דומ"ץ דזיקוב. הוא ואחיו ר' אלכסנדר זיסל החזן ורה"ק בעיר בימי רבי אליעזר מדזיקוב ולפניו, נקראו חנה"ס על שם אמם חנה, בתו של הקדוש ר' יוסקי שהיה שו"ב בדזיקוב. המסורת אדותיו נמסרת איש מפי איש בתחילת בית דוד של נכדו: פעם חצה את הויסלה לפולין עם ג' אנשים, וערל אחד שנשאר שם אצל משפחתו. מאחר שהגוי לא חזר, העלילו עליהם שהרגוהו, ובמיוחד כשאחד מהם שו"ב. הפריץ אסרם, ואמר שלא ישחררם אם לא ימירו את דתם. אחרי צום ג' ימים בישלו להם דבר אחר בריח חזק, והכל לשוא. דנם במיתות משונות, ואותו שמו בחבית שמן מכונות והדליקוהו. ציוותה הפריצה להוציא את הלפיד הבוער, ולהציע לו שאם ישתמד ירפאוהו. זרק עליה גושי עפר, וזעק שמע ישראל, וקפץ לאש. פיזרה הפריצה את אפרו בויסלה, שלא ינקם בה. פעם כשנסעה בנהר ובאו שני ציפורים וניקרו את עיניה, זעקה שר' יוסקי עושה זאת. כשהגוי בא חזרה, חילקה תבואה והיטיבה למשפחות. זמן רב חלתה, עד שתולעים יצאו מבשרה שנפל חתיכות חתיכות. ר"ש מבאבוב סיפר את המעשה, ושמע מזקנו הדב"ח שבעש"ק שאחרי כן אמר הבעש"ט: ברוך הבא ר' יוסקי קדוש וחביריו, שבאו לברכו בשבתא טבא. כשזקנו של ר' דוד בא אל הדב"ח לשאול על השידוך שמציעים לבתו עם נכד הקדוש, נתלהב ר"ח מאד מגדולת הקדמונים שמסרו את נפשם על קידוש ה' אמר שהאירוסין יהיו בביתו, ושיבר קערה טובה מעל שולחנו למזל טוב. הדב"ח מזכיר את רי"ל בח"א, אה"ע. בנו: ר' נטע שלמה דומ"ץ טורנא.
יעקב פליישר, דזיקוב, 29־33, 125, עם בירורים ושינויי נסח; ס. א. בן יקותיאל, שערים, י"ג תמוז תש"ל, ה.