ר' משולם פיבש ב"ר אהרן משה הלר

מזבריז' (ת"ק'–תקנ"ה)

בנו של ר' אהרן משה אב"ד סניאטין. יחוסו הגיע גם אל המהרש"א, המהר"ל, ר' שמשון מאוסטרופולי והחכם צבי. למד נגלה בבקשביץ אצל האב"ד ר' משה צבי הלר שהיה כנראה קרובו. רבו הרגיש כשנסע לפני תקכ"ז אל המגיד מזלוטשוב (הקדמת גאון צבי קדשים). נסע לשבת אל המגיד ממזריטש, וכתביו היו אח"כ ברשות רמ"פ. קיבל כמה פעמים מרמ"מ מפרימישלן, אבל רבו המובהק היה המגיד מזלוטשוב. בספרו מזכיר מה ששמע ממנו כששבת אצלו בבראד בשבועות תקל"ז.

נודע על שם עיירתו זבריז שבגבול רוסיה, ובה נטמן. אין להחליפה עם זברז' הסמוכה לטרנופול. נחשב בין גדולי צדיקי דורו, וספרו דרך אמת הוא מספרי היסוד של החסידות. חיפש את האמת בכל מעשיו ללא פניות, וסיפר כי בצעירותו דחה את הצעת הבעל-דבר לכבדו במדרגת רוח הקודש. היתה לו אמונת חכמים עזה ברבותיו, ואמר על עצמו שמה שכותב הוא מדבריהם. העמיד תלמידים רבים, וביניהם: רד"ש איבשיץ (המזכירו בלבושי שרד, או"ח, סי' קסח, יו"ד, סי' צד, ס"ק רה), ובעל צמח ה' לצבי. הבמ"ח שהיה לו רע דבוק מאח, הביאו בספרו סידורו של שבת, ח"ב, דרוש ג', אות ג'. כשהתאכסן בזלישטשיק אצל האב"ד ר' שמואל מרגליות בן אחיו של המאיר נתיבים, הזהיר המארח את בתו להגיש לאורח כל פעם מיני מאכל להשיב את נפשו, כי גופו חלוש ואינו יכול לסבול את עומס נשמתו הקדושה. בהיותו בקניהנינטש אצל חמיו הראשון, ערך עם חבריו ביום י"ג כסלו תק"ם, כתב התקשרות לעבודת ה'. נדפס ע"י נכדו רי"מ היבנר בספרו שו"ת הד"ר, ח"ב, דף מו ע"א, לפי העתק ששלח אליו רמ"פ גוטסמן מסניאטין. כמו"כ הדפיס נכדו בנחלה לישראל, טז, את מכתבו מתקנ"ז לתלמידיו (ובהם רצ"ה מנדבורנה), לפי כתב-יד שהיה ברשותו. ד"ת מזקנו הוא מביא גם בקונ' עת שלום, דף ז ע"ב, ובשער בת רבים, קונ' השלישי, דף ג ע"ב.

נשא את בת ר' מרדכי הלפרין אב"ד ברזאן (חברו של התורת חיים(?)). נולד לו בנו ר' משה אהרן, זקנם של ריי"מ היבנר ור' שלום בוימוולד מפשמישל.

בזיוו"ש נשא את יענטיל בת הצאן קדשים שהתעוורה באחרית ימיה. נודעה כצדקת מפורסמת, ורבים באו להתברך ממנה ולכוף ראשם בפניה, ובתוכם האוהב ישראל (מהרש"ם הכהן עה"ת, 14) ממנה נולדו לו ר' ברוך יצחק מזוואניץ, ור' שמשון מאוזיראן. נפטר ביום כ' כסלו תקנ"ה, בו נפטר ר' פייביש מקרמניץ מח"ס משנת חכמים. (ויא ב' או כ"ב כסלו – מליצי אש, ג, כסלו, ט. שיבושים גם בספר ודע מה שתשיב תשובותי להוטיקן, 88–87). הניח חיבור על התורה ומאמרים רבים שאבדו.

