ר' אברהם יוסף ב"ר אריה יהודה ליבוש איגרא

מזילין וקשאנוב (תר"א–תרע"ח)

נולד בשנת תר"א לאביו הרב אריה יהודה ליבוש. למד תורה בסטניסלב אצל דודו הרב משולם ישכר הורביץ שאשתו ריזל היתה אחות אמו בריינדל. הסתופף בצל רבי אלעזר מקוזניץ ורבי חיים מצאנז, ונסע גם אל יתר הצדיקים. בבואו לסדיגורה אמר לו רבי אברהם יעקב שירבה בלימוד בית יוסף. רבי דוד משה מטשורטקוב הסמיכו כאדמו"ר, ואמר לו לקבל פתקאות. טרח עם אביו בהדפסת חידושי זקנם רבי משולם איגרא. החלק הראשון בשם איגרא רמה נדפס בלמברג תרל"ג, ובהערותיו של רא"י התגלה כחו הגדול בהלכה. נדד כל ימיו ממקום למקום. גר בצעירותו בבוטושאן, אח"כ זמן מה בקולו־מיאה, ושנים רבות בטרנוב. השתקע בשנת תר"ם לערך בזילין, ונקרא על שמה. עבר לקשאנוב בה נהג אדמורות"ו זמן ממושך לפני מלחמת העולם הראשונה, ובעבודתו ובמעשי הצדקה שלו זכה לשם ולכבוד בכל הסביבה. בשנותיו האחרונות גר בקראקא, בה נפטר ללא ילדים ביום כ"ד אלול תרע"ח. בשנת תרע"ד הדפיס בקשאנוב ובקראקא את ספרו סידור אורה ושמחה, הכולל תפילות מלוקטות מסידורים עפ"י הקבלה וסידורי הספרדים שבאה"ק. באותה שנה הדפיס בפאדגורזע, השמטות וליקוטים חדשים לליקוטי צבי בשם ליקוטי יוסף. היה דמות מופת יחידה במינה בין אדמור"י גליציה. גאון ומקובל, עובד השם במסירות נפש ובסיגופים, פזרן גדול לצדקה, והמונים נהרו אליו. היה חתנו של רבי מרדכי מנדבורנה, והושפע מאד מהנהגותיו בשנים שישב אצלו סביב שנת תר"ל. בזיווג שני נשא את סריל בתו של רבי יצחק קטן מטיסמניץ. היה צם בימות החול ובשבתות, ודרש בסתרי תורה. התפלל תמיד ביחידות מבוקר ועד ערב, ובמיוחד בשבתות התפלל כמעט כל היום. כמאה אורחים היו לו מדי שבת. הם עמדו בשתי שורות בזמן שאמר בריך שמיה במשך שעה ורבע, והיו בוכים מרוב פחד כמו ביום כיפור. רק במוצאי שבת התישב לסעודת השבת שנמשכה עד שלוש לפנות בוקר, ואז הלך לבדוק אם מצעי האורחים ערוכים היטב. בחמש הלך לפוש מעמל היום, ובשש וחצי כבר מצאוהו יושב ולומד גפ"ת בקול (רזא דעובדא, שער האותיות, עמ' צא). בזמן המלחמה אכלו על שולחנו מאות חיילים מבקשי כשר. לא נהנה מהפדיונות, וחילק הכל לצדקה.

סכומים גבוהים שלח לארץ ישראל.