ר' פנחס אליהו ב"ר משה יעקב דמביצר

מקראקא (תר"ט–תר"ף)

נולד ביום י"ט אלול תר"ט לאביו הראב"ד ר' משה יעקב, ונקרא על שם מחבר ספר הברית שנפטר בקראקא. כשהתיתם גודל על ברכי אחיו הגדול ר' יקותיאל זלמן. בר"ח חשון תרכ"ט נשא את אסתר פייגל בת ר' אברהם יהודה גולדמינץ, והיה סמוך לשולחן חמיו. כשמשפחתו גדלה ומנתה י"ג נפשות למד את מלאכת השו"ב, אבל הראב"ד רנ"ה ינר מנעו מלעסוק בזה, באומרו שנועד לרבנות. בשנת תר"ן נתקבל כדיין בקראקא, ומשנת תר"ע כהן כראב"ד ממלא מקום האב"ד, מתוך סכסוך קשה עם ר' יוסף ענגיל הראב"ד השני. למד תורה בהתמדה בדחילו ורחימו. יותר משלושים שנה לא ישן במיטה, ובליל ששי ובמוצש"ק לא ישן כלל.

שימש כמגיד בבימ"ד הב"ח כחמישים שנה, בביהכ"נ ר' אייזיק ר' יעקלש דרש כארבעים שנה, וכמעט לא היה בית כנסת או חברה שלא דרש בה. למד דיני ניקור עם הקצבים בחברת זובחי צדק. התחבב על כל החוגים, כי הוכר כאיש אמת ישר רוח. דיין אחד שנסע לוינא לשנתיים, הופתע בשובו לקבל ממנו חשבון צדק מהכנסות דיני התורה שהיו במשך כל הזמן. היה רחום וצנוע, וביקש שלא ירבו עליו בשבחים בהספדו ועל מצבתו. כתב את הדרשות שנשא, והמלים האחרונות שבהן הפסיק היו: כד נח נפשיה אמר טהור, ממילא הוי הדין טהור. חלה בסרטן הגרון, ונפטר ביום י"ד אב תר"ף בשעות אחה"צ. נקבר למחרת בעש"ק, וביום ראשון נספד בביהמ"ד ר' מאיר דיין, ע"י ידידו הזקן ר' גוטמן קורנבלום. שני בניו לא המשיכו בדרכו.

יואל דוד נולד לו ביום י"א אדר תרמ"ו. בגיל י"ח נסמך להוראה ועמד להתמנות כדיין לסייע לאביו, אלא שהתחבר לסוציאליסטים, ולמד לשונות. תירגם ליידיש ספר פולני, ואת המחזה הדיבוק מיידיש לפולנית. נפטר בכ"ו ניסן תרפ"ד (מדינה וחכמיה, 174). אחיו פסח (תרמ"ט–תרצ"ז) היה עסקן יהודי-סוציאליסטי (הלקסיקון היידישאי, ח"ב, 532–533).

הניח כעשרים כרכים כת"י, ובהם חידושים עה"ת מהשנים תר"ם–תר"ן, דרשות מהשנים תרמ"ח–תרע"ה, ובתוכם קונ' אבל יחיד הספדו על הרב ישראל נימן, פלפולים מהשנים תרס"ז–תרע"ד, חידושים בשו"ע יו"ד וחו"מ, הלכות וקיצורי דיני נדה. תלמידו המובהק הרב מנחם מנדל קירשבוים סידר את כתביו, וכרך אחד הביא לדפוס בהוצאת האלמנה, ובהשתדלות ר' עמנואל לנגר נשיא ביכ"נ הב"ח, וב"א המחבר ר' יצחק הלוי איש הורביץ מביאלא. ספר דרשותיו גבעת פנחס נדפס בקראקא תרפ"ה, עם הערות המהדיר קצה הגבעה, וקונטרסו עלי עין – הערות על ספרי ר"י ענגיל בית האוצר ובן פורת. נכללו כאן הדרשות שדרש בשנים תרע"ו–תר"ף בבתי כנסת שונים בעיר, והספדים שנשא בשנים תרע"ח–תר"ף, בין היתר ביום ד' אייר תרע"ח על ר' פתחיה מלר היד מסטרי, וביום ב' ויגש תרע"ט בביהכ"נ הישן על הרוגי לבוב. המסכימים: ר"מ אריק (ויוצאים מפה טהור, שהיה נאה דורש ונאה מקיים); ראה"מ שטייגברג ורמ"י מאוסטרובצה (עם ד"ת); האב"ד ר' יוסף נחמיה קורניצר. המביא לדפוס מספר בהקדמתו, ששמע מרבו שרצה להדפיס איזה ספר, אבל לא אמר איזה ולא הניח שום הקדמה, מסדר את תולדות רבו ותולדות משׁ־פחתו, ומוסר את הספדים שנשא עליו בתר"ף בביהכ"נ הגבוה, וביום היא"צ הראשון בבימ"ד הב"ח.