ר' משולם ישכר ב"ר אריה ליב הורביץ
רב בזלוזיץ, בטיסמניץ ובסטניסלב
מסטניסלב (תקס"ה–תרמ"ח)
נולד בסטניסלב בשנת תקס"ה (או תקס"ח), כבן שלישי לאביו האב"ד ראי"ל הראשון. מילדותו הכירו בו לפי שובבותו, שהוא ילד עירני וחריף. בנעוריו לא היה מתמיד, ורק מאוחר יותר נעשה שקדן עד שלא יכלו למוצאו ישן. נשא את ש"ב רייזל בת הנגיד ר' צבי הירש מנדלסבורג מקוזמיר שבפולין, שנשא את חוואליש בתו היחידה של ר' משולם איגרא. בשנתו הראשונה על שולחן חמיו הסתגר בביהמ"ד הישן שבעיר מבלי לצאת החוצה כלל, ובמשך שמונה חודשים השלים מסכת כתובות עם כל הסוגיות בש"ס השייכים לה. כשעב אל אביו וראה את חריפותו ובקיאותו נהנה מאד, ואמר שבגילו לא הגיע לפלגות לימודיו. נשאר ללמוד ג' שנים בביהמ"ד הישן ט"ז שעות ביממה, ואף החל להרביץ תורה לתלמידים. חי בדחקות רבה, כי ג' השקלים שאביו הפריש לו כל שבוע ממשכורתו לא הספיקו לפרנסת המשפחה. אשתו ניסתה בהתחלה לפרנסו מבית משרפות יי"ש שהחזיקה, ואח"כ מסחר יהלומים ובנין בתים לשכירות. עכ"ז היה שקוע בלימוד, חי בצימצום, לא הכיר בצורת מטבע, וסירב לשמוע על משרה רבנית עד שישלים ש"ס ופוסקים. כשאביו ראה את דוחקו נסע בסתר לזלוזיץ, הביא לו משם כתב רבנות, וסמכו להוראה. בגיל י"ח נסמך גם מהחוו"ד ועוד גדולי הדור. נתרצה לקבל את רבנות זלוזיץ רק כעבור ג' חודשים בהם גמר את שני חלקי שו"ע יו"ד. הדרשה שנשא בבואו לשם בתקפ"ז הפתיעה את כולם, ודומ"ץ זקן שניסהו בהוראה השתומם מאד לשמוע את בקיאותו בהלכה למעשה. אחרי שכיהן שם כחמש עשרה שנה, נקרא בשנת ת"ר לערך לסייע לאביו הישיש ברבנות סטניסלב. בשנת תר"ב נתקבל לטיסמניץ, אחרי שהתחייב לכהן שם עשר שנים לפחות. המהרש"ק פנה אליו לשם בשאלה. אביו שהתישב אצלו בטיסמניץ בשנתיים האחרונות לחייו נפטר בשנת תר"ד, ואז נאלץ לעבור לסטניסלב למלא את מקומו. בני טיסמניץ מחלו לו על התחייבותו, וקיבלו במקומו את בנו ר' שאול. מאז נקשר שמו בשמה של סטניסלב בה כיהן מ"ג שנה.
נערץ ואהוב בקהילתו, והכל הכירו בגאונותו וצדקתו, תכונותיו וישרותו. אמרו כי בגללו זכתה להתברך, ונעשתה מטרופולין. בני עירו טוו סביבו רשת של אגדות פלא, והיו עדים למאורעות פליאים שאירעו לאלו שלא שמעו בקולו. ביו"כ תרכ"ח הרעיש עולמות לתשובה כי אש מלהטת על המקום, ובמוצאי יו"כ הכין את ספריו על הארץ לפנותם. כעבור יום פרצה שריפה בעיר, ולמרות העשן הסמיך שעמד באויר לא הוזק איש. בעל צורה והדרת פנים שהרשימה את רואיו, ובהצלחה מנע שיציירוהו או יצלמוהו. למד בדביקות נפלאה לעומק ההלכה, וחידש כל הזמן. השתמש רק במקורות מש"ס ופוסקים, וכמעט שלא עיין באחרונים. כל שנותיו תפס ישיבה, והעמיד תלמידים רבים. למד רוב שעות היום, והתמדתו לא עזבתו עד סוף ימיו. תפילתו היתה בהתרגשות ובהשתפכות הנפש, וכל מה שהתפלל בקול רם אמר בקול צלול ובנעימה מיוחדת. כשהיה בתרמ"ג באזיפולי לשמחה משפחתית, התקבצו בעש"ק כל מכתב ד"ת מהרב משולם ישכר הורביץ אל הרב יהודי המקום מתחת לחלונות להאזין לתפילתו הנרגשת. השתתף בצערו של כל אדם. לא החניף ונשא פנים אפילו לבני משפחתו. צנוע ומסתפק במועט, ודחה את הפצרות ראשי הקהילה שיעבור מדירה צרה לדירה מרווחת. התנגד לחסידות, ואף כי לא רדף אותה, לא נתן לה השפעה בחיי הקהילה. אדמורי"ם שבתו ליד העיר, אך לא בעיר עצמה. ר"מ מפרימישלן שלח אליו חולים עם פדיון נפש שיתפלל בעדם. הדב"ח ביקר אצלו בדרך נסיעתו לרבי מרוזין. בתחילת המחלוקת כתב רמ"י למענו, אבל בראותו לאיזו חריפות הגיעה, משך את ידו ועמד מן הצד. סמוך לשנת תר"ל החרים את אברהם פיינזילבר, חזן ביהכ"נ הגדול שעבר לכהן בהיכל הרפורמי. לא נראו לו הדרכים המדיניות של הנהגת מחזיקי הדת בנוסח בלז. בכנס תר"ם נדחתה תביעתו לכתוב את התקנות בלשון הקודש. ידיעות כלליות רכש בכוחות עצמו.
