ר' יוסף ב"ר מאיר תאומים

מלבוב (תפ"ז–תקנ"ב)

נולד בשצר"ץ בשנת תפ"ז לאביו ר' מאיר מ"מ בלברטוב ולבוב. בהיותו בן חצי שנה עברו הוריו ללבוב. יש וחתם בצורת: תואמים. עבר בתק"ד (ולא בתקי"ד–תרל"ג) לקומרנא, משנשא את טויבע בת ר' אליקים ב"ר יעקב שהיה מלמד שם. יצא לאמשטרדם בה היה ש"ץ ומלמד. הדפיס שם: לשון למודים, ללמד לנערי בני ישראל לכתוב צח, תמ"ז, לו עמ'; סליחות, תמ"ח; שבט יהודא מתורגם, ת"ס; מלמד שיח, תרגום המילות בתורה וחמש מגילות ליהודית המדוברת בארצות השפלה, ת"ע, נב ד', פיורדא תפ"ו ותצ"ז, קמט ד', הורודנא תקנ"ג, פ ד'; שער לימוד, לינעוויל תקס"ו, סז ד'. כשחסך כסף שב לקומרנא, ונעשה פרנס הקהילה. אפשר שנשא שוב אשה, חמותו של הפמ"ג שקיבל ממנו את אומנות המלמדות. נפטר לפני תס"ט(?), ונטמן בעיר. לידו בנו ר' אהרן שנפטר בעש"ק ר"ח כסלו תקי"ט. גיסו הפמ"ג מזכירו בסוף גינת ורדים, שהיו לו חבילות כתבים שאבדו.

בשנות מגוריו בקומרנא התפרנס מהוראת גפ"ת לתלמידים גדולים. לענוותו קרא לעצמו מקרי דרדקי דהיינו מלמד פשוט, והעמיד תלמידים חשובים. גבאי שם בתקי"ח בחברת שבעה קרואים. לא שימש ברבנות העיר, ואעפ"כ הובאו שם לפניו שאלות הלכה. כל יום טייל מעשן מקטרת ליד אפיק הנהר, כשהוא שקוע במחשבותיו. סיים בתקופה זו את כתיבת ספרו ראש יוסף עמ"ס חולין. גם בשובו ללבוב נעשה לדוחקו מלמד תינוקות, ושקד על התורה מעוני. משהתפרסם נתקבל בתקכ"ז כחבר ביהמ"ד של ר' דניאל יפה בברלין, בו נמצאו ספרים רבים שהיו נחוצים לו ללימודיו. כך נתאפשר לו לחבר את הפמ"ג יו"ד. נהרו אליו לדיני תורה שבטלוהו מלימוד, ועל כן הראה עצמו בטלן שאינו מבין, והרפו ממנו. כשנפטר אביו בתקל"ב לערך חזר ללבוב, ומילא את מקומו כעשר (או שבע) שנים. עד לשואה הראו את חדר מגוריו הקטן בקומה א' מול הכניסה לביהמ"ד הגדול חוץ לעיר, ובו חרות על הקיר שיויתי. בתקמ"א נבחר לרבנות פפד"א (שער רב פנינים) על מקום ר' שאול ברצ"ה לוין, ובתקמ"ב עבר אליה. אגרות וכתב הרבנות, צפונות, ט, תשנ"א, צרקא, פקסימיל. נפטר בן ס"ה ביום ד' י' (ולא ד') אייר תקנ"ב, ונטמן למחרת. התאריך הוברר לאחרונה סופית, ויש נוסח מצבתו. ילדיו: א. פריידא; ב. ישראל. מנבדיו: ר' טוביה הדרשן בברוק. תלמידו: ר' שמחה ויטלש אב"ד בוברקא. נסמך ממנו: ר' אפרים אב"ד קול.

