ר' אלתר חיים ב"ר נפתלי מנחם לוינזון

נולד בקרשניק לאביו ר' נפתלי מנחם ב"ר יצחק אייזיק הלוי מחסידי ר' יחזקאל מקוזמיר, ולאמו פיגא רבקה בת ר' מרדכי צבי הכהן, אחרי ט' ילדים שלא התקיימו ובהם בת שבע. רבי יהודה ליב איגר קבע את שמו, והורה שילך בבגדי פשתן לבנים עד הבר מצוה. נתברך כילד מהצדיקים מרוזוודוב, שיניבה, ור' יחיאל מאוזרוב. מגיל ט"ו דבק ברבי צדוק הכהן. בהוראתו הפסיק לסחור בצמר גפן לשמיכות, ונעשה מלמד. מחמת סיבה נאלץ לעזוב לגליציה, ולימד גפ"ת ברדומישלא הקטנה שבסמוך. נסע אל רבי יהושע מדזיקוב ובנו, ובעצתו התישב ברישא. כשגלו תלמידיו בגלל המלחמה פתח אכסניה לאורחים, והשיא את ילדיו חיה שרה וצדוק. נסע אל הרבי מטיטשין שהניאו מלעלות לארץ. חיזק את בדקי הדת שהתרופפו ברישא בצוק העתים. בנסיעתו להולשיץ למהרי"ד מבלז שחיבבו, הורה לו להתיעץ על תקנותיו עם גדולי הזמן, ור"מ ארק חיזקו שלא יבוש ממלעיגים. נדד בקהילות רבות לארגון אסיפת רבנים בקראקא תרפ"ד בסיוע ר' משה שמידט, ובוורשא בתרפ"ז.

תיקון עולם א-ב, תקנות לחיזוק הדת ואחדות ישראל. ווארשא, דפוס האחים פעדער, תרצ"ב, 16, 28, 160 עמ'; קבג ד'. המסכימים: ר' יחיאל מיכל שפירא מרדומישל (דרכו תמיד להשתדל בצרכי שמים); רמ"י מאוסטרובצה, וגם לר"מ ארק; מהרי"ד מבלז; ראמ"מ מאלסק (שיוכל להדפיס הקונ' גאולת עולם); ר' שלום יולס מסטרי (נתן ד' בלבו לנוד למרחקים); הרבי מקומרנא ע"י ר' נטע פיש; רא"ל ה"ש מצאנז (משליך נפשו מנגד לכבוד בוראנו); מהר"א מבלז ור"פ מאוסטילה; ר"מ ארק; ראמ"מ שטיינברג; רש"א מילר; ר' אליהו קלצקין; רא"י הורביץ מפרוביזנא (בכל התקנות שנכתבו בידיו להביאן על סדר היום); ר' דוד מוניש באב"ד מטרנופול; רבני לבוב, ורשא, לודז וקראקא; החקל יצחק; האהבת ישראל; ר"נ לוין; רצ"א מבלזוב. הקדמה, התקנות, סיפור תולדותיו, ט"ו מאמרי חיזוק. בראש ח"ב מסכימים רבים, ובראשם החפץ חיים. בהקדמתו קובל על שחילוקי הדעות בין הגדולים אם לרחק או לקרב סיכלו את החלטות האסיפות. בסוף רשימת המנויים, ובקשת תרומות להדפסת ג' קונטרסיו: התקנות, בית יעקב, תקנת בנות ישראל.