ר' יחזקאל שרגא ב"ר חיים הלברשטם

משינאווא (תקע"ה–תרנ"ט)

נולד בטרניגרד בשנת תקע"ה [תוקן: תקע"א ↓] כבכור לאביו רבי חיים מצאנז. נקרא ע"ש ר' יחזקאל יהושע פיבל אב"ד פרעמיסלא זקנו של הברוך טעם, ואביו אמר עליו שאין פלא אם הוא כה קדוש, אחרי שנקרא ע"ש גדול כזה. כשאמו המעוברת נכנסה אל החוזה מלובלין קיה מפניה, בנימוק שהעובר שבמעיה יאיר את העולם. בעודו ילד קטן ברודניק עברה עליו עגלה טעונה והסתכן. בתפילת ר"נ מרופשיץ החלים, ולכן פקד רבות את ציונו בלאנצוט. יסד והקים שם את ביהכ"נ הגדול שנבנה ליד ביהכ"נ העירוני ושימש מרכז חסידי גדול, וגם בניו הרבו לבקר בעיר. אביו מישש את איבריו הפגועים ליישר את עצמותיו, ועד ימיו האחרונים היה גוו ישר וזקוף. אלו שראוהו תיארוהו כבעל קומה בינונית, אישיות רבת חן האומרת כבוד, מפיקח פיקחות וענוה, ובעלת אופי מוצק והחלטי. נסע אל צדיקים רבים, וביקר בהיכליהם של ק"נ מהם. כרבותיו המובהקים ראה את רצ"ה מרימנוב, ודיבר עליו בהערצה רבה; ר"ש מבלז, אותו החשיב כמורהו העיקרי בחסידות, ואחז ברבות מהנהגותיו; רבי אשר ישעיה מרופשיץ, ממנו סיפר ענינים גלויים. העריץ גם את ר"ש מירוסלב, ר"מ מפרימישלן והסבא מרדושיץ.

על פי הצעת ר"נ מרופשיץ נשא בתק"ץ לערך את ציור של רבי יחזקאל שרגא הלברשטם משינאווא מורכב מכתיבת פסוקים על רקע המקומות הקדושים באי"ץ טאבע בת ה"אריה דבי עילאי", והחתונה התקיימה באויהעל בה גר הסבא היש"מ. אכל שם מזונות כעשר שנים, ושאב מבארו של חו"ז. היש"מ העריכו מאד, ושלח את מהרש"ס להשתעש עמו בד"ת ולהתברך ממנו, כשאביו החת"ס שלחו לפני חתונתו להתברך מהיש"מ. זוגתו ילדה לו את: א. ר' נפתלי בעל אילה שלוחה; ב. דרעזיל זו' ר' פנחס פ"ת אב"ד בוקובסק וציעשינוב. אחרי שנפטרה בתקצ"ט הצטער חו"ז על פרידתו, והציע לו לשאת נכדה אחרת שלו. בתחילת ת"ר נשא את דבורה בת ר' מרדכי זילברשטיין אב"ד הולשיץ חתן האריה דבי עילאי, ונפסקו לו ג' שנים מזונות. ממנה נולדו לו: ג. ר' משה ממלא מקומו בשינאווא וצאנז; ד. חיה שרה זו' רבי אלעזר בינדיגר. אחרי פטירתה בתר"ד לערך, נשא בשלישית בתחילת תר"ז את ברריינדל, בתו השלישית של רבי יהודה צבי הירש אייכנשטיין מרוזדול, אלמנת שני תלמידי חכמים חסידים מסטניסלב. לא נפקד ממנה, וכשנפטרה כתב ס"ת לזכרה. רצה אז לעלות לא"י, ולא להינשא עוד. רבי שלום מבלז הציע לו את בת גיסו אחי אשתו, רצ"ה רמרז אב"ד לעשנוב, חנה רחל אלמנת בכורו ר' אלעזר. השר נפטר בטרם סילק את הנדוניה שהבטיח, ובכ"ז נשאה רי"ש לשם שמים וזכה ממנה לבנים צדיקים: ה. ר' אברהם שלום מסטרופקוב; ו. ר' אריה ליבוש מטורנא; ז. ר' שמחה ישכר בר מציעשינוב; ח. חנה מלכה זו' ר' נפתלי רובין אב"ד קלווריה ווישניצא; ט. פיגא בילא זו' רמ"מ ה"ש מפריסטיק. את זו' זו הספיד כנראה רי"מ היבנר בדובב שפתי ישנים, דף ו' ע"ב. על נכדיו נמנה גם ר' אליעזר ליבר ה"ש אדמו"ר במטה־סלקה, חתן ר' שלמה יהודה ויינברגר אב"ד באגאד (החסידות, 194). בחמישית נשא את שינדל בת ר' אברהם גווירצמן מגורליץ, נכד הנו"א וזקנו של רבי איציקל מפשוורסק. בזיווי"ר היתה זו ר' דוד ב"ר חיים שיף מטורנא, וממנו נולדו לה שני בנים ושתי בנות.