ספרו הראשון פורת יוסף עמ"ס יבמות וכתובות וקצת על ג' מסכתות, רי"ף ורמב"ם, זאלקאווא תקט"ז, (לו) ד'. המסכימים: רח"ב (מכיר הייתי את יוסף במעלליו, ואף כי בא בחתימת זקן זה קנה חכמה, ה"ה האברך כמדרשו... כראוי הוא לתלות לו בזכות אבותיו, וגם בזכותא דיוסף צדיקא עצמו...כי ידעתי את יוסף שחידודו קודם לליבונו... ואיתמחי לי גברא רבה דין); רנ"ה הלוי הורביץ מזולקווא, ר' משה פנחס מסווירז ורנ"ה מבראד (האי דמחרדן שמעתיה דחזי לר' מאיר מקמיה, ואגב אביו מוכן הוא, לגדולה מוו מתוקן... אוקמיה אחזקתיה חזקת אבהתיה, דלא כאינשי דלא מעלי מהדרין מהדורי מילי, פנה לסובב והולך ותוקף טליתו של חבירו, שומע ומשמיע לרבים דלאו דידיה קא שקיל, ומכתבם עמל יכתבם בספר לאמור, ראה זה דבר חדש, כל אשר אתה רואה לי הוא, אבל באמת אתה רואה של אחרים, הא מני אחרים הוא... ושאני רב יוסף... יגע ומצא דברים שלא שבעתן עין); ראי"ל כהן ר"פ מלבוב (וליוסף אמר מבורכת ה' ארשו רעננה, קנה חכמה קנה בינה, פלפל בחכמה, חישב על מנת להניח ברכה בחשבון...מקדר בהרים לפוצץ הררי עד, מכניס ראשו בין הרים הגבוהים ליעלים, חן נכנס ויוצא בשלום, קנקן חדש מלא על כל גדותיו... מאז ומקדם ידעתי את האיש ואת שיחו נאה... כשהיה רובץ בין המשפתים בתרביצא נאה... בתלמידים הגונים ומחוכמים פה קהילתנו); ר' אברהם מזמושץ מח"ס בית אברהם (איש חמודות ונכסף בן פורת יוסף... ראיתי כי כולו מחמדים כר"ם חמ"ד ענו לה, וכל מן דין סמוכו לנא בסמיכת חכמים); ר' יעקב סג"ל לנדא מלוברטיב (ויוסף הוא המסביר, גמר וסבר, חצות לילה בשינה לא עבר... קריתי ושניתי בספרו הלז, ומצאתי את שאהבה נפשי, דברים חריפים כחריפא דפומבדיתא); ר' יעקב משה צבי ב"ר נתן כ"ץ מקומרנא (ביודעי ומכירי קאמינא, שנתגדל פה קהילתנו...אהבתיו אהבת עולם, היה לי שעשועים, יום יום פלפלתי אתו עמו בחכמה ובסברא, ראיתי לבו לב אריה ארי שבחבורה, שולף חרב מתערה וקולע אל השערה... אהבתו תקועה בלבי אהבת נעורים); ר' יצחק סג"ל בר"א מלבוב (חכם וחריף כחכמי חידה). בהקדמתו כותב שלא נטל מאחרים, ואלו חידושיו. יציג קו"א פרשת דרכים על פסקו של הפנ"י. בגלל ההוצאות מדפיס כעת רק זאת, ומקוה להדפיס עוד. שנית ע"י ר' ברוך ישעיה כהנא מוורשא ור' יצחק מאיר ויינגורט מפביאניץ, ווארשא, דפוס ר' יוסף לעבענזאהן, תרנ"ט, פד ד'. ד"צ בת"א תשכ"ד.

