נולד בשנת ת"ס בערך, באלסק כנראה שכן על שמה נקרא, לאביו ר' שמואל הלוי שנפטר לפני תקי"ג. אחיו הגדול ר' חיים מקלויז ברודי התישב באוסטרהא, ונתקבל כמגיד ברובנה. מלפני תצ"ד למד בקלויז ברודי, והורה לתלמידים. התידד עם מח' הנו"ב שהעריכו מאד, אף כי לעתים לא חסך ממנו את שבט לשונו. אחרי תקי"ד נקרא לכהן כמגיד בטרנופול, ובתקל"א בזולקיב. אח"כ עלה לירושלים, ונקרא אשכנזי בין הספרדים. נפטר בשנת תקל"ח, ונספד בספר בן פדהצור, דפים עח.-פב: חידושי רבי זאב הלוי, זאלקווא תקל"א (בשער תקכ"ה! מב, לח) ד'. דן בעניני שיעורים ובין השמשות, וקיבל הסכמות רבות. חדושי הרז"ה בד' חלקי השו"ע, ירושלם, דפוס אברהם משה לונץ, תרמ"ה, ב, כד ד'. חדושי וכללות הרז"ה על השיעורים, חדש וחמץ, דפוס משה פרץ ונחמן בטיטו ע"י שמואל הלוי צוקערמאן, 8 עמ', פג ד'. ההדיר קרובו ר' דוד קוסובר מוילנא עם הקדמתו. הכללות צולם מחדש בירושלים תשמ"ב עם עומק הלכה וארבעה טורי אבן. כתבי היד היו בירושלים בידי צאצאיו הרב משה נחמיה לאבל וחתנו ר' פישל גלרנטר, וכיום אצל נכדו הרב אהרן וייס. הוא עיבד שתי דרשות לסוכות, מוריה, רפו-רפח, תשס"ב, מד-מט, עם שני פקסימילים. נשתמר בספריה הלאומית כתב יד ספרו דרישת זאב עה"ת, רכז ד', דרושים מפולפלים ודרשות מוסר על כל פרשה.
חידושיו להל' פסח מעובדים ע"י ר' יחיאל דב ולר, זכור לאברהם, תשנ"ט, מ-נא. הלבושי שרד והשו"מ מפלפלים בדבריו. ד"ת, מוריה, רפו-רפח, תשס"ב, מד-מט, פקסימילים. מאיר וונדר, קובץ הציונות הדתית, תשס"ב, 63-72.