הרב יהודה ליב סג"ל דומ"ץ פודקמין כשנתיים וחצי לפני פטירתו כהו עיניו, והרופאים אמרו על כי לומד בהתמדה לאור נרות חלב, עכ"ז המשיך לשקוד על לימודיו, ולפסוק שאלות מתוך צלילות הדעת עד ליומו האחרון. יום לפני פטירתו אמר לבנו שמתפלל שיזומן לעוה"ב בלי דין ויסורים, ופסק בענין עשית שלום בין איש לאשתו.
נפטר ביום שני כ' חשון תרמ"ח בגיל פ"ד או פחות, אחרי ששימש שישים שנה ברבנות. אבל כבד הוכרז בעיר על פטירת "הרב הזקן" כפי שקראו לו. בהלוויה השתתפו כחמשת אלפים איש מכל ערי הסביבה.
ליד שער ביהכ"נ נספד ע"י בכורו אב"ד זורובנא ומשנהו אב"ד טיסמניץ, ובבית העלמין בו הוקם אח"כ אוהל על קברו, ע"י בניו רבני דלטין (הדפיסו אח"כ בספר קול בכיות), אוסציא (הדפיסו אח"כ בספר אלון בכות), ור' פנחס הורביץ אב-בית-דין זורובנא.
נדפסו עליו כמה ספרי הספד, וכן גם בשו"ת הד"ר, תרנ"ד, ח"ב, יא. זעקת לב משברון גו, דראהאביטש, דפוס אהרן צבי זופניק, תרמ"ח, 8 עמ'. קינה מחורזת ומנוקדת מאת משה איצי בן אבאלי ברעטטהאלץ, ובה מתואר עוצם היגון והמספד, כפי שכבר עשה ברשימתו, העברי, ב' כסלו תרמ"ח, נז.
עין דמעה, ג' הספדים מאת: בנו ר' שאול מטיסמניץ, ונכדיו רחא"ל מקראקא ור' פנחס מסקול קראקא, דפוס יוסף פישער, תרמ"ח, פז ד'. הובא לדפוס ע"י המספיד השלישי וגיסו בעל אחותו ר' יצחק נטע מיכלזון מטיסמניץ, עם הקדמותיהם.
הראשון מוסר את תאריכי ההספדים: אביו ביום א' י' טבת, הוא ואחיו ביום ד' א' כסלו, כולם בביהמ"ד בטיסמניץ, ואחיו שוב בקראקא בביהכ"נ הישן ביום ה' כ"ב כסלו. דברי פתיחה מהאבא ר' שאול.
בהספדו מציין את המשמעת שהיתה לנפטר בסטניסלב להשיב רבים מעוון ולמנוע חילול שבת, וכעת יתרופפו המוסרות. מדף לח. הספדו של רחא"ל. מדף סב: הספדו של ר' פנחס המסיים בדבר הלכה, וד"ת מהנספד.
ילדיו: א. ר' אלעזר הבכור אב"ד רוהטין; ב. ר' יצחק אב"ד אטיניא זורובנא וסטניסלב; ג. ר' שאול אב"ד אוסציא וטיסמניץ; ד. ר' יעקב יוקל אב"ד דלטין; ה. ר' יוסף אב"ד אוסציא; ו. דינה זו' ר' יצחק יהושע קליגר אב"ד גריידונג; ז. לאה זו' ר' שלמה אוסטרזצר בן הנגידה חיינה מאודיסה, אחותו וחמותו של ר' יעקב אביגדור ראב"ד ברודי.
