ר' יעקב ב"ר דוד כהנא-שפירא

אב"ד ותופס ישיבה בטיטשין ושאר קהילות בדחותו הצעות בערים גדולות, בנו של ר' דוד כ"ץ, נכד ר' יצחק הכהן אב"ד ור"מ קראקא חותן המהר"ם מלובלין. אוהל יעקב, חידושי אגדות פשטים ודרושים, ובסופו חי' על יו"ד. הובא לדפוס אחרי פטירתו ע"י בניו: ר' משה מעשיל מגיד ומ"צ הראדישטש, ור' יצחק מנהיג טרעפאלי שליד בריסק. פרנקפורט דאדרה, דפוס מיכעל גטשלק, תע"ט, ב, עח ד', עם י"ז הסכמות מגדולי הזמן וקרוביו בשנים תנ"ח–תע"ט. מהדורות צילום בירושלים תשמ"ב, וניו יורק, כץ, תחילת תשנ"ב, ביתר הידור.

אין להחליפו עם ר' יעקב אב"ד טיטשין אחר בן זמנו. ההוא לא היה כהנא-שפירא, שם אביו ר' ברוך, ושם ספרו ברכת יעקב. השני היה בנם של ר' ברוך מפודהייץ ב"ר ישראל משה, ושל שרה בת ר' יעקב אב"ד צחמיר בה מסר נפשו על קידוש השם. אב"ד ור"מ טיטשין שליד רישא. נפטר בין תפ"ג לתצ"ט. בנו ר' אברהם משה ברישא (לפי הספר חי בתקמ"ד, אבל לפי קולופון כתב היד נפטר לפני תקל"ז), הוא אבי ר' ברוך מדפיס ספר זקנו. בנו ר' יוסף ברוך ז"ל אב"ד גלוגוב, הוא אבי ר' משה שטרח בהדפסת ספר זקנו. בן בנו היה ר' יעקב מטיטשין (ולא טורטשין), ב"ר יהושע משינאווא גיס הגר"א. נשא את בתו של היחסן ר' יקותיאל מינץ אב"ד קרסניברד מגזע המהר"ם מינץ. נפטר ביום י"ט סיון תקמ"ח. בתו חיה שרה נישאה בר"ח חשון תקכ"ה לבעל אוהב ישראל.

ברכת יעקב, ביאור על חו"מ עם הפנים, ח"א עד סוס"י צו. לבוב, דפוס ר' חיים דוד ב"ר אהרן הלוי ז"ל נכד ר' אורי וויביש שהיה מדפיס באמשטרדם, תקמ"ד, ג, קיא ד'. המסכימים: רמ"ז מלבוב (כבר עלה ונתעלה ע"י הגאונים המפורסמים...אשר יצא דבר המלכות מלפניהם כזה ראה וקדש); הסמיכת חכמים ביריד ירוסלב בתע"ח (לא הביט און ביעקב, ומה טובו אוהליו של תורה). בחיין בתפ"ג: רי"ל אב"ד קראקא (שכלו זך צלול וברור), הפנ"י (מכירו הייתי מקדם קדמתא, עיני ראו ולא זר, ובאזני שמעתי הקול קול יעקב, קלא דלא פסיק פומיה מגירסא). בתע"ח מר' מאיר מטיקטין: גבור בתורה, חכם חרשים, בן של קדשים, המופלא בסנהדרין. היו הסכמות גם מר' אהרן בריי"ל איטינגא, ר' שמואל הלוי מרישא, ר' יעקב מפחנא, ר' אברהם מולקווא, רנ"ה מפינטשוב, ור' שמואל מפשוורסק. בהקדמת אגדה מהמחבר מבאר את כללי חיבורו, ומשיג על שגיאות הספר החדש מסגרת השולחן. נכדו המלבה"יד ר' ברוך בן בנו ר' אברהם משה יצ"ו מרישא, כותב שזקנו טרח בחיבור י"ד שנה, ומודה למסייעיו נכדי המחבר: דודו רמ"מ מצחמיר שתרם מממונו, ור' משה — ב"ר יוסף ברוך ז"ל בן המחבר שהיה אב"ד גלוגוב — שטרח בהדפסה, וכן כתב כמה דברים בקולופון. בשיר דמוי שושנה, שראשי וסופי התיבות שלו עולים יעקב ישר והפוך, מספר המחבר את נס הצלתו בגזירות ת"ח ות"ט, כשהושלך לבור באחת הגיאיות, והיורה לא פגע בו. בסוף ח"א מעתיק מפנקס וד"א דפולין כ"ג תקנות בדיני בירחים, ויש שינויים בין העותקים. ח"ב בכתב יד, מאמצע סי' צה עד הסוף, קמו-שפא ד', נמצא בספריה הלאומית. בקולופון חתם המלבה"ד ביום י"ד מנחם תקל"ז: ברוך בהמנוח אברהם משה ז"ל.