מפמורן וזלישטשיק (תקפ"ד–תרנ"ו)
נולד בבראד לאביו ר' ישראל שנפטר בצעירותו אחרי תר"א, ב"ר ברוך שמואל רב דחייטים בבראד, ב"ר אריה יהודה ליב אב"ד בראד. תלמיד מובהק למהרש"ק. נשא את בת הגביר ר' יצחק דב הייזלר מבוצץ, נכד ר' יצחק דב מרגליות אב"ד יזלוביץ אחי המאיר נתיבים. היתה גם נכדת רנ"נ אשכנזי אב"ד רוזדול. כשהתאלמן נשא את אחותה ברײנדל יוטא (צ"ל אלטא) אם ילדיו. תחילת רבנותו בפמורן מתרי"ה לערך. כשכתב אליו ר"מ מפרימישלן לתת היתר עגונה, התחנן לפניו שיפטרו מזה, כי על פי נגלה אין עדים בדבר. החסידים ראו בכך בכל זאת פגיעה ברבי, והכריחוהו לעזוב ולעבור לרבנות זברז. כעבור כמה שנים קיבל מברק שאמו חולה בבראד. יצא בעגלת סוסים, ושבת בפרשת ויצא בפרימישלן.
רצה לראות את עבודת רבי מאיר, כי כרבו לא הכיר את דרך החסידות. בעת עריכת השולחן הרגיש הרבי שעומד ליד התנור, וקרא לו לשבת לידו. בשנת תרי"א כבר ישב בבוצץ, והרביץ תורה בביהמ"ד שהיה לו בעיר. חתם על תפארת למשה תרכ"ג כאב"ד פמורן. רשום גם במנויי נזיר השם תרכ"ט, ברית אברם תרל"ה, וארץ החיים תרס"ד. רבנותו העיקרית בזלישטשיק בה כיהן מלפני תר"ך כארבעים שנה. רבו ביקש מתושב המקום להיות בעזריו "כי מכירו אני מכמה שהוא מופלג בתורה ובקי בהוראה", ולא יתן שימשלו בו עוכריו (האלף לך שלמה, אה"ע, קצט). היו לו מתנגדים על שלא הצטרף לאף קבוצת חסידים, אבל בדרך כלל חיבבוהו בעיר כגדול בתורה, עניו ונוח לבריות. נפטר בליל שבת ד' טבת תרנ"ו (ישי"ר, קמחז"ה, ט' טבת תרנ"ו, 5). אלמנתו שהיתה רבנית 62 שנה נפטרה בת 75 ביום א' תשרי תרס"ט, ובנה ר' זאב ספד לה בליל ב' לעורר לתשובה (קב"ם, קמחז"ה, כ"ז תשרי תרס"ט, 6). ילדיו: א. ר' נחום צבי הירש זידא בליביטשוב; ב. ר' זאב וולף שמילא את מקומו בזלישטשיק; ג. יענטא זו' ר' חיים שמואל גלן שהספידו אחרי פטירתו. כנראה גם: ד. זו' ר' פייבוש נח נוסברויך מזלישטשיק; ה. זו' ר' גדליה צבי רובינשטיין מזברז; ו. זו' רי"י אלטר קיצס.
אבל גדול על ר"י מרוזין. לעמבערג, דפוס פ. פארעמבא, תרי"א, א, לא ד'. מעבר לשער הקדמת המלבהי"ד רי"ל ב"ר עוזיאל מגולי פולין מו"ס בווינא. המבוא נקרא שער אבל. מדף יז ע"ב העתק ממחברת תשובותיו, מה שהשיב לרז"ו פורילה בהיותו בטויסט, על המעשה שנמצאו שם עצמות יבשות בחפירת יסודות הבתים. מוזכר בה חידושי אגדות שלו לש"ס. בשער נאמר: נספחה לספר תשובה מחיבורו בית אברהם על ד"ח שו"ע, מקונ' בית אבל על הלכות אבלות. חזרה ונדפסה ע"י נכדו בספרו שו"ת נחמת יוסף, מדף נד ע"ב. ד"צ מוגדל בברוקלין תשנ"ג, עם מספד רב של ראז"מ על ר' מאיר מבראד וקול נהי על ר' נחום מטריביטש. אבל כבד על ר' שלום בכורו של ר"י מרוזין שנפטר בלייפציג בנסעו למרחצאות, כ ד'. בהקדמתו שמעבר לשער כותב, שנועד להיספח לאבל גדול. מדף ה' ע"א פלפול בהלכה, אם מותר להספיד ל' יום לפני הרגל. מזכיר בו את ידידו רז"ו פורילה. רשום גם שחיבר אבל קטן, ברכת אברהם על הש"ס, ושו"ת ברכת אברהם א־ב. ספריו אבדו בשתי המלחמות.
נחל דמעה שספד לש"ב מהרי"י מבלז ביום א' תרומה. זאלישטשיקי, דפוס ש. גלאס, תרנ"ד, טו ד'. מעבר לשער דברי המהדיר בנו ר' זידא. מתנצל מה ראה להדפיס קונ' זה מרובי כתבי אביו, ומודה לגיסו המדפיס. מתקן את השיבוש בספר שפת אמת, והנכון שבית אבל על ר"י מרחין ובנו ר"ש הוא מאביו בעת היותו בבוטשאטש, ולא מהחסל"א אב"ד זבורוב וברצן. מדף ו ע"א קונ' בהלכות קריעה מחיבורו בית אברהם על השו"ע. בקולופון תודה לסדר הב' שמחה קיצעס מזולישטשיק.
תשובות אליו: האלף לך שלמה, אה"ע, קצט; ש"ב, דבר משה, תנינא, מב, מג; דב"ת, ח"ב, יו"ד, ו, יד, (אה"ע, סז), קלד, קלז בתרי"ז–תרכ"ז (בחריפות רבה!); ש"ב, חסל"א, תנינא, אה"ע, עו בתרכ"ד; טוט"ד, קמא, קצז לזכרו; ש"ב, מהרי"ז הכהן, תנינא, יו"ד, ג, השמטות, ב. הגהתו במסכת גיטין דף כו ע"ב נדפסה על הדף בש"ס מענקיש בלבוב, ובש"ס ווילנא בסוף הגהות הברוך טעם.
אהלי שם, 240; לא נותקה, 213־214.