מבוקרשט (תרל"א–תרצ"ו)
נולד בשנת תרל"א לאביו ר' יצחק אייזיק אב"ד בוקרשט, והתחנך על ברכיו. בן י"ט נסמך מרח"נ דמביצר ומר' אברהם תאומים מזלישטשיק. כשנפטר אביו יסד לעצמו קהילה בשם התאחדות הקהילות האורטודוקסיות, ואסף לה כמה מנינים. הקים ביכ"נ גדול ומקוה הפועלים עד היום. מתרנ"ג (צ"ל תרנ"ד) אב"ד בוקרשט על מקום אביו חקנו, ומקובל על כל החוגים. הרים את קרן התורה והרבנות במדינה. מתמיד, משכיל וירא ה'. נשא חן בעיני השלטונות שהעניקו לו אותות הצטיינות רבים. הוכר כרב רשמי, והשתדל רבות למען היהודים. על מנת להיפטר מהצבא, היה כל רב צריך לקבל סמיכה ממנו. הוזמן עם ראשי המלוכה ליום הולדת המלך פרדינגד. נתן לו שי חיטה אחת, מעוטרת ברכה ברומנית יפה, בכתב זעיר שאינו נקרא רק בזכוכית מגדלת, שלא יחסר לחם בכל מדינות מלכותו. המלך אמר שזו לו המתנה היפה ביותר. קיבל מהממשלה את דגל רומניה, רכבת מיוחדת, ובכל מקום בואו היו ראשי העיר צריכים לקבל את פניו. בכח זה היה יכול לפעול רבות, כגון כשסגרו ראשי הקהל את הת"ת בדעש — בא עם הדגל ופתחו. בתרפ"ד נסע לניו יורק לאסוף כסף לממשלה הרומנית. נפטר ביום ד' סיון תרצ"ו, ונטמן ליד אביו. נכדו הוא רבי יואל בער האדמו"ר מרצפרט בסן פאולו שבברזיל.
בתרע"ב היו עמו בכתובים: השיב חיים-כששת אלפים תשובות בד"ח השו"ע; דרושי שמואל-כמאתיים דרשות; חדושי שמואל על כל הש"ס; אמרי חיים עה"ת; אבל יצחק-הספדים. במצבתו נמנה גם ספר אבני החושן.
תשובות אליו: אבן יקרה, תלותאה, לח; אבני זכרון; לבן ב"ד, אורי וישעי, קלה בתרמ"ה; דברי יואל; ש"ב, הרי בשמים, ח"ב, קסו, קסז, ח"ג, ג בתרנ"ד; אביו, מי באר, כב, מ, מא, סג בתרמ"ט; עצי חיים, יו"ד, לד בתרפ"ג (שאלת המלכות ממנו על נתוחי מתים); שערי בנימין, כה. חבר אגוה"ר לאסיפת קראקא תרס"ג. במשתתפי כנסת חכמים, בורגנרונד תרס"ה. מכתבו מתר"ף, זכרון בספר (עזרת תורה), 43. אהלי שם, 317; ממכתב נכדו הרב יצחק דוד הורביץ מסן פאולו שהעתיק גם את נוסח מצבתו.