גינת ורדים, שבעים כללי הש"ס וביאוריהם שלא ימצאו להם סתירות. פ"פ דאדר, דפוס אלמנת פרופ' גרילא, תקכ"ז, ו, עד ד'. המסכימים: ר' גרשון מפפד"א (ובו נודע יוסף אל הגאונים ממדינת פולין... וענו ואמרו ורב יוסף הוא המשביר בר); רח"כ מלבוב (הראיתם חד מבני עליה... חריף ובקי פלילה... ויצבור יוסף בר, לב חכם אין חקר, סיני והרים עוקר); מח' ר' מאיר מרגליות מגליל לבוב (להוציא הדין לאמיתו, וראוי הוא להורות הוראה בישראל, וכמה חדו"ת שמעתי מפיו, נהירין ליה שבילי דתלמודא, ושבילי דפוסקים קדמאי ובתראי); ר' יעקב מליסקא (ויעף אלי אחד מן השרפים); ר' יעקב יצחק הו"ג מזמושץ על ראש יוסף (אני מכיר גברא קדישא ופרישא...כמה פעמים פלפלתי עמו בחכמה...ואדם אחד מאלף מצאתי כמי"ב); ר' אברהם מזמושץ (כנהר שאינו פוסק וכמעיין המתגבר...להדפיס חלק שני מספריו); ר' אהרן איטינגא מרישא (מכירו הייתי לשעבר, שתמיד מסיק שמעתתא אליבא דהלכתא); מח' ר' יצחק הכהן מסטבניץ בקומרנא (מכירו הייתי לשעבר, זה עשר שנים...סן אצלי...ועתה הקרה ה' שנזדמננו שנינו לפונדק אחד... ונהניתי עד מאד, כי עדיין יש גואלים בישראל, ויד ושם לו כאחד הגדולים); ר' שאול מרגליות מקומרנא בחרוזים; ר' מאיר פוזנר ממוריטש (כל רז לא אניס ליה); אביו (לו יד ושם בחכמה, והכל מתבשמין ממנו). בהתחלה הקדמה, מפתחות ותדות. מזכיר את בני משפחתו, ואת ר' בנימין בינוש כ"ץ בעל האכסניה בפפד"א. זכה למהדורות רבות.

נקרא על שם ספריו פרי מגדים, שזכו לתהילת נצח ולשבחי גדולי הדורות. כבר בחייו התפשטו ברבים, והרבו לעסוק בהם. עשרים שנה למד מסכת חולין בעיון, לפני שכתב על יו"ד. התיחס בחרדת קודש לדברי הפוסקים הקודמים, וקיים את דבריהם. מביא מהאחרונים את הפר"ח, תבו"ש, כו"פ, מעדני יו"ט ועוד. אחרי שהעתיק את החיבור פעמיים, קיצר בפעם השלישית בגלל הוצאות הדפוס. משום כך נתחברו עליו ספרים רבים לפרש את דבריו. רז"ו לייטר מונה י"ד כאלו (שם משמעון, 62), וישנם עוד יותר. הגהות חיברו עליו רעק"א, הברוך טעם, השו"מ, המהרש"ק ואחרים. החיד"א כתב עליו בשם הגדולים: בפמ"ג הראה ענותנותו וחסידותו מוקפים חומת תורתו. היתה לו חלישות הדעת על שלא קנו את הספר. המגיד מזלוטשוב שלח עם שמשו מאתים זהובים לקנות מאתים עותקים, ונחה דעתו. מהרי"א מקומרנא כתב, כי כשהמחבר ביקר אצל המגיד מזלוטשוב כיבדו מאד, ואמר לו שהכריזו ברקיע שיזכה לקבוע הלכה כמותו, על שלומד בטהרה לשם ה'. בעל נועם מגדים עודדו, שפמ"ג ילמדו בכל פינה. ראז"מ שיבחו מאד בהקדמת ראש אפרים. בעל ישועות יעקב לא מצא בספר פלפולים כאשר אהב, ועל כן יצא מעל פניו בפחי נפש. עודדו רמ"מ מלינסק ואמר שספרו לא יסור מכל רב בישראל, שעה שבישועות יעקב לא משתמשים מורי ההוראה. לפי נוסח אחר שסיפר רבי בונם מפשיסחה, בירכו רמ"מ שחיבורו יתקבל, כי הכיר בפניו שלומד תורה לשמה. הדבי"ח (ח"א, יו"ד, כב) כתב עליו גדולות: דבריו בכל מקום הם קילורין לעינים, ודבריו מתלהבים בקדושה נפלאה, וחריצותו בפלפול וסברא ובקיאות, ומי בדור הזה לספר בשבחו. רבי נחמיה מססוב קנה את הספר מהמחבר, והפליג בשבחו. בעל בית נפתלי שמע מאביו הקול אריה, שאע"פ שבכמה ענינים חלקו עליו האחרונים, עכ"ז המורה תמיד בכל מקום כמותו, הולך בטח ואין לו מכשול. האבני נזר אמר בשם חמיו רמ"מ מקוצק, שהטועה בפמ"ג כטועה בדבר משנה. לשאלת הישי"מ שביקר אצלו, ענה שיעסוק בפירוש הרא"ם על רש"י.

