נולד בשנת תקפ"ו. בפטשניזין לימד תלמידים. כשהטרידוהו ובטלוהו מתורה, שב לזבלטוב להתמיד בלימודיו. גדול בתורה ובחסידות. ט"ז שנה סבל יסורים נוראים מבלי לדרוש ברופאים, ועם זאת לא מש מהתמדתו. ביום י"ז אב תרמ"ח נטל ידיו בשלוש בבוקר, קרא קריאת שמע, ובאחד יצאה נשמתו. בבית הכנסת ספד לו בכורו ר' שלמה אב"ד בראילוב.
קמחז"ה, ב' אלול תרמ"ח, 4.
מקור: מאורי גליציה, חלק ו׳, טורים 902–903 · הטקסט הועתק בזיהוי אוטומטי מסריקת הספר וייתכנו בו טעויות