חתום על דרש משה, לבוב תרל"ט. נפטר בצעירותו, ואחרי שנות אלמנות רבות נישאה בשנית לר' משה תאומים אב"ד הורודנקה, ובשלישית לר' פנחס בורשטין אב"ד סרט; ח-ט. שרה והינדה. אחת מהן נישאה לר' אשר דישע מברודי, ב"ר שמשון שותפו של רא"ז מרגליות.
מתלמידיו בטיסמניץ: רבי אברהם יוסף איגרא בן גיסו, והמורה הלל כהנא בבוטושאן. בסטנִיסלב: בני משפחתו, רא"ש הלפרין מגליגור, ר"י ויידנפלד מהרימלוב, ר"ב וייס מטשרנוביץ, ר' פנחס רימלט מחירוב וזולקיב, ר' אהרן צבי וייסהויז מסטניסלב, ר' ישעיהו גלבהויז מוינא, ר' קרפל ליפא מיאסי. הקדיח תבשילו משה הלוי הורביץ מסטניסלב (תר"ד–תר"ע. לעקסיקאן, תרפ"ו, 822 – 844).
הניח כתבים רבים בחידושי ש"ס, רמב"ם, פלפולים, שו"ת ועוד. היחיד בשושלת שהדפיס ג' ספרים בחייו. נקרא על שם ספרו שו"ת בר לויאי. ח"א על או"ח (35) ויו"ד (43), לעמבערג תרכ"א, ב, ע ד'. כולל פלפולים שנונים מימי צעירותו, ובהקדמתו כותב כי זהו חלק קטן מתשובותיו. מרובן לא שמר העתק, כי לא חשב להדפיס. בקולופון כותב כי המדפיס עשה מלאכתו רמיה בכמה ענינים, וגם לא הגיה משיבושים (הדבר ניכר יפה בספר, וסימני התשובות מעורבבים וחסרים). לכן נאלץ להדפיס שער מיוחד אצל המדפיס ר' זלמן ליב פלעקיר ושותפיו. בירורי הלכה במתינות מימי העמידה בתוך ח"ב, על אה"ע (71) וחו"מ (37), לבוב, דפוס ר' אורי זאב סאלאטַ, תרל"ב, ב, סב; כ ד'. מהדו"ת על או"ח (22) ויו"ד (26), שו"ת שהשיב מחתימת ספרו ועד לפטירתו (ובס"ה 234), מונקאטש, דפוס קאהן עט פריעד, תרס"ט, ו, כא ד'. הובא לדפוס בהידור ע"י חתן בנו הרב משה ברגר, שערך את התשובות עם הגהותיו וכתב הקדמה. המסכימים: המהרש"ם (ישמח משה במתנת חלקו, שזכה להיות נאחז בסבך קרני מאורי אור); רב"א וייס מטשרנוביץ (אשר זכיתי להיות יוצק מים על ידו בימי נעורי...
ואשריו כי זכה להסתפח לנחלת הקדושים האדירים גאוני ישורון האלה, ואורם יהל גם עליו). נלוה בהתחלה קונ' שו"ת פני אריה מאבי המחבר, וקונ' רועי ישראל לתולדות המשפחה מאת המו"ל, ובו נוסח מצבת המחבר, סיפורי נפלאותיו, ודבריו לשמע קולנו שאמר בשמו ר' אייזיק קנר. נוספו הערות מר' שבח קנעביל, ובסוף תודת המו"ל לאלו שסייעו לו לחבר את הקונ': רצ"י מיכלזון, רי"א קמלהר ובנו ר' ישראל.
בתשובותיו אוסר מצות מכונה (ח"א, או"ח, יט-כ), ומזכיר שנסע לקרלסבד (ח"ב, אה"ע, יט). לקרוביו משיב: לב"ג, ר' חיים יעקב פלדפוגל בפולין ע"י אחיו תלמידי ר' אברהם יוסף (ח"ב, חו"מ, ד); לנכד אחי, ר' שאול יעקב ישראל הורביץ בליטא (ח"ג, או"ח, יא, יז).