נדפס בתוך מהדורות השו"ע מתקכ"ז ואילך. בפני עצמו לראשונה: פרי מגדים, ביאור על שו"ע יו"ד ח"א עם הפנים: א. משבצות זהב על הט"ז, ב. שפתי דעת על הש"ך, עם חידושי דינים נוספים מלוקטים משו"ת. ברלין תקל"ב, א, קמט ד'. החל לחברו בר"ח סיון תקל"א בבימ"ד ר' דניאל יפה, ועד כ"א אב סיים את ששים הסימנים הראשונים. המסכימים: רח"כ גם על ראש יוסף (פיו יוכיח חריפתו ובקיאותו); ר' שלמה בעל מרכבת המשנה (רב גובריה בלימוד והתמדה); ר' אהרן ב"ר משה מגזע צבי מאנשבך וכעת ראב"ד ברלין, עם דייניו ר' אהרן ב"ר יוסף אהרן הלוי הורביץ, רח"ה ב"ר שמואל מבריסק, ר' זנויל נייאנס מפפד"מ, רי"ל פארן באך, ר' יצחק אברהם ב"ר דב כ"ץ מיחפוף (חד מטובינא דחכימי ק"ק לבוב...מכירים היינו אותו לשעבר ועכשיו ביותר... לא הניח כמלוא מחט סידקית מכל דברי הראשונים והאחרונים...ידיו רב לו כאחד מרבני קשישאי); רד"ב מלבוב בהאב"ד זמושץ (פה אל פה דברנו יחד, וירדנו בעומק פלפולא רבא, וגברא קא חזינא רב תבונה, אומץ דעתו אשרי יולדתו); ר' יעקב מטרמבובלה ראב"ד לבוב (רב יוסף עבד יומא טבא לרבנן אהבה בתענוגים, הן הראנו את יקרת תפארת חריפתו ובקיאתו... עמיתי ורעי דבוק מאח); ר' שמואל זנויל מברנדנבורג אב"ד שטערליץ (גברא רבא קדישא ופרישא). בהקדמתו מבאר את טיב החיבור ומעלותיו, ומודה לגביר ר' דניאל יפה חו' מרים נכדת הרמ"א והש"ך המחזיקים אותו עם לומדים בביהמ"ד שלו בעל הספריה העשירה, ומונה את החיבורים שהשתמש בהם. עמו בכתובים גם: חידושי הלכות על פסחים ביצה ב"ק וקידושין; פרשת דרכים על פסק חדש של הפני"י, ושאר סוגיות. בפתיחה כללי הוראה. בגלל הוצאות הדפוס כולל למעשה רק עד סי' קיב, ובקולופון מקוה להשלים עד קכב כפי שנרשם בשער. זכה למהדורות רבות.

פרי מגדים על או"ח בלי הפנים. ח"א: משבצות זהב על הט"ז. כולל לקט משו"ת, הלכות פסח מהדר"ב, והנהגות או"ה השואל עם הנשאל. פ"פ דאדר, דפוס אלמנת ד"ר גרילא, תקמ"ו, שפ ד'. בהקדמת המחבר מהשנים תק"ם–תקמ"ג מונה את י"ב מעלות הספר. אח"כ פתיחה כוללת. שני שערים מיוחדים לח"ב: אשל אברהם על המג"א. מעבר לו הסכמת רד"ט מליסא וג' דפים. בשער השני: תקמ"ז. בהתחלה אגרות המחבר בהלכה. סודרו מחדש בהידור ונדפסו בשם אגרות נפלאות, ברוקלין, ר' ישעיה אשר אנשיל וייס, תשנ"ב, פא עמ', הקדמה. בסוף תולדות יוסף, מפתחות והנצחות. הפמ"ג זכה למהדורות רבות, ובהן סודרו שני החלקים בשני טורים זה מול זה. קונ' סוכת שלם על הל' סוכה, בתוך פתחא זוטא (הורביץ) סוכה.