זמן מה היה רב ברודניק לפי מסורת האדמו"ר מקלויזנבורג. כשנפטר חמיו השלישי נתקבל בתר"ט על מקומו כאב"ד רוזדול, בהסכמתם של אביו ור"י מרוזין, ובברכת ר"ש מבלז. הדפיס את ספרי חמיו דעת קדושים ועמוד התורה. בתחילת תרט"ז נתקבל לשינאווא, ושמו נקשר בשמה לדורות. בתרכ"ח נתקבל לסטרופקוב על מקום רבי חיים יוסף גוטליב, והתקנות שסידר שם היו שרירות עד החורבן. כשנפטר אביו בתרל"ו ישב שנה בצאנז כאב"ד, בטענת ירושה כבן בכור. לבסוף ויתר בעצת רבים לטובת אחיו ר' אהרן, ושב לסטרופקוב. כל אותן השנים כיהן בשינאווא רבי דוב בריש הכהן רפפורט, ורק כשעבר בתרמ"א לערך לרבנות רוה־רוסקה, נעתר רי"ש להפצרות בני הקהילה, ושב לשינאווא לצמיתות.

משנתקבל לשינאווא אחרי פטירת השר שלום, נהג אדמורו"ת בחיי אביו. גאון גדול בנגלה בהתמדה וביגיעה רבה. פלפל עם גאוני זמנו בעניני הלכה. תפילתו היתה בהלתהבות עזה ובסערת כל הגוף, גם בשנותיו האחרונות. מהרי"ץ מסטרטין אמר שביגיעה כשלו יכול גם בן סנדלר להגיע למדרגות, וכל שכן בן הרב מצאנז. ר"ש מבלז כינהו א שטיק פייער (חתיכת אש). הדרכי תשובה אמר עליו שנקרא רבי לרבנים, וזה היה כינויו "הרבי הקדוש". המונים נהרו אליו לספוג ממנו קדושה ויראה, וחרדו להאזין לתפילותיו. השפעתו היתה מכרעת על רבבות, ובקהילות גליציה והונגריה כמעט שלא נעשה דבר בלי לשאול בעצתו. התפרסם כפועל ישועות וזך הראות, ולפתחו שחרו נדכאים, חולים ועקרות. נודע כאיש השו"ע המקפיד על קיום כל סעיף, ובעניינים רבים חלק על הנהגותיו של אביו בדרך עצמאית משלו. איש האמת עד קצה אחרון. התפרסם בשתיקתו מדברי תורה בשולחנותיו, ולא הירבה לדרוש ברבים. מנהיג ציבורי למלחמה בזרמים החדשים, ובשל כך נעשה מטרה לחיצי המשכילים. הם לעגו לד"ר בלוך שבא לבקש את ברכתו לפני הבחירות לפרלמנט. ממיסדי ארגון מחז"ה, ומהמשתתפים הראשיים בועידת היסוד בלבוב. התנגד בתוקף לציונות, ולשוא תלו בשמו דברי תמיכה. התערב באופן פעיל במחלוקת סיגט. פעל נמרצות לחיזוק התמיכה ביושבי א"י. עודד את איסוף התרומות, ויישר הדורים בין הממונים. בסוף תרכ"ט עלה לארץ, ושהה בה בצפת בה ייסד את קלויז צאנז, ואח"כ בירושלים עד תחילת תרל"א. התרועע עם חכמי הארץ, וגאל כמה כתבי יד עתיקים בקבלה על מנת להדפיסם בשובו.

בגיל שבעים נעשה לו נס של נר מצוה שדלק כל הלילה, וראה בכך סימן שיאריך ימים. עד זקנה ושיבה המשיך בעבודתו בקודש ובהנהגת הכלל. ראה רמזים לבוא הגאולה בשנת תרס"ו, והאמין בכך בבטחון גמור. בחודשים האחרונים לחייו נחלש, וחלה בשיתוק צד אחד של גופו. נפטר ביום ב' ו' טבת תרנ"ט, ומספדים כבדים נקשרו עליו בקהילות גליציה וברחבי העולם היהודי. נמסר למשל בקמחוז"ה, כ"ד טבת תרנ"ט, 5, שרבה של לבוב הספידו בביהכ"נ הגדול, ור' אלעזר לנדא נכד בעל "יד המלך" הספידו בבימ"ד יולס בברודי. גם במחנה היריב העריכו את אישיותו הסגולית. "ציוני אדוק" כתב על רושם האבידה בהמגיד לישראל, ט' טבת תרנ"ט, 399, ש"היה קנאי ועל כן איש ריב ומדון, אבל גם מתנגדיו הודו בטוהר כוונותיו לשם שמים. פעל רבות לחיזוק הדת, ונודע בענוותנותו ובהסתפקותו. התנגד לציונות, אבל בסוף ימיו הודה לרעיון ישוב א"י" (!). נדפסו עליו הספדים רבים בספרים ובכתבי העת, ואף בספרים מיוחדים: הדרת קודש מאת רי"מ היבנר מניזנוב; עת ספוד מאת ר"מ הויזר מגלינא וברודי.

