מריגליץ (תק"פ*–תרנ"ה*)
בנו של ר' יוסף, ומצאצאיו של הכתר כהונה בן בתו של השך"ך. אב"ד ריגליץ מלפני תרכ"ט, על מקום חמיו ר' טוביה גוטמן (מתלמידי החוזה, חברו של השר שלום, נודע כגאון בנגלה ובנסתר), ב"ר יוסף (אחיו של ר' יעקב, בני) ר' ישראל סלומון אב"ד כמלניק בפולין, ואח"כ ברדומישל בשנים תקצ"ו–ת"ר לערך.
התפלל בנוסח האר"י, ולא פסק גירסא מפומיה. כשהיה דחוק להשיא את בנותיו נסע אל הדב"ח לבקש המלצה, והוא השיב לו שאין זה מכבודו לחזר בעיירות, וחסידים צריכים לבוא אליו. מאז התחילה אליו נהירה גדולה בתור מקובל קדוש, וסיפרו ממנו נפלאות כיצד נושעים על ידו. לא כתב את התורות שאמר בשבת בשולחנותיו, ואת חידושיו בגפ"ת. בידי אחד מנכדיו שרצה רק תשובה אחת מלאת חריפות ובקיאות בעניני נדה. בחותמי אסרו חג השבועות תרכ"ט למען הדב"ח, וספר דרש משה תרל"ט.
ילדיו: א. ר' אברהם אבא הורביץ שמילא את מקומו ברבנות ריגליץ מלפני תרנ"ט; ב. זו' ר' יקותיאל זלמן כ"ץ גוטווירט רב בריגליץ בתרס"ד, ב"ר קלונימוס קלמן דומ"ץ קראקא; ג. זו' ר' מנדל אליעזר בתרל"ב.
ממשפחתם ר' יוסף ב"ר ישראל ריגליצר, שנשא אשה מבית שטיגליץ-מרגליות ברדומישל. נפטרה בת כ"ח, והניחה ששה בנים ושתי בנות: א. ישראל עבר לשטרסבורג, וצאצאיו מלומדים שם; ב. מיכאל סוחר פרוות בלייפציג. ילדיו: מרדכי הי"ד ושלום סלומון בירושלים; ג. ר' נפתלי חיים, אדמו"ר בקראקא. רוב שעות היממה לא פסק פומיה מגירסה בעמידה. חסידים רבים סבבוהו. בקי, עניו וחביב על כל החוגים בעיר. נספה עם משפחתו בת ח' נפשות הי"ד; ד. ר' טוביה גוטמן בטרנוב. איש נסתר שדרכיו לא הובנו, ורק אחרי פטירתו נודע מגודל קדושתו. התמסר להפצת מזוזות כשרות, טליתות קטנים, תנורים לחימום אוכל בשבת, והשקיע בזה מכספו. נפטר פתאום בעש"ק חשון תרצ"ב, ובצוואתו נרשם שיטמנו בקברו 28,000 מזוזות פסולות שהחליף. בית הדין פסק לקיים את צוואתו. עשרות משפחות עניות נתמכו על ידו בצינעא; ה. יעקב בצ'כיה; ו. משה סלומון בוינא וזו' לבית קורנרייך מרדומישל. נספה בוינא בשנת תרצ"ח; ז. זו' ישעיהו גולדפינגר, פועל דפוס אצל יצחק אנגלברג בטרנוב. ילדיהם: אברהם בב"ב (הכותב כל זאת בספר רדומישל, 116–119), משה, מיכאל, גימפל מרדכי, פסל זו' ר' יוסף בן דודה האדמו"ר רנ"ח מקראקא; ח. פיגה זו' ר' משה זלץ, סופר סת"ם ומרביץ תורה.
טַפֶּט