נולד בבייטש ביום י"ז תמוז תרע"א לאביו ר' יצחק. בן חמש התיתם מאמו, אביו נאלץ לעבור למקום אחר, ועל כן התחנך על ברכי סבו הדומ"ץ ר' חיים שמואל איצינגר, עד שנעשה בקי במכמני היהדות. מראשי סניף פא"י בעיר, וכבר אז חיבר שירים שפירסמו את שמו. עבר לטורנא בה למד אצל ר"מ ארק, והשתלם בשאר לימודים. בתרצ"ד התישב בלודז, ועסק בהוראה בבתי"ס חרדיים עד תש"א. נשא את המורה זלאטה בורנשטיין אחות ר' שמחה. ביתם נעשה ועד לחכמים. פירסם משיריו בירחון בית יעקב של רא"ג פרידנזון, והיו לו שם מדורים קבועים בשם: פנינים מובחרות, מארון הספרים שלנו. כמו"כ בדאס אידישע טאגבלאט, דגלנו, דרכנו, ודי יודישע ארבייטער שטימע. הצטיין בסיפוריו הקצרים ובתיאוריו החיים, ונחשב בין טובי הסופרים והמשוררים החרדים וממנהיגי פא"י. געקליבענע פערל, ד"ת ופתגמים מגדולי ישראל, לאדזש תרצ"ו, 32 עמ'. נפשו הרגישה נפגעה בפרוץ המלחמה, ובשיריו ביטא את חלחלתו מהזוועות והעוולות. מסר נפשו לקיום מצות ביקור חולים, וללמד ילדים ובני נוער. למורת הרעב לא נתרצה למכור ספרים מספריתו. עבד כשוער במצבעה, ובדק את היוצאים והנכנסים. גם בגיטו התמיד בהוצאת עתון המספר עם מוסף ספרותי מן המיצר, ועד תחילת תש"ב הופיעו יותר ממאה ועשרים גליונות. להריגה נלקחו שני ילדיו איסר חנוך וחיה שרה, ונכשלו מאמציו להצילם. נשלח לאושוויץ עם זו' בין שרידי הגיטו. בגלל מצב בריאותו הובל למחרת לכבשן ביום ג' אלול תשי"ד. זו' נשלחה לעבודת פרך, ניצלה מהמחנות, ועלתה לקרית אתא (גבהרד).
בייטש, 81־125, עם חלק משיריו; יחיאל גרנטשטיין, הגבורה האחרת, 197־224, עם תצלומי חוברותיו מהגיטו.