ר' שלום ב"ר אורי יולס

מסטרי (תרט"ז–תרפ"ה)

נולד לאביו רבי אורי מסמבור ביום כ"ד אד"א תרט"ז (ולא תרכ"ו) בברכת רבי שלום מבלז, נקרא על שמו. למד בצעירותו אצל השו"מ, והיה מגדולי תלמידיו של רי"י שמלקיס שהסמיכו. נשא את אסתר שינדל בת ר' אליעזר יצחק טייכר אב"ד מושץ ואולינוב. אחרי פטירתה ביום כ"ו חשון תר"פ, נשא את חנה אלמנת רבי מאיר מושקוביץ מגלינה-זבורוב. נתגדל בבית רבי אברהם יעקב מסדיגורה, ודבק בבנו הפחד יצחק מבויאן. כהוראתו החל לנהוג אדמורו"ת אחרי פטירת אביו בתר"ע, כשכתב אליו שרק פעם אחת בחייו ציוה זאת למישהו, וכן היה גם אצל אביו ראי"י מסדיגורה וזקנו ר"י מרוזין.

בשנת תרמ"ד (או תרמ"ג) נתקבל כרב בניישטט, העמיד שם תלמידים. המשיך בכך כשעבר בשנת תרנ"א (או בניסן תרנ"ו) לכהן במושציסק, ועל שמה נקרא. אמנם בפאלקסקאלענדער רשום שם רק מתר"ס על מקום הרב משה מייזלש, ועד תרס"ז. כשבעל הרי בשמים עבר בתרס"ד מסטרי לסטניסלב ולא מצאו לו יורש מתאים, הוזמן לשמש בעיר כראב"ד. מחלוקת ממושכת היתה אז ביניו ובין הראב"ד השני שהובא מגלוגוב ר' שרגא פיבל הרץ, ורק בשנת תרע"ז נבחר כאב"ד הרב אליעזר לדיער. בהשתדלותו נוסדה בעיר ישיבה ובה הורו האחים ר' רפאל ור' אברהם קיטיגורודסקי מליטא. נמנה בין חשובי הרבנים בגליציה, והשתתף במשלחות אל השלטונות, והשתתף בועידת סנדובה וישניה, וחתם נגד תנאי בנישואין. חבר אגודת הרבנים בתרע"ד מיסוד של הרב הכהן מקהיר. כשפרצה המלחמה עברה העיר מיד ליד, והוא שמר אמונים לאוסטרים ברח בעוד מועד מאימת הרוסים.

הכין את עליתו לארץ, ואחרי פסח תרפ"ה הגשים את שאיפתו. נתקבל באי"י בהתלהבות, נסע עם חסידי בויאן למירון ללי"ג בעומר, ונתכבד שם בהדלקה. בשובו בערב שבועות לירושלים חלה ואושפו, ודיבר עם מבקריו ד"ת וחסידות. נפטר במוצאי ת"ב י' אב תרפ"ה, ונספד ע"י רי"ד זוננפלד ורבני כולל גליציה. נטמן בהר הזיתים ליד קבר בעל תורת חסד שאותו זכה לשמש בקרלסבד.

ילדיו: א. ר' ישעיה אשר שמילא את מקומו כסגן הראב"ד בסטרי; ב. ר' אפרים אליעזר רבי בפילדלפיה; ג. זו' ר' גדליהו ב"ר נחום הלוי גוטליב מלודמיר שברוסיה, נכד ר' שלמה והארן מקרלין. נהג כאדמו"ר מטשרנובל בסמבור ובתרצ"ג בניו־יורק. בניו הת"ח נסמכו מגאונים גליציה: 1. ר' אורי אהרן אדמו"ר בקלוש, נספד אב תש"ב; 2. ר' משה אדמו"ר בסטניסלב. נספד בדרוהוביטש ביום י"ג אד"א תש"ג היי"ז (תמונותיהם בתולדות אנשי שם, 18); ד. חנה זו' ר' חיים אברהם קליגהויפט בר"א מסטרליסק. גר בסמבור, ונספו בשבועות תש"ג עם י"ב ילדיהם אחת מבנותיהם מורת בית יעקב בריידיק; ה. מרים זו' ר' ישראל אלימלך מושקוביץ מטורקה וזבורוב בניו־יורק; ו. חוה זו' ר' אליהו יולס בדרוהוביטש ופשמישל, ב"ר נחום ב"ר אורי. נספו עם כל ילדיהם הי"ד. שפרה יולס נכדת ר"ש נישאה לראי"ה גוטסמן ב"ר משולם פייביש מסניאטין (המצפה, י"ז כסלו תרס"ו, 7). נספו בשואה.

נימק את התנגדותו להדפסת ספרים מחמת הטעמים: א. לא יימלט שראה סברה בילדותו וכשגדל נדמה לו שהוא חידשה; ב. קשה להישמר מטעויות ומפניות; ג. העולם אומרים על הנו"א, שמפני שהכניס כל כוחו בספרו לא נשאר שלשל"ת בזרעה כל שנדפס ממנו הוא קונ' שפתי שלום, שאריה תשובותיו וחידושיו שהעתיק בנו ר' ישעיה אשר בתר"ע, וסיפחם לספרו שמן הראש, סי' כו-לא עמ' 78-94.