הסכמותיו פזורות בספרים רבים, וכן גם תיאור תולדותיו. בספר מקור חיים מצוי הקונ' זכרון יחזקאל. בסדרת מגדולי החסידות של רא"י ברומברג, נכתב עליו בספר א' מהד' תש"ט, ובספר ט'. שיחות וסיפורים עליו בתוך אהל קדושים של נכדו רבי אברהם אביש קנר מחיפה, ושם גם תשובותיו עם פקסימילים, כד-כה, וכן גם בספר דברי ישכר דוב. סיכום מפורט בספרו של ריי"ד ויסברג, רבנו הקדוש מצאנז, ח"ב, א-קעז.

כתוצאה מביקורו באי"י, ההדיר כמה כתבי יד בקבלה. ספר הגלגולים של האריז"ל, פרעמישלא, דפוס רח"א זופניק עט קנאללער, תרל"ה, ב, ק ד'. בהקדמתו כותב שמדפיס מכת"י של רח"ו שנזדמן לו באי"י. אינו נוטל הסכמות לענינים רמים כאלו, מה גם שכתב היד כבר נזכר בשה"ג. ח"א נדפס בעבר, ואעפ"כ חוזר ומדפיסו כי בכה"י מתוקן יותר, כפי שנוכח לדעת כשעבר עם סופר אחד להשוות את כתה"י עם הנדפס, כדי להתרגל בכתב ספרדי.

אור החמה עה"ת מאת הרב אברהם אזולאי, כח"ב מספר קרית ארבע. החלקים א-ג נדפסו בירושלם תרל"ו–תרל"ט ע"י ר' יצחק בעהם דומ"ץ קראלי, המודה בהקדמתו לרבי משינאווא שאיפשר זאת. גם הדב"ח כותב בהסכמתו מתרכ"ו, שנדפס בהשתדלות בנו. ריי"ש הביאו לדפוס בשנית בפרעמישלא, ח"א, בראשית, תרנ"ו, ח"ב, שמות, וח"ג, ויקרא, תרנ"ז, ח"ד, במדבר-דברים, תרנ"ח. בהקדמת ח"ד הוא כותב, שבעת עסקו בהדפסת ח"ג, נזדמן לו כת"י מהרמ"ק ורח"ו על במדבר ודברים שנקרא אף הוא אור החמה ואין ספק באמיתותו, ולכן מצרפו לכאן. היה בגנזי מח' מהר"י מבלז, והוגה ע"י בנו רשי"ב מצ'יעשינוב.

זהרי חמה, פי' הזוה"ק מר"א אזולאי, ח"א נדפס בויניציאה תי"ח, וכעת בשנית על ידו, מונקאטש תרמ"א, ח"ב, פרעמיסלא תרמ"ב. בהקדמתו כותב שמדפיס מחדש את בראשית שאינו מצוי, ומוסיף חלקים חדשים. אינו נוטל הסכמה, כי את ח"ב שלו מכת"י יוכל לאסור לחמישים שנה, ובכ"ז אינו אוסר רק לעשרים.

נקרא על שם ספרו דברי יחזקאל, עה"ת והמועדים, ליקוטים, הגהות שרשם בגליונות כמה מספריו, פאדגורזע, דפוס רש"ח דייטשער, תרס"א, מד ד'. בהקדמת הבנים כותבים, שהמו"ל הוא סופרו ר' עקיבא הכהן ליבר מישיניצה מח"ס תוצאות חיים.

על הדב"ח, שישב אצלו בתרל"ח שנה, כדי להעתיק לדפוס את הספרים אור החמה וזהרי חמה. נהג לרשום את מעט דברי התורה הקצרים שאמר רי"ש לפרקים, וכשהיו למראה עיני אביהם הוטבו בעיניו. אמר שרובם נכתבו היטב, ורק בכמה מקומות צריכים תיקון. הבנים הגיהו מזכרונם, ומסרו לר"ע מה שהיה ברשותם. מהשו"ת שהשיב לא השאיר העתקה, רק בודדות מאלו שבגלל טעות נכתבו שנית. בסוף י"ג תשובות, ובהם מברר שכוהנים לא ילכו על קברי צדיקים (א), שמות גיטין (ו), ושיעור מקוה בטבילה. אחת מתרמ"ו לר' אליעזר רב בישוב קומרניק (ז).