בספרו דרך אמת דברי הדרכה חסידיים שכתב למסתופפים בצילו. נדפס פעמים רבות בפני עצמו, לפי פרידברג החל מלבוב תק"ץ, וגם יחד עם דרכי צדק של רז"מ מירוסלב (החל ממהדורת לבוב תרי"ז), דרכי ישרים של רמ"מ מפרימישלאן (לראשונה בפרעמישלא תר"ן), ובספרים נוספים. המהדורות הראשונות הן למעשה ח"ב בעל אופי קבלי, ורק מאוחר יותר הופיע ח"א שתוכנו מוסר והדרכה. הספר הראשון שנדפס לחוד וראיתיו, הוא כנראה מסדילקוב תקצ"ה לערך, יא ד'. המדפיס כותב בהקדמתו, שעד עתה היו ההעתקות הרבות שבכתב משובשות, ועתה הוגה כראוי. פעם נוספת נדפס בשנת ת"ר בתוך הר ה' זוהר רות, כשבסופו הנהגות המגיד מזלוטשוב, ושוב באודיסה תרל"ב. אח"כ בזיטומיר תרט"ו, ובטשערנאוויץ, ע"י השותפים ר' ישעיה אשר ב"ר יצחק שמשון הורוויץ-מייזלש וגיסו ר' משה יהודה ליב הלוי הורוויץ, תרט"ו, ו ד'. באותה שנה נדפסו שם שתי מהדורות (פתחי שערים, 97), ושוב בתרי"ט ע"י אותם השותפים, כפי שצולם בירושלים תשל"ד בסוף דרכי ישרים. זיטאמיר, דפוס ר' אריה ליב שפירא, תרכ"ד, 21 עמ'. הדפסה ראשונה של ח"א בווארשא, דפוס בוימריטטער וחתנו גאנשאר, תרמ"ט, כג ד'. בשער: והנה נדפס מכבר אך אפס קצהו, וכעת נדפס בשלימות הגמור. יתכן שקנה מבעל קנת סופרים שכתב על המחבר בדף צב ע"ב, והודיע שביד ודך אמת כת"י כפלים מהנדפס. סטריאוטיפ מהדורה זו ע"י ר' משה מנדל בר"א ולדן מקעלץ בתרע"ד, ופעם נוספת בתר"ף לערך ללא תאריך.

בהונגריה הובא לדפוס ע"י ר' שמעון צבי ב"ר אברהם שלום כוכב־שטרן מפעסט, מונקאטש, דפוס קאהן עט קליין, תרס"א, מ ד', שני החלקים, ובסופם הצעטיל קטן. ח"ב בלבד עם ההנהגות מזלוטשוב, סאקועני, דפוס שבתי קאהן, תר"ץ לערך, יט עמ'. בשער: בראשונה הובא לדפוס ע"י ר' עוזר חיים ראזין מרופשיץ. חלק זה הביא לדפוס בצורה נאה ובאותיות מרובעות ר' יחזקאל שרגא פרידמן, כתודה על הינצלו מהשואה, ירושלם, דפוס ש. גרינפעלד, תש"ה, כד עמ'. מהדורת וווארשא צולמה בסוף נועם אלימלך, שנגהאי, ועד הדפסה "מפיצי אור" אצל יח"ל, תש"ו, 228–205, ושימשה יסוד להדפסה המחודשת ע"י בימ"ס אלתר את ברגמן בת־א, ירושלם, דפוס הרב הרשקוביץ, (תש"י), פד עמ', וד"צ בתש"ל לערך, פד עמ'. מהדורת תש"ה צולמה בהשמטת שם מוציאה לאור, ברוקלין, דפוס מודרן של מ. ל. בערנבלאט, תש"ך לערך, ובסוף דף זכרון לנספים. חזר ר' מענדל ליב בערנבלאט והוציא לאור בסידור חדש, מהדורה משוכללת ונאה של דרך אמת יושר דברי אמת, ברוקלין תשכ"ג, צא עמ', עם הקדמתו, והודעה שההכנסות קודש לפדיון שבויים. עד עמ' פג שני החלקים, ואח"כ קטע מספר יושר דברי אמת, לרבות שתים מאיגרות המחבר, ותפילה שחיבר לעצמו ונמצאה בכתב ידו. מהדורה מורחבת עם אגרת אחת נדפסה בשם כתבי קודש, ע"י ר' אברהם דוב בער ב"ר אלימלך אב"ד באגאד־הונגריה, דעש, דפוס אריענט, תרצ"ג, כח ד'.

