ר' ישראל ב"ר שלום שכנא פרידמן
אדמו"ר מרוזין בסדיגורה
מרוזין (תקנ"ז–תרי"א)
אבי המשפחה: רבי דב בר המגיד ממזריטש ומרובנה, תלמידו הגדול של הבעש"ט, וממלא מקומו בהנהגת החסידות. היתה בביתו מגילת יוחסין מפורטת עד דהע"ה. נולד בשנת תס"ד, ונפטר ביום י"ט כסלו תקל"ג. מחבר ספר לקוטי אמרים הוא מגיד דבריו ליעקב.
בנו: רבי אברהם המלאך בעל חסד לאברהם. נולד בשנת ת"ק(א), נפטר בחוואסטוב ביום י"ב תשרי תקל"ז. נשא את גיטל בת המשנת חכמים, וכשהתאלמנה עלתה לטבריה. עליו: א. פקשר, תפארת ישראל, יז, 26-33. בניו של המלאך: א. ר' ישראל חיים מלודמיר, חתן רבי שלמה מקרלין. בזיווש חתן רבי גדליה מלינין. נפטר אחרי תק"ע; ב. רבי שלום שכנא מפרובישטש. נולד בשנת תקכ"ט (ולא בתקכ"ו, תקל"א), נפטר ביום י"ד (ולא י"ג) תשרי תקס"ג. נשא את חוה (מלכה) בת ר' אברהם מקרסטשוב חתן ר' מנחם נחום מטשרנובל. עליו: תפא"י, ה, 36–31, פקסימיל. ילדיו: א. ר' אברהם מפרובישטש. בזיווו"ר חתן רבי יוסף משה מקרסנה. נולד בתקמ"ז לערך, נפטר ביום י"ז אדר תקע"ג (ולא תקע"א). עליו: הרב אלישע פקשר, תפא"י, א, 12–14, הרב דב רבינוביץ, כא, 40–41; ב. ר' דובער. אירס את נכדתו של ר' לוי יצחק מברדיטשוב, ונפטר צעיר (י"א בי"ז אדר); ג. ר' ישראל מרוזין; ד. חנה יוטא זו' ר' יצחק מגראנוב ב"ר מרדכי מקרמניץ.
ר' משה יעקב שוורדשרף, גזע תרשישים, למברג תרס"ה; ר' אהרן פיצ'ניק, מטה אהרן, 73-74.
רבי ישראל נולד ביום ג' תשרי תקנ"ז לאביו ר' שלום שכנא. בגיל שש נתיתם ממנו, והתחנך אצל אחיו הגדול ר' אברהם. בן י"ג נשא את שרה בת ר' משה הלוי אפרתי ר"מ בברדיטשוב, נפטר ביום ד' חשון ונטמן בבוטושן, בנו של ר' אליעזר ר"מ קרלין, וחתנו של ר' ישראל איסר אב"ד פינסק, ב"ר משה אב"ד לובומל, ב"ר יצחק אב"ד פינסק חתן רש"ב מייזלש חתן הרמ"א. אחיותיה: בילא זוי ר' מיכל מקשיבקא; זוי ר' ישראל דב מסטפן; (ברכה דינה) זוי ר' דוד צבי קבילנסקי מברדיטשוב. אחרי פטירת אחיו בתקע"ג עבר מפרובישטש לרוזין, ועל שמה נקרא לדורות.
החל להנהיג בדרך של הוד ותפארה בגינוני מלכות. מבחוץ קישוטי פאר של זהב וכסף, מרכבות רתומות לסוסים אבירים, ומבפנים לב שבור וגוף מסוגף, שאינו נהנה מהעוה"ז אפילו כחוט השערה. גדולי הצדיקים הערציזוהו. ר' לוי יצחק מברדיטשוב כיבדו בעודו צעיר, האוהב ישראל דיבר עליו גדולות והתכופף להרים את אבנטו שנפל באומרו שזכה לגלול ס"ת, וכן גם הדע"ק ואחרים. בקרב יהודי אוקראינה היה לו מעמד של ריש גלותא, ואף גויים הערציזוהו כמלך היהודים. משום כך נאסר בקציב בתקצ"ח במשך כ"ב חודש, והחלה פרשה מופלאה של מאבקו בצאר הרוסי שנמשכה כל ימיו. בהשתדלויות רבות שוחרר, ועבר לקשינוב. הוברח ליאסי, והוגנב את הגבול לאוסטריה. שיר שחיבר בצאתו מבית הסוהר על המלך המשיח ובראשי החרוזים: ישראל, יש"י חסידה, סיני, ע, רפטרצא.
