ר' יום טוב ב"ר יעקב הלוי שורץ

נולד באושפיצין לאביו ר' יעקב מח"ס נחלת יעקב על סוגיות הש"ס (אליו: דובב מישרים, ח"א, צח בתרצ"ו), ולאמו חנה אלטא. תלמיד יח"ל כשפרצה המלחמה. נמלט לעיירה דובנקה שליד חלם. בנסעו לקראקא חלה בטיפוס הבהרות, ובמאמצי אחותו רחל הגיע לביתו. בפורים תש"א גורשה המשפחה עם יהודי העיר לבנדין, ומשם שולחו בסוף תש"ג להריגה. ביום ה' אב נספו אביו, אחיו הבכור שמואל שמלקא שלוקח הראשון לגרמניה, ואחיותיו פאיה דוואשא ורחל. ביום ג' אלול אמו ואחותו בילא לאה. כמו"כ אחותו הגדולה נענא, בעלה ר' יונה גרונר וילדיהם (ב' או ג' אלול). הוא עצמו שולח כבר בניסן למחנות בגרמניה, ושתה במלואה את כוס הצרות והיסורים. שוחרר ע"י הרוסים במחנה ליד הגבול הטשכי. אב"ד לינעבורג, ואח"כ שנים רבות רב בברוקלין ובקהל נחלת יעקב בקווינס. נשא את רחל בת ר' יצחק שטיגליץ, ונולדו לו בנים ובנות.

מענה לאגרות, על יותר ממאה וששים שאלות שנשאלו בשו"ת אגרות משה לר"מ פיינשטיין. נוא יארק תשל"ד, כו, תו עמ'. בהקדמתו מבאר מדוע חיבר ספר "שלא היה כמתכונתו בדברי הימים לבני ישראל", כדי להסיר מכשול מרבים, לתבוע עלבונה של תורה, ולעודד את לימוד ההלכה בישראל.

שו"ת אדני נחשת ח"א על או"ח. נוא יארק, דפוס טובה, תש"ן, ב, שצט עמ', צו סי'. בתחילת הקדמתו באגדה מספר ניסי הצלתו בשנות הזעם, ומתריע נגד ספרי הלכה בימינו המהפכים האמת. מקוה להדפיס ח"ב על יו"ד-אה"ע, וכן חי' גפ"ת. בסופה מודה לבניו שסייעו לו בהדפסה: ר' יעקב יצחק, ר' חיים שמואל שמלקא, והב' אברהם אריה צבי. בלי שמות השואלים. בעמ' שנה הראשון שער: מפתח כולל ומראה מקום. מעמ' שעט: לוח המפתחות. בעמוד האחרון הנצחות.