ר' דב בריש ב"ר אפרים צבי אינהורן

נולד בשנת תרל"ז בערך לאביו ר' אפרים צבי. בגיל י"א נשלח ללמוד ג' שנים רצופות באלקוש אצל תלמידו הרב לובלינסקי. גבר על געגועיו להורים, ובעידוד החסל"א הסכים להשאר. שב ללמוד בישיבת אביו. בן ט"ו נשא את בתו של השפתי צדיק מפילץ ששהה אצל גיסו השפת אמת מגור, ועבר לשם. כשנפטר אביו נתעטר בסמיכה נלהבת מרי"י שמלקיס, ונתקבל על מקומו. שם הישיבה הוסב לנחלת אפרים. משעברו שנים ולא נפקדו התגרש, ונשא את בת הגביר לנדברג מוורשא, אלמנת ר' יעקב יוסף הכהן מקלובוצק בן החסל"א שנפטר בן כ"ח בהניחו בת ושני יתומים. האחד ר' אברהם יששכר יהושע נשרף בתרע"ט בן כ"א לפני כלולותיו. השני ר' שלמה נשא את בת ר' יואל טברסקי מרווה רוסקה. את הבת השיא לתלמיד חכם ממשפחת לוקסנבורג בוורשא. הקפיד למסור את שיעוריו בקביעות מעשר בבוקר במשך שעות למרות יסוריו. כתב את חידושיו ורצה להוציאם בספר דב נוהם (או נהם דב). בלכתו למשרפות הטמינם בין כתלי ביתו, והניצולים לא מצאום בין עיי החורבות. הנאצים הגלו את בני הקהילה לגיטו רדומסק, ועמדו לשלחם לטרבלינקה. משסירב עם ראש הקהל לעלות, נורו על אתר בשמחת תורה תש"ב.