יושר דברי אמת עה"ת נ"ך ומאחז"ל, מלוקט מספרים שונים ומכתבי יד, מונקאטש, תרס"ה, ח, עב ד'. בהקדמות השונות מפורטים גילגולי הספר. המו"ל ר' שמואל זנויל כהנא נכד התוי"ט, כותב שטרח להוציא את הספר בהידור (בדפוס חתנו ר' עוזר הכהן פריעד). יש בו נוספות על דרך אמת ולקוטי יקרים, ועיקרו הוא כתב־יד שהיה בידי ר' יוסף יוסקא גוטסמן מלשקוביץ נכד המחבר, ואותו עיבד עם ח"ב שנקרא תרופה וישע לנפש. בנו ר' אהרן אריה ליב עמד להדפיס בטשרנוביץ את ג' הספרים (כנראה עם דרך אמת), וקיבל בתרי"א הסכמות ממחותניו רבני יאסי ר' יוסף ברמ"מ לנדא, ור' אהרן משה טויבש (שם המחבר נודע בשערים, ואחריו כל אדם ימשוך, ומי פתן חרש לא שמע שמעו הטוב בתורה וחכמת התלמוד, ומחזה ש־די אשר חזה אור בהיר בשחקים). כעת נוספה הסכמת האב"ד רצ"ה שפירא.

המו"ל ר' שמשון הלר מקולומיאה נכד המחבר כותב בהקדמתו, שטרח לרכוש ולקבץ כתבים מתורות זקנו, וקיבל גם כת"י מא"י מש"ב רבי דוד מאנציס ז"ל, בן בתה של יענטל זו' המחבר. את הכל מסר לר' יחיאל הורביץ מרישא לעריכה ולהעתקה לדפוס, ושלח אל ש"ב במונקאטש להדפסה. אח"כ מציג את המעתיק והמסדר עומד בהקדמתו על דרך עבודתו בסידור הקטעים, תיקונם, ותוספת מראי המקומות. בהקדמת המחבר מיום כ"ו טבת תקל"ה כותב, שהחל לרשום את הדברים משראה שמתחיל לשוכחם.

אחרי כתב ההתקשרות וליקוטי תורה ונ"ך, מובא ספר דרך אמת ח"א בשני קונטרסים בנוסח מלא ומתוקן יותר. קונ' א' כתב ביום ג' י"ט סיון תקל"ז, וקונ' ב' אחרי פטירת רבו מזלוטשוב בתקמ"א, ח"ב, שתים מאיגרות המחבר בדרכי העבודה, ותפילה שסידר לעצמו. בספר הוא מביא ד"ת מרצ"ה מנדבורנה כעת מ"מ בדולינא, ר' בר מחודרוב תלמיד הרב המגיד, חברו ר' ישכר בר ז"ל מקהילתו תלמיד רמ"מ מפרימישלן, ר' שלמה וילנר, ור' דוד ממיקוליב תלמיד הבעש"ט ששבת עמו אצל רז"ו מטשרני־אוסטרהא מחותנו. לספר נוספה קונ' נוזרת שמשון מבנו.

