ר' דוד פתחיה ב"ר גרשון וינשטוק ווינרייך

מקיטוב (תרל"ה–ת"ש)

נולד בקיטוב ביום כ' ניסן תרל"ה, כבכור לאביו הגביר ר' גרשון. מילדותו נודע כמתמיד נפלא. נסע מכתב חדו"ת מקיטוב אל רבו רבי מאיר ארק ללמוד אצל ש"ב ר"מ אריק, והחליף עמו מכתבי תורה. ארס את הינדה, בתה מזוו"ר של דודתו פיגה אחות אמו שנישאה בזיווגה השני לר' אברהם שמחה הורביץ אב"ד ברנוב, אך הכלה נפטרה כמה ימים לפני החתונה. בתר"ס לערך נשא את גיטל עטיא בת רבקה, ושהה עמה 20 שנה בלי ילדים. בתרפ"א לערך נשא את חיה יהודית (חייצי) בת רבי בריש בר מליטוביסק, נספתה בשנת תש"ב ע"י קרואטים במחנה סאבאטש ביוגוסלביה הי"ד. ילדיו גרים בלונדון (ולבנותיו צאצאים): א. פייגא אשת ר' נפתלי קורנבליט; ב. שרה אשת ר' חיים שרייבר; ג. נפתלי; ד. צבי הי"ד, נפל בן כ"ב בירושלים ביום ד' ניסן תש"ח; ה. אסתר אשת ר' פנחס מאיר קאלמס.

מתרס"ג לערך גר בפודהייץ. פתח בנק לפרנסתו, אבל את רוב עיתותיו הקדיש לתורה ולחיבור ספריו. ברח מפני הרוסים לוינא עם כל משפחתו, והחל לעסוק באבנים טובות. רוב שעות היום עסק בתורה בהלכה, ובמיוחד בעניני אגדה, גימטריא וקבלה. נותר ממנו מאותה תקופה ארגז מלא כתבים. חלק שנשלח בקיץ תרצ"ט לאנטוורפן אבד, ורק מה שנשלח אז ללונדון נשתמר. היה תמים וצנוע, שתקן ופרוש, ורק יחידי סגולה הבחינו במעלותיו. היה בעל קורא בקלויזו בלו, בעל תוקע בקלויז סדיגורה, ובקי בדקדוק. אחרי שהנאצים כבשו את אוסטריה, נלקח עם אלפים מאחיו למחנה בוכנוולד באלול תרצ"ט. כעבור כמה שבועות נפטר שם ביום ג' חשון ת"ש. אפרו הושב לבני משפחתו שקברוהו בוינא, ומצבתו קיימת שם כיום.

קול דוד, ח"א, פירוש עה"ת ע"ד פרד"ס, ובסופו כמה דרושים למועדים, ירושלים, דפוס מרכז, תש"ך, תרסח עמ'. הספר נכתב בין תרס"ג לתר"ע בשנות השלושים לחייו, ובבואו לוינא כבר היה מסודר לדפוס. נדפס בהוצאות בתו וחתנו ר' חיים מלונדון, עם הקדמת בן אחיו ר' ישראל וינשטוק, תולדותיו ושלשלת היחס. בתרע"ח ובתרפ"ה הסכימו בויען ש"ב ר"מ אריק (ומכיר אני אותו כי הוא גבר דחיל חטאין ענוותן ושפל ברך), ור' חיים גלרנטר אב"ד קיטוב (הדברים נאמרו מת"ח גדול...) והפחתי בו רוח התשוקה להעלותם על מזבח הדפוס). ר' יעקב משה חרל"פ כתב בתש"ו:

התפעלתי מאד מרוחב הידיעות בש"ס ומדרשים, בזוה"ק ובספרי הקבלה, וניכר שהיה צדיק נפלא טמיר ונעלם דרזין דיטמרין ליה גליא, ולא היה דורו ראוי לכך שיהיה מפורסם כפי ערך גדלו בתורה ובקדושה.

קול דוד תנינא, דרושים ע"ד הקבלה במחשבת האלוקות ומעשה בראשית ונשאי אמונה מכבשונו של עולם, מוסד הרב קוק, תשל"ז, תקעט עמ'. בהקדמת המו"ל ר' ישראל בן אחיו כותב, שאת הספר כתב בוינא (בשנים תרצ"ג–תרצ"ט), וסדרו לדפוס בחמשה כרכים. על הספר עבר המקובל הרב משה יאיר וינשטוק שאינו קרובו, והתקין לו פיסוק וחלוקה לפרקים. למעלה ממחצית החיבור על הפסוק הראשון של בראשית. בסוף הספר הבא לדפוס נכדו ר' שרגא פיבל קורנבליט את חליפת אגרותיו בקבלה ודרוש מתרנ"א–תרנ"ג עם רבו ר' אברהם שמחה הורביץ אב"ד ברנוב, עם הקדמתו. הוא גם שערך את חליפת מכתביו עם ר"מ אריק, שנדפסה בספר הזכרון להגר"י אברמסקי, ירושלים, מוריה, תשל"ח, עמ' קצז—ריז. נותרו ממנו עוד הרבה מחברות, וביחוד על ספר תהילים. נזכר פעמיים בספר מנחת פתים, בהוספות לאו"ח שנדפסו בסוף אה"ע סי' תקל"ט (כחכם אחד), ובחו"מ סי' רמ"א סעי' ה'.

ר' ישראל המו"ל היה רב ביכ"נ בלונדון מתרצ"ט. משנת תש"י בא"י, מנהל מחלקת החרדים בקק"ל. חיבר ספר במעגלי הנגלה והנסתר, וערך קובץ טמירין א'. נפטר ביום י"ד חשון תשמ"א.