ר' פנחס ב"ר שאול הורביץ

מברודשין (תרכ"ה–תר"ף)

נולד באוסציא בשנת תרכ"ה לאביו ר' שאול אב"ד טיסמניץ. למד אצל אביו, אחיו וזקנו. נשא בתרמ"ב את בת הגביר ר' משה קונסטנטין מסקול, ועבר אליו. למד שם בהתמדה, ונסמך לרבנות מרד"כ, מהרש"ם ור"ב וויס. הרביץ תורה ברבים, וריכז סביבו בחורים. מכסלו תרנ"ט אב"ד ברודשין על מקום רש"פ שרייער. בתרס"ה ייסד שם את ישיבת "תורת חיים", הראשונה בגליציה. תורה וגדולה התאחדו על שולחנו. בתרע"ט היה מועמד לסטניסלב, ולא נבחר. כשגלה במלה"ע לוינא, הכירה בו הממשלה כאחד מעשרת הרבנים הרשאים להנפיק תעודות רבנות. בתרע"ט השתתף בצירייך בועידה העולמית של אירגונים יהודיים, ודיבר על המצב בגליציה. בתר"ף עמדו לבחור בו כרבה של קראקא על מקום אחיו, אלא שפתאום חלה ונפטר שם משבץ הלב ביום ח' ניסן תר"ף.

מכתב בקשת הרב פנחס הורביץ מברודשין בעודו בסקול ביום ו' ניסן תרמ"ט מר"ש בובר, שישלח לו מדרש תנחומא שהוציא לאור הניח בכתובים: שו"ת בד"ח שו"ע; חידושים על הש"ס; קובץ האגדות שבתוספתות ופירוש עליהן; חיבור עה"ת; ספר דרוש.

ילדיו: א. ר' משולם ישכר בטרנוב; ב. מירל זו' ר' שלמה זלמן ב"ר יוסף גולדשטוף בקראקא; ג. רייזל זו' ר' גרשון בן הגביר ר' שלמה זלמן פרייליך בקראקא, נכד רבי זוסיא מאניפולי ור' גרשון מקיטוב גיס הבעש"ט. כולם נספו בשואה הי"ד. שרדו ועלו לארץ: ד. אסתר תמיר וילדיה, ובהם פנחס ממשרד החקלאות. נישאה בשנית לד"ר נפתלי הרץ לנדוי; ה. מרים אנגלהרד וילדיה, נישאה בשנית ליוסף פולגר.

מצוי עותק נדיר חסר שער וסיום של ספר תקנות ישיבת ברודשין), תרס"ט לערך, ג-מח עמ'. בהקדמה האב"ד ר"פ (עמ' ג-ז) מבכה את ירידת הדורות בגליציה שהיתה מבצר עוז לתורה. תרופה לכך רואה בהקמת ישיבות ובתי אולפנא, כפי שכתב כבר בתרנ"ח מסקול בהסכמת ספר אהל מועד, ובתרס"א בענין אסיפת הרבנים, בכנסת הגדולה, ח"א, סי' סח, אות ז'. לשמחתו נוסדה בקיץ תרס"ה ברישיון הממשלה, הישיבה הראשונה במזרח גליציה. תורה מחזרת על אכסניה שלה, כי כבר לפני 150 שנה בימי האב"ד ש"ב ר' מאיר הלר, היתה שם ישיבה בה למדו 80 תלמידים. הופתע מהתלהבות תושבי ברודשין שסיפקו מזון ואכסניה חינם, עד שצר המקום ופתחו בית תבשיל בעידוד נדיבי עם. תלמידים נהרו לכאן מקרוב ומרחוק, ואף מרומניה ומהונגריה. בעיתונות נדפסו בד' השנים האחרונות מכתבי המלצה מרבנים ומהורים שביקרו בישיבה. נשיא הישיבה מהיווסדה הוא ר' אהרן ב"ר יעקב קופל געללער, וביזמתו נדפס ספר תקנות הישיבה בו נרשמו שמות ידידיה.

בהקדמת הנהלת הישיבה (עמ' ח-יח) נאמר, כי בקיץ תרס"ט למדו בה מאה בחורים בני עשירים ועניים. הלימודים הם גפ"ת, תנ"ך, כתב וחשבון, ומוסר מתוך פיקוח על הליכות התלמידים בדרך ארץ. הגדולים בדגל עץ חיים לומדים שיעור בגפ"ת אצל האב"ד, והצעירים בדגלי מים חיים ודרך חיים אצל ר' יצחק איזיק רוטשטיין ור' יוסף אריה קרא. האב"ד מבקר מדי יום בישיבה, ובכל מוצאי שבת בוחן כל אחד מהתלמידים. (מתענין בכל תלמיד בחיבה אבהית, והם משיבים לו אהבה). הלימודים על טהרת הקודש, בלי לימודי חול. נאלצו להוציא מספר תלמידים ששרכו דרכם, אף כי הביאו המלצות מרבני מקומותיהם. בעקבות הישיבה נוסדה כמותה בסטניסלב ע"י ההרי בשמים, בברזאן ע"י המהרש"ם, בויזניץ ע"י האהבת ישראל, ובעוד מקומות בגליציה, בוקובינה ורומניה. לאחרונה גברה המצוקה הכספית, כי להספקת ג' ארוחות ביום ולריפוי לא מספיקים 200 כתרים לשבוע, ויש להרחיב את חוג המסייעים כספית או השולחים ספרים. חותמים על ההקדמה: הנשיא, סגנו ר' מנדל שומער, הסוכן ר' נחום ב"ר צבי הלוי לאנטשנער, רואה החשבון ר' ישראל משה ב"ר פנחס הלוי שרייער, והמזכיר ר' יהושע יואל ב"ר יהודה דיקמאן. אח"כ (בעמ' יט-כג) מבחר מתוך מכתבי ההמלצה שהיו עמם מרבנים ואדמורי"ם. ר"ח הגר מאטיניא כתב אחרי ששבת שם: הכל ע"ד לימוד האמת בתוה"ק. בעמ' כד שמות חברי ההנהלה, סגניהם ומבקרי הפנקסאות. בעמ' כה-כט התקנות, סדר היום וסדרי ההכנסות. בין היתר שהכל יתנהל ע"פ האב"ד, נקיון הבגדים ורחצה בים בקיץ, איסור עישון, חובת קבלת אישור מההנהלה שהספר שבידו אינו פסול, חובת כתיבת החידושים והישיבה תדפיס הכל מדי שנה, בשבת ישבו יחד לזמירות וסיפורי מוסר, יצוין יום השנה של המהרש"א ורש"פ שרייער, וכן של התוי"ט והב"ח. בעמ' ל-לב שמות הרבנים התומכים, ובעמ' לג-מח שמות נדיבי עם בסדר א"ב של שמותיהם הפרטיים.

בין תלמידיו בישיבה: ר' שמואל היבנר; ר' אריה יהודה ליבוש רוטשטיין מקוזובה מח"ס יהודה לקרא.