בתקמ"ב נדפס בפפד"א ספר רב פנינים הכולל את הספר נפת צופים ומאירת עינים של אביו, תיבת גמ"א ושושנת העמקים משלו. תיבת גמ"א (ברי"ת: גמרא מדרש אגדה) עה"ת ודברי מוסר ואגדה בלול בעניני הלכה. שנית ע"י ר' אלטער טייכער, קאלאמיא, דפוס מ. ביבלוס, תרמ"ג, לח ד', הקדמה. מדף כח: ז' חקירות שכליות והשמטות. סיים לחברו בתקל"ח. שוב בדראהאביטש, דפוס א. ה. זופניק, תרנ"ט, ב, ס ד', עם ביאור פתח התיבה והערות צוהר התיבה מהרב שמואל ישכר שטרק דומ"ץ בוטשאטש. המסכימים: ר' ישראל מרוזינצא, ור' ישראל מטשורטקוב ע"י ר' אהרן דאהל. בהקדמת המפרש ד"ת מתרל"ו גם מבנו ר' מאיר ז"ל, וסדר יחוסו. הפנים באותיות מרובעות, וסביבו הפירושים באותיות רש"י. רביעית בלובלין תר"ס. סדר מחדש באותיות מרובעות, ת"א, נהדר, תשכ"ו, ה, קעב עמ'.

שושנת העמקים על כ"ד כללי הש"ס. נתחבר בתקל"ג, וכעת העתיקו שנית. נדפס בפני עצמו בפ"פ דאדר, אלמנת ד"ר גרילא, תקמ"ב, דפים פא-קלו. בהקדמתו כותב שזהו המשך לגינת ורדים. עמו בכתובים גם פמ"ג על כל אר"ח, ראש יוסף והוא שבע שיטות על ז' מסכתות סדר מועד, חילוקא (חלוקא) דרבנן על סוגיות, ספר זמנים — חידושים ודרושים בגפ"ת ומוסר למועדים, ספר המגיד במוסר ואגדה, ועוד. בקולופון מודה למיטיבו ולר' זנויל הרץ פעלד. זכה למהדורות רבות.

אחרי פטירתו נדפס ראש יוסף עמ"ס חולין, מועתק ממה שכתב בתקכ"ו בקומרנא. פפד"א, דפוס בתו של גרילא, תקנ"ד, א, קנ ד'. בהסכמת האב"ד ר' נפתלי הירש כותב: אוקי גברא רבה דנפשינן חיליה ומבדרין שמעתתא בעלמא אחזקתו, דרב גובריה הוא ונפיש חילו ועצם ידו בתורה, ויהיו בצדק כל אמרי פיו, בלי נפתל ועקש כדת וכשורה. בהתנצלות המלבהי"ד הגביר המקומי ר"יל ב"ר מורי הכהן כותב, שמחירו נקצב בזול י"ח גדולים, והעודף על ההוצאות מיועד להחזקת האלמנה.

ראש יוסף עמ"ס ברכות שבת מגילה. זכה בו הגביר ר' יוסף נטנזון מבראד דוד השו"מ, שמסרו לר' (אלכ)סנדר יצחק ב"ר מנחם מניס ז"ל הורביץ מבראד. הוא הביאו לדפוס במימון ר' יוסף תאומים נכד אחי המחבר. למברג, דפוס ר' זלמן ליב פלעקיר, תרכ"ג, א, פה ד'. בהסכמת השו"מ מוכיח שהספר הוא מהפמ"ג. בהקדמת המלבה"ד מודה לגביר ש"ב שמסר לו את כתב היד במתנה, שילם בעל ההעתקה, ופרנס את משפחתו בעת שנסע לקבץ מנויים בגליציה ורו"פ, וכן לתורם בהשפעת השר"מ. גם החסלי"א סייע לו בין גבירי ברצן. מציג את הסכמת בעל חידושי הרי"מ הכותב עליו: איש היקר אשר מעידין עליו גדולי הדור, כי הוא מופלג בתורה ומגדולי היחס.