יסד בתר"א(ב) את חצרו בסדיגורה שליד טשרנוביץ, וכדי לסכל את מאמצי רוסיה להסגירו אליה, נרכשה לו אחוזת פוטוקזלוטי בגליציה, אליה עבר לגור. קיבל אזרחות טורקית ותואר אזרח ירושלים, ומתקפ"ה נשיא כולל וההלין על מקום האוהב ישראל ועוד כוללים. מכתביו על כך בספר ישוב א"י לריי"ז מינצברג. צדיקי פולין וגליציה נהרו לשחר את פניו, ולחזות בעבודת אש קודש האצורה בפנימיות לבו. באימרותיו הקצרות קיפל פרקי הגות ועבודה, שאצל אחרים נצרכו להם שיחות וספרים שלמים. נשא בשנית את אלמנת רצ"ה מרימנוב. ביו"כ האחרון צמא לבו, ולא הותר לו רק לטבול את קצה אצבעותיו במים להריחם. לא התאושש, ונפטר ביום ג' חשון תרי"א. נספד ע"י ר' יוסף לנדא אב"ד יאסי: קול נהי, טשערנאוויץ תרי"א, כו ד' (חסר), כשמעבר לשער הקדמת בנו המו"ל ר' מתתיהו. כמו"כ אבל גדול מר' אברהם תאומים מזלישטשיק, ואבל כבד מהמהרש"ק.
לששת בניו קרא שש כנפים, והם הפיצו את אור החסידות לרבבות: א. ר' שלום יוסף שנטמן בלייפציג; ב. ר' אברהם יעקב מסדיגורה; ג. ר' מנחם נחום משטפנשט; ד. ר' דב בר מלעווע (קדם לרמ"נ); ה. ר' דוד משה מטשורטקוב; ו. ר' מרדכי שרגא מהוסיאטין. בנותיו: ז. חיה מלכה זוי ר' יצחק מסקווירא. נפטרה.
צעירה בלי ילדים; ח. לאה זוג ר' דוד הלפרין מברדיטשוב; ט. גיטל טובא זוג ר' יוסף מונזון; י. מרים מאניא זוג רמ"מ הצמח צדיק מויזניץ.
תורותיו לוקטו בספרים שהופיעו במהדורות רבות. הראשונות הן: עירין קדישין, ווארשא, בימ"ס ר' אהרן וואלדען שקנה את הזכויות, תרמ"ה, סה ד', בלי הסכמות. הן נדפסו בדף מיוחד, וצילומן: שפתי צדיקים, א, עמ' עד. מדף נה ע"א: לקוטי יקרים מבנו ראי"ז מס"ג. תנינא, הובא לדפוס ע"י ר' מאיר הלוי ראב"ד מראמפאלי חתן נכד ר"מ מפרימישלן. בארטפעלד, דפוס ר' יוסף מאיר בלייער, תרס"ז, כח ד'. חלק מההקדמה מועתק ממהדו"ק. בדף האחרון מכתב מריב"ז ור"ש מאוסטרופולי. תליתאה, נעתק מכתבי ר' שמשון דוד מזלישטשיק שמשמעם בעצמו, וסודר ע"י ר' אליהו מרדכי לויפבן ממעליץ. הוסיאטין, דפוס פ' קאוואלעק, תרע"ד, 4, 51 עמ'. בהתחלה תעודת ראי"י מס"ג ע"י ר' אברהם ויינשטוק והקדמה. מעמ' 45 סיפורים מצדיקים.
כנסת ישראל מבניו וממנו. וווארשא תרס"ו, עד ד'. לוקט ע"י ר' ראובן ב"ר צבי דוד ז"ק מו"ץ אוסטילע, המספר בהקדמתו כיצד קיבץ את הדברים, וכשהיו למראה עיני ר' ישראל מצורטקוב, ביקש העתקה מהם. בסוף ד"ת מר' אהרן מקרלין, ושמות המנויים שרובם מרוסיה ופולין. ח"ב שלו הוא: בית ישראל, פיעטרקוב תרע"ג, פב ד', הקדמה. צולם מחדש בהוספות ותיקונים עם ספרו כרם ישראל, א"י תשל"ג.
