מהליטש וירוסלב (תרמ"ז–תשכ"ז)
נולד בטרנוב ביום כ"א טבת תרמ"ז לאביו ר' שמעיה אב"ד הליטש ופרימישלן בכורו של המחזה אברהם. בגיל בר מצוה ידע כבר בעל-פה את כל מסכת שבת. בן י"ז נסמך מהמהרש"ם. היה עמו אז חיבור עמ"ס מכות והצניעו. אחרי נישואיו גר בברודי, ויצק מים על ידי זקנו. בן כ"ב נסמך מר"מ ארק. במלה"ע א' שהה בוינא. בשובו כיהן ברבנות הליטש. בתרפ"א נבחר פה אחד כרבה של ירוסלב שכסאה היה פנוי מתרס"ז. החרדים תמכו בו בגלל יחוס אבותיו, למדנותו ואצילותו, והמתקדמים בגלל ידיעותיו הרחבות, נועם הליכותיו, ושליטתו בשפת המדינה. התפלל בביהכ"נ הגדול, ונאם בפולנית צחה בימי חג ממשלתיים. הוצע כמועמד לסיים הפולני. ביצר את המוסדות הדתיים בעיר, ופעל רבות למען החיילים היהודים. בתרפ"ז הוצעה לו רבנות רדום, וחזר בו כשנודע לו על הסכסוכים בעיר. דובר בו לרבנות לבוב, אלא שבינתים פרצה המלחמה, והוא רבה האחרון של ירוסלב.
גלה עם משפחתו ליערות אורל ברוסיה. בטיוליו בסבכי היער הגה בתורה, ורשם את חידושיו עם ציטוטים מדויקים. מפחד הבולשת שרף את הכל, יחד עם חיבוריו בהלכה ובאגדה מלפני המלחמה, ובהם ספרו שערי יצחק על הלכות מזוזה. עורר שם הערכה רבה, כי למרות המחסור נשמע תמיד קול תורה מביתו. בשובו מסיביר כיהן כאב"ד בריסל, ואירגן בה את החיים היהודיים. בתשי"א עלה לארץ, ושימש כאב"ד בת"א-יפו עד צאתו לגימלאות. רבו של ביכ"נ ישורון בו השמיע שיעורים ודרשות. מצא שפה ללב כל יהודי בענות חן ובפשטות. בעונג אזכור את שיחות התורה הרבות עמו, והתמצאותו בכל מקום בים התלמוד כאילו אך עתה למדו. נפטר אור ליום כ"ז חשון תשכ"ז.
נשא את שרה בת ר' אלתר דב שפרונג בעל אחוזת טושקוב שליד בלז, וילדה לו שני בנים. נפטרה בוינא ביום כ"ב כסלו תר"ץ. אחריה נשא את הינדא מירל בת ר' אליהו ת"פ אב"ד פשוורסק, וממנה בנו הצעיר. נפטרה בת"א ביום כ' אדר תשי"ב. זו' השלישית האלמנה סימא בת ר' שלום שטיין, נפטרה ביום ו' ניסן תשמ"ג. בניו: א. הרב משה אב"ד קרית ים; ב. הב' בנימין זאב. נולד בתרע"ה. מח"ס בכתובים: רש"י כפוסק. התמוטט באמצע לימודו בסמרקנד שבאוזבקיסטן ביום ו' אייר תש"ג. נטמן ליד בני דודיו רייזיא, וולף ומשה הרבסט, אביהם וזקנם ר' שמואל הרבסט. אביו התאבל עליו מאד כי הצטיין בלימודיו ונכונו לו עתידות; ג. ר' אברהם מנחם יליד תרצ"ב. נשא בתשי"ז את חנה בתו של ר' אליעזר לנדא. מהנדס בת"א. ילדיו: אליהו (תשי"ט), שמעיה (תשכ"ב), יצחק (תשל"ז).
בנו, הצפה, כ"ה כסלו תשכ"ז, 3, ומשם: ספר ירוסלב, 179, 302–300; אפרים פנפיל, המודיע, ה' כסלו תשכ"ז, ה, הליכות, 34, 33; מאיר וונדר, מאיר עינים, א, 913; משה בן אפרים (פוקס), משברי חיים, ירושלים תשמ"ג, 204-203.