ראש יוסף עמ"ס פסחים פרק א"ב וכל ביצה. ר' יוסף נתנזון מסרו לר' חיים יוסף ניימן אב"ד רדיויל, שמסרו למו"ל ראז"ו ב"ר יחזקאל ז"ל סלט שהגיהו, והדפיסו בשותפות דבורה שטרום מטרנוב. לעמבערג תרמ"ב, א, נא ד'.

נועם מגדים, ביאורים וחידושים בדיני ומנהגי התפילה. נדפס תחילה בתוך סדר הגיון לב, קניגסברג תר"ה, ובסידורים נוספים. כמו"כ בלבוב תרכ"א, א, כו ד', ובהסכמת השר"מ מוכיח שהוא לפמ"ג. חזר ונדפס פעמים רבות, ותצוין במיוחד מהדורת רד"ב קימל.

מתן שכרן של מצות, ח' חקירות בענין שכר ועונש. ווילנא, דפוס רי"ל ב"ר אליעזר ליפמן מ"ץ, תרל"ח, שני שערים, א, יט ד', הקדמת המלבה"ד ר' יהושע יוסף ב"ר אלחנן פרייל מבירז, מהד' ב', והופיעו מהדורות נוספות.

נטריקן, בר"ת: נשמה טהורה רוב ימיה קדושה נצחית. חיברו בשנת תקנ"ב והועתק מכתב ידו. מיוסד על מלות לשון הקודש ותרגום תלמודיות, כולל דברי מוסר ואגדה בדרך דרש ורמז, עם חידושי גפ"ת מליצות ומשלים, ואיך יתנהג הסופר בלימודו. הובא לדפוס ע"י הרב פנחס מנחם מנדל ב"ר שמואל הכהן זינגר מטומשוב ולנטשין, והמו"ס ר' משה ליפשיץ בוורשא. בילגורייא, דפוס רנ"נ קראנענבערג, עת"ר, סו ד'. המלבה"ד הראשון העתיק את כתב היד לדפוס, ובהקדמתו מודה לידידו ר' ישראל הכהן גורזיצנסקי חתן ר' משה אב"ד טומשוב, שמסר לו את כתב היד להוציאו לאור אחרי שהעתיק את רובו לנייר חדש. פרטים על כך גם בספרו של בנו שארית ישראל, סו-זו, 188-189. בין המסכימים אדמורי"י משפחת גור, לובלין רדזימין, סוקולוב (לר' דוד מפולטוסק שעבר אצלו: עיינתי בו, וכנים הדברים כי הם בסגנון אחד ובלשון אחד כמו הפמ"ג), וגדולי הרבנים בפולין. בהתנצלות המחבר כותב שהספר דומה לחיבורו אם לבינה, שלוש אלפביתות של שורשים בלה"ק ובארמית, מצוי כיום באוקספורד, ומבאר את שמו: ושמן זית הוא משח זיתא, בר"ת: מן שיחות חולין זה יוצא תורת אמת. (קטע מספר אם לבינה ופקסימיל, תורת חיים זכרון יהודא, א, תשמ"ט, יט-כא). רושם את הספרים שהשתמש בהם, מונה את י"ז חיבוריו שנדפסו ושעודם בכתובים, מדבר במעלת רוכשי ספרים, ומתלונן על חולשת גופו, קושי הפרנסה וחסרון ספרים. בסוף קונ' תולדות יוסף לתולדותיו מאת רצ"י מיכלזון, ובד"צ ירושלים תשכ"ד מופיע בהתחלה.