מחוץ לגליציה השיב למקומות: אודסה – ש"ב ר' שאול אליעזר רבינוביץ דומ"ץ (ח"ב, אה"ע, יח בתרכ"ט); אומין-רוסיה – הרב משולם יעקב פרנקל (ח"ב, אה"ע, לו); – הרב דוד ברל אורנשטיין (ח"ג, יו"ד, כב); בוקרשט; בראילוב-רומניה; ברלד-מולדביה (ח"ב, אה"ע, כז); ברדיטשוב – הרב ישראל איזנשטיין (ח"ב, אה"ע, ז); ויזניץ; וויזרהאדיג — הרב פסח צבי (ח"ב, חו"מ, יט); חאטין — גב"ע בתרכ"ב מהרב משה ב"ר מרדכי שור, והדיינים ר' יוסף שבתי ב"ר בן־ציון ור' שמריל ב"ר ישראל הלפרין (ח"ב, אה"ע, יט); טשרנוביץ — ולשוחטים ר' משה ור' שלמה (ח"ג, יו"ד, ז); יאסי ראה: קומפלונג; ליטא; לעספיטץ — הרב חיים (ח"ג, יו"ד, ג); מזריטש — ר' שאול הראב"ד (ח"ב, אה"ע, ס); נוביסליץ — ר' אליהו מו"ץ (ח"ג, יו"ד, כו); סרט — ר' בן־ציון דומ"ץ (ח"ג, יו"ד, א בתרכ"ז); פולטושאן; פולין — ולח"א (ח"ב, אה"ע, ה); פלונסק — רצ"י מיכלזון מזמושץ בתרמ"ג על תפילין בחוה"מ (ח"ג, או"ח, כ, ודף כא. אחרי יו"ד); פקשן־קאהאל רומניה — הרב משה אהרן (ח"ג, או"ח, טו בתרל"ג); — הרב חיים יוסף (ח"ג, יו"ד, ה בתר"ם); קומפלונג — הרב נפתלי גוטליב ואח"כ ביאסי (ח"ב, אה"ע, ט, כט); קמניץ — ר' יהושע בלכמן מו"ץ (ח"ב, אה"ע, לז); קראיובה־זוולכיה — ר' יוסף הילר (ח"ב, אה"ע, כו); קרטשינוב־הגר; קשינוב — גב"ע בתרי"ז–תרי"ט מר' בריל נגיל דומ"ץ ור' עזרא השו"ב (ח"ב, אה"ע, טז); רומן־מולדביה (ח"א, יו"ד, דף סד:); רוסיה — רצ"ה הלפרין בהיותו באומין, עם גב"ע מב"ד אחרימוון (ח"ב, אה"ע, כב); שאדין — הרב לוי יצחק (ח"ב, אה"ע, ח); שאץ — הרב הישיש חיים (ח"ב, אה"ע, נו); שברשין. הגדה של פסח עם פירוש שבחא דמרא. ראיתי הגדה חסרת שער וסיום, כג ד', וכנראה זוהי שנדפסה בתרכ"ג, יערי רשמה (946) לפי וינר 567, ואזלה סמוך להופעתה. הופיעה עם הפנים והקדמה בהלכה ובאגדה, וכך גם המהדורה השניה ע"י בנו הרב יוסף שחתם בקולופון, לעמבערג, דפוס ראז"ו סאלאט, תר"ם, כח ד' (1170). פעם נוספת אחרי ה' דפים של הלכות קביעות (צ"ל קבועות) במכירת חמץ מרבי משולם מענדעלסבורג והקדמתו, וארשא, דפוס ר' יוסף לעבענזאהן, תר"ן, מב ד' (1344). נדפסה כך שוב ע"י ר' אברהם יעלין מוועגנראב באטוואצק, ווארשא, דפוס ב. טורש, תרע"ג (1818).
כלי חמדה עה"ת, ד"ת השוים לכל נפש, פרעמישלא, דפוס זופניק קנאללער עט האמערשמידט, תרמ"ה, ב, צד ד', והקדמה. ד"צ בנו יארק, דפוס יצחק אייזיק גראס, תשכ"ט, ג, צד, ג ד', ובסוף תודה למסייעים. נכדו המהדיר הרב אורי אשכנזי ברבי משולם ישכר מלונדון, מביע בהקדמתו תקוה להדפיס גם את חלקי השו"ת.
תשובות אליו: מח' דבר משה, ח"א, מט בתרי"ט; חסל"א, קמא, יו"ד, ה, טו בתרי"ג; ישועות יעקב, אה"ע, ל; נחלה לישראל, לח בתרל"ב; רב טובך, ו; שו"מ, רביעאה, ח"א, מו. מכתביו בהכשר הציקוריה בספר זכרון בספר. ד"ת ממנו בסוף מאה שערים של בנו. תשובתו לנכדו שמסכים להיתר, תקון עירובין, ה.
גרם המעלות, 61–66; שה"ג מארץ הגר, ח"ב, 30; מליצי אש, ב, חשון, 140–141; ספר סטניסלב, 26–27, 37, 84–74; ספר טיסמניץ, 32, 50–51, 174–175; לתולדות, הדרום, ה-ו, 7–13 (כולל תשובתו לר' אליהו מדרוהוביטש על עופות קפריסין).