ר' יהושע מנחם מנדל ב"ר יצחק אריה ליב ארנברג
רב מחנות קפריסין, ראש אב בית דין יפו ותל אביב
מגורליץ וקראקא (תרס"ה–תשל"ו)
נולד בקעמטשע ליד רצפרד שבהונגריה ביום י"ב טבת תרס"ה. אביו ר' יצחק אריה ליב מגורליץ היה גביר בעל בתי זיקוק לנפט ומכרות, והתפלל כל יום כמה שעות. היה חסיד שניבה, אבל אח"כ הפסיק לנסוע לשם. נפטר ביום ב' דר"ה תש"ד בקראקא. אמו שרה בת ר' אהרן נטל מצאנז חדש נפטרה ביום ז' איר תרפ"ד. נודע כעילוי מילדותו, ובזמן המלחמה למד בדברצין אצל רבי נפתלי הירץ בומבך. רבו זה השיב לו בשו"ת גבעת הלבונה, כא. כן למד אצל רבי מאיר ארק, ונסמך ממנו, מהרב מפרוביזנא ומר"ש פירר. אחרי המלחמה שב עם הוריו לגורליץ בשנת תרפ"א. בתרפ"ה עבר לגור בקראקא לרגל נישואיו, ונמנה על חשובי חסידי בלז בעיר. אשתו הינדה לאה לבית ענגלשטיין מקראקא מחסידי רדומסק, היתה בת חורגו של הגאון רבי ישראל משה הכהן שמידט מקראקא. לפני מלה"ע השניה הדפיס את ספרו ראשי בשמים על ספר הרוקח, אך בעצת ידיד לא הפיצם, כיון שלא הגיע לגיל ארבעים. גליונות הדפוס היו בעליית בית הכנסת.
בגורליץ, ורק אחרי השואה הביא משם יהודי אחד את השער בלבד. תחת שלטון הנאצים נתפס בקראקא לעבודת כפיה של ניקוי רחובות. בגיטו בוכניה נאסר והוכה מכות רצח. הצלתו נמצאה באורח נסי, אחרי שטרח להשיג צימוקי ליבוא מגויה אחת, לצורך הכנת ארבע הכוסות. אותה גויה הראתה לו בתש"ג דרך נעלמת להבֿריח את הגבול להונגריה, ולמעלה משנה שהה בבודפשט. בתמוז תש"ד נסע ברכבת המיוחסים לברגן בלזן. בחנוכה תש"ה עבר לקאן שליד מונטרי בשוייץ, ובאלול אותה שנה עלה לארץ. נשלח ע"י הרב הרצוג לכהן כרבם של יושבי המחנות בקפריסין. ארגן שם את בתי הדין, טיפל בהיתר עגונות, ייסד ישיבה בה למדו 80 בחורים, והרביץ תורה ברבים. משנת תש"י ראב"ד ביפו ואח"כ בתל"א 28 שנים. נודע כחריף ובקי מופלא, מתמיד שמעטים דוגמתו. לילות שלמים היה מרוכז בעיון בסוגיות חמורות עד כדי שכחה, כשהוא מכוסה בעשן סיגריות. כשאמרו לרבי אהרן מבלז שכבר מאוחר בלילה, אמר שיסתכלו בחלון שכנו הראב"ד, ויראו שאצלו עדיין דולק האור. בזמן המלחמה כתב תשובות מזכרונו ללא ספרים. היה מומחה גדול בעניני אהע"ז, והרב אונטרמן הרבה להתייעץ עמו. פירסם רבות האיש יהגה בו תמיד ויזכה לזה ולבא" (לשון רבינו הסהכר וצ"ל בסוף הכבדי)