בסוף נוסח לשם יחוד שנהג רמ"פ לאומרו לפני עיבוד הקלף ולפני כתיבת סת"ם, באופן שהשאריות יוכלו לשמש לחול ולא יתקדשו. בעל נטע שעשועים עירער עליו שאסור, אבל ר"מ איגרא, ראב"ל מוולוטשיסק, וראב"ל הורביץ מסטניסלב, הסכימו עמו והצדיקוהו. לבסוף חזר בו הנט"ש ופייס את רמ"פ. נכדו ר' אברהם שמואל הלר אב"ד בוזנוב שלח תשובה ארוכה אל ר' שלום רוזנפלד מקמינקא וירישטוב להסיר את תלונות הנט"ש, והמשיך לכתוב בתקצ"ז מברודשין אל ר' שמואל נחום סנבויאר אב"ד והנילוב אחרי שנפגשו בליסיעץ ועיין בספרו שו"ת מגדל השן, פה), לבקש את חוות דעתו. הוא מספר כי רא"ל הורביץ מסטניסלב השיב לו עתה שזוכר את כל הפרשה, והתפלא שהנט"ש הכניס את הענין לספרו, אחרי שר"מ איגרא הסכים עם רמ"פ. ראו"ש כותב כי יש לו על הכל גביות עדות בכתב, ובה נאמר עוד שצדיקים שידעו מהערעור עלו לס"ת שכתב רמ"פ, כגון המגיד מזלוטשוב, רא"ל מוולוטשיסק, רבי ישעיה מדינוביץ, רבי אהרן קליוואניר ועוד. רמ"פ העמיד סופרים מובהקים כר' אליהו מסמוטריטש, ר' נתנאל מדינוביץ ועוד, ויש אלפי ספרי תורה כאלה, כמו בזמננו מר' מיכל מרוהטין, חמיו ר' יחזקאל ועוד, וכן נוהגים עד היום בערים שונות. המו"ל רש"ז צרף קונ' זכרון שמואל לפלפל בתשובה זו, ולאשש נוסח רמ"פ. גם ר' י"מ היבנר כתב לדחות טענות המערערים, בספרו משכנות הרועים, ח"ב, קונ' עת דודים, דף יט. מהדורות צילום של הוצאה זו, (ירושלים תשכ"ו), וברוקלין, בית הספר, דפוס האחים גרויס, תשל"ד.

אין זה נכון שרמ"פ השתתף בעריכת והדפסת ליקוטים מתורת רבו המגיד מזלוטשוב, ובמהדורות הראשונות אין זכר לזה. ראה פירוטם אצל פרידברג. ליקוטים יקרים מהבעש"ט, הה"מ, רמ"מ מפרימישלן ורי"מ מימפולי, לעמבערג, דפוס יהודא שלמה יאריש רפאפורט, תקנ"ב, מא ד'. אחרי הקדמה בלתי חתומה, הודעה שאת הספר אפשר לקנות אצל ר' משה שוחט דתוך העיר לבוב. המסכימים: ר' יוסף הוכגלרנטר מזמושץ (שלא להשיג גבול המדפיס ר' שמואל ברי"ל סג"ל בודק); ר' ישעכר בער מגזע צבי מזלוטשוב (להנ"ל), וחתנו ר' אברהם חיים ב"ר גדליה מזבאריב. בהוצאה נוספת בלי הדפוסת (זולקווא תק"ס), עם קטעים מרמ"פ, והודעה שיש תח"י הסכמות לשש שנים, מב ד'. הוצאת למברג תר"י היא עם ההסכמות ובלי איזכור רמ"פ, והוא נזכר במהדורה הבאה שהביא שם לדפוס ראי"ה דרוקר אצל ל. מדפיס, תרכ"ג, מ ד'. בשער: ועתה הקרה ה' לידינו כתבי יד קדשו של רמ"פ שהיו גנוזים אצל חד מן חבריא, וצרפנו לכאן.

אחרי מהדורה זו נמשכו בהוצאות הבאות. מהדורה משוכללת בירושלם דפוס מנחם ראטה, תשל"ד, טז, רח ד', ע"י רבי אברהם יצחק קאהן האדמו"ר "תולדות אהרן". בהקדמתו מוכיח לפי כתבי יד שהגיעו לידיו, שרוב הספר הוא מתורות ההמ"מ ועל שמו יש לקרוא את הספר, ובתוכו גם מאמרים מהבעש"ט ומהמגיד מזלוטשוב. הוא מונה את מעלות המהדורה: תיקון שגיאות, הבלטת אותיות, הגהות וציונים, חלוקה לקטעים, ליקוט מספרים מקבילים, סדר פדיון נפש; ספר יושר דברי אמת השלם כהוצאת תרס"ה (קי.–קמד:), עם מראי מקומות, סידור נאות ותיקון השגיאות במקומן; דרך אמת (קמה.–קנ.); תוכן ענינים לספר, וליושר דברי אמת (קסט.–קעח:), מפתחות, הנהגות ישרות מהה"מ, ליקוטים חדשים, מפתח למקומם של מאמרי הה"מ שבצוואת הריב"ש, אגרת מרמ"פ.