שו"ת הפרי מגדים בד"ח שו"ע המובאות בחיבוריו, עם פירוש מנחת אפרים מר' אפרים ב"ר פנחס לייכטג אב"ד דאמבראד בהגר. קליינוואַרדיין, דפוס ר' אברהם יצחק קליין, תרצ"ה, ו, עו ד'. עם הסכמות גאוני הזמן מהונגריה ומפולין, ובהם רצ"י מיכלזון, רא"נ אלברג מבלאשקי, ועם ד"ת מרד"ב ויידנפלד ורש"א מילר מלאבווא. התולדות שמציג בהתחלה מבוססות בעיקר על תולדות יוסף, ועל דברי הפמ"ג עצמו. מודיע כי בכוונתו להדפיס ח"ב מהפסקים המובלעים בספריו. בסוף הערות רבנים, תיקונים, ומנויים מהונגריה. ד"צ ירושלים תשכ"ח.

סדר גיטין וחליצה, עם הערות והגהות רז"ו לייטר, בתוך קובץ שם משמעון (ויוויץ), פיטסבורג, מכון הרמב"ם, תשכ"ה, 57־161. בהתחלה תולדותיו, הסכמותיו ואגרותיו. ד"צ בברוקלין תשנ"ד.

ספר המגיד עמ"ס אבות, לראשונה מכתב־יד שבאוקספורד. נעתק נערך ונסדר ע"י ר' יהודה משולם דוב פאלאטשעק. ברוקלין, מכון פמ"ג, דפוס בלשן, תשל"ט, כב, קסח עמ', עם הסכמות ר"ש ערנפלד ורי"י וייס. בהקדמת המהדיר כותב, שזה חלק מחיבור דרשות על ההפטרות והמועדים שדרש בתקל"ו–תקמ"ב בלבוב, וחידושים אלו נכתבו במיוחד בשנים תקל"ז–תקל"ט. פתיחת אגדה ממנו, והקדמת המחבר בה מביע תקוה להדפיס את ספרי אביו וספריו.

ספר המגיד א"ב עה"ת וח"ג מועדים, לונדון תש"ן, וד"צ בא"י. יצא לאור מכתב יד הבודליאנה באוקספורד ע"י ר' שלמה האניג, עם הקדמתו. בעמ' שפא שער: הקדמות לספר אם לבינה, קונ' הפתיחה ושלושת ההקדמות לספר הנכחי. ד"ת מהספר, פרי תמרים, נד, ריג. אחרי עמ' תז שער: אגרות קודש לפמ"ג מהד' חדשה. אחרי עמ' תנד שער: תולדות הפרי מגדים, מלוקט מחמישה ספרים בלשונם.

פרי מגדים על הש"ס: מסכתות ב"מ, ב"ק, פסחים וענינים שונים. ירושלים, שער המשפט, תשנ"ג, ב, שלט עמ'. מעמ' רצט תולדותיו. נכתבו בהתבסס על כתביו, ולא נעדרו מהם שיבושים.

שו"ת מגידות בד"ח שו"ע, לראשונה מכתב יד. ח"א: סי' א־קטז, וקונ' הויכוח שפלפל בתקל"ו עם ר' יצחק ברצ"ה מבראד אב"ד סטרי, ערוך ומסודר עם ביאור מגד יהודה ע"י ר' יהודה משולם דוב פאלאטשעק. תש"ם, כ, שמא עמ', הסכמות רבות. במבוא מאת הנהלת מכון פמ"ג בב"ב מתשמ"ב, צוין שהספר נערך ע"י הרב שמואל אליעזר שטרן ר"מ ישיבת מחנה אברהם. בהקדמת המהדיר נשיא המכון כותב שבספר רי"ח תשובות, ונתחבר בין השנים תקל"ד תקמ"ה. הקדמת המחבר נכתבה לספרו ראש יוסף חולין, וטרם נדפסה. בסוף הערות רבנים ומפתחות.

סי' ה בקונ' הויכוח: תשובת ר' שלמה מחלמא לר' יצחק מסטרי, וחברי בית דינו: רצ"ה אב"ד בילקמין, ר' אהרן ישכר בר סגל, ר' משה ב"ר יאיר ז"ל סג"ל, ר' חיים ב"ר יחיאל מיכל הי"ד, רמ"מ כהן רפ, ר' זליג ב"ר יעקב ז"ל.