מהדורה שניה בקראקא, דפוס מ. לענקאוויטש, תרפ"ב, מט ד'. המסכימים: בנו ראי"ש מסטרופקוב לבנו המו"ל רמ"מ ושותפיו; חתנו רמ"מ מפריסטיק לבנו ר' יחזקאל שרגא ושותפו גיסו ר' חיים ברוך רובין. נוספו תורות ושיחות שנמסרו ע"י הרב מנאסאד בתנאי ששמו לא יוזכר (מקוה ישראל, לז), כמה גרגירים מבנו רשי"ב, וז' תשובות חדשות. דן בהכשר מצות ופדיון הבן (ד-ה), ופונה לרה"ק בקלאסני (ב), ולשו"ב ר' מנשה עם ר' דוד כ"ץ בתרנ"ז נגד ישוב חקלאי בא"י שלא על פי התורה.

מהדורה זהה בסינערוואראהל, דפוס ר' יעקב ווידער, תש"א, מט ד'. הסכמה נוספת מרמ"מ מסטרופקוב, לבנו המו"ל ר' אברהם נפתלי וגיסו ר' יעקב יצחק ה"ש. צילום מהדורת תרפ"ב, ברוקלין, אגודת חסידי שינאווא, תש"ו, עם הקדמה נאה מהמו"ל הרב אהרן ירוחם. בסוף פקסימיל המחבר מתרנ"ז בהיתר עגונה, אל ר' יעקב אליהו לעזער.

פעם נוספת בגרמניה תש"ח, ועוד שני ד"צ ע"י האדמו"ר מסטרופקוב. מהדורה שמינית משוכללת בסידור אותיות חדש ע"י נכדו ר' יחזקאל שרגא פרנקל בהשתדלות אביו ר' יוסף שמואל, ירושלים תשט"ז, קכח, סח עמ'. ניתנות רק שתי ההסכמות הראשונות, ובפנים במרובעים כמה תיקונים הכרחיים. נספח בסופו דברי יחזקאל החדש, עם הסכמת האדמו"ר מקלויזנבורג והקדמת המו"ל. כולל תוספת מרובה של תורות, שיחות, הלכות, הנהגות, סיפורים, הסכמות, מכתבים ותשובות שנלקטו ממקורות שונים ע"י הרב שלמה אליעזר מרגליות עם הקדמתו, ומפתח הענינים בסוף.

מהדורה נוספת בתשכ"ב, ובשלישית, מורחבת, רמת גן תשל"ה, ב, קמח; ל, קו עמ'; עם הקדמה נוספת מהמו"ל. מובאות הוספות רבות בהן טרח ר' שמעון אופמן מב"ב: עוד תורות ומכתבים, מפתחות מפורטים בסוף החלקים, תולדות המחבר בסוף די"ח החדש שסודר מחדש, וצילום מצבתו. ד"צ מהדורת פאדגורזע, ברוקלין, יוסף וייס, דפוס מוריה, תשל"ז, מט ד'.

הגהותיו על המשניות אינן מובנות בגלל קיצורן המופלג. נכדו הרב שלום דוב ליפשיץ-הלברשטם אב"ד שערי ירושלים הכין לדפוס ספר בו מפענח עומק כוונתו, בתוספת ענינים מפי זקני חסידי שינאווא, ועם הסכמת אביו האדמו"ר מסטרופקוב.

בעמודי די"ח החדש מכתבים ותשובות גם אל: ר' אברהם יהודה כ"ץ שורץ אב"ד מאד בתרמ"ב (סד, חותם עם יתר אחיו); ר' אליעזר דייטש אב"ד הנושביץ בתרמ"ה (נד, נח); ר' אלכסנדר זישא בעק בתרנ"ח (פו); ר' דוד יחיאל מיכל בתרמ"א (מח); ר' יהודה ליב בעל "שפת אמת", מקרעניץ בתרנ"ד (מו); ש"ב ר' יעקב אליהו יוקל בתרנ"ז (נז), פקסימיל בסוף מהדורת תשל"ז; ר' מרדכי יהודה לעוו אב"ד אינטרדם בתרנ"ו (סז); ר' משה פנט אב"ד דעש בתרנ"ו (נו), במהדורת תרפ"ב, סי' ו' בתר"ן, ואהל קדושים, כו מתרנ"ד; ר' צבי אלימלך ב"ר יעקב נחמיה בתרמ"ה (מו); ר' שמואל שטרן רה"ק בקורימא בתרנ"ד (פו); ר' שמואל דוד הכהן פרידמן דומ"ץ חוסט בתר"ם (פב).