פאר לישרים מן הכתבים של: א. ר"י מרוזין, ב. ר' רפאל מבערשיד. מועתקים מכת"י תלמידם ע"י ר' יצחק דוד הלוי רויזנשטיין, ב"ר יוסף דוב שנהרג בתרע"א במירון הי"ד, ב"ר צבי, ב"ר משה מברדיטשוב. ירושלם, דפוס ר"ש הלוי צוקערמאן, תרפ"א, סה ד', עם תעודת ר' מנחם נחום האדמו"ר מבויאן-טשרנוביץ, ע"י ר' ישראל מרגליות ש"ב של המו"ל.
אבן ישראל, תורות, תפארת ישראל, אמרות וסיפורים. יצאו לאור ע"י ר' שלמה טלינגטור מחסידי בויאן, נפטר ביום י"ג שבט תשי"ז, לפי שמועות שבידו בשם אומרם, ירושלם תש"ה, ב, סב ד' ועוד עמ'. צולמו בירושלים תש"ל ובב"ב תשל"ז בתוך ג' ספרים נפתחים. נוסח ההקפות של ר"י מרוזין, הועתק מסדר ההקפות של ר' מרדכי שלמה מבויאן בניו יורק. ירושלים, קלויז תפארת מנחם שבנה ר' דובר הורנשטיין, תשט"ו, ו ד'.
נחלת ישראל. נערך ונסדר מהספרים הקודמים על סדר התורה והמועדים עם מראי מקומות. ניו יארק, דפוס האחים טברסקי, תשי"א, יב, ריב עמ'. המסכימים: ר' ישראל מבויאן-לייפציג בת"א; ר' מרדכי שלמה מבויאן בניו יורק; ראי"י מס"ג בת"א ואחיו רש"ח; רמש"י מס"ג בת"א; ראי"ה השל מקופיטשיניץ; ר' ישראל מונזון מבראד; ר' יצחק מאיר השל ממזבוז. ההדיר ר' שואל אלכסנדר ביסטריצקי, ב"ר מרדכי מהמבורג (וזו' שפרה בת ר' לוי), ב"ר יהודה ליב מחסידי בויאן (נפטר בלבוב ביום י"ז תמוז תרפ"ג. זו' מרים שינדל עלתה לירושלים, נפטרה ביום ד' סיון תרצ"ו, ונטמנה בהר הזיתים), ב"ר שואל ב"ר מאיר מרוזין עצמה, חסיד לעוע ס"ג ובויאן, התישב בקניגסברג בה קידש שם שמים בהליכותיו. בהקדמתו מוסר ספרי מקורותיו ונחיצות ההדפסה. הקים את המרכז להדפסת ספרי רוזין, ומתכוין להדפיס על ידו ספר נוסף. בעמוד האחרון שמות המסייעים.
אורות ישראל. לקט שלם מהתורות שלו ושל בניו. ירושלים, מוסד הרי"ם לוין, דפוס דרור, תשל"ג, שנט עמ'. ליקט וסידר ר' אברהם משי זהב, הכותב בהקדמתו שליקט ממאתים ספרים, תורות בלבד בלי סיפורים, וסידרם עה"ת, מועדים וענינים מיוחדים. בהקדמת רי"ל לוין כותב שזהו ראשון בסדרת אוצר החסידות, ואת העריכה השלים ר' יצחק מתתיהו טננבוים.
נר ישראל ממנו ומבניו, א-ב, ת"א, בימ"ד אביר יעקב, דפוס ישיבת אהל יוסף בבי"ב, תשל"ח, רלב עמ'. ערך ליקט והוציא לאור ר' חיים דוב שטערן, המבאר בהקדמתו שבירר מתוך התורות את אלו שנקל להבינם ומלהיבים הלב לעבודת ה', והניח ענייני קבלה עמוקים. בח"א כינס על סדר התנ"ך, תפילה, מועדים, ש"ס ועוד, עם מפתחות. בח"ב, דפוס תרשיש, קצה עמ', הקדמה, כינס סיפורים ושיחות, מכתבים ומגילות יוחסין, במערכות מיוחדות על כל אחד, כולל סיפורי ר' מרדכי חיים מסלונים ששמעם מעדי ראיה. הופיעה מהד' ב מורחבת.
ישועות ישראל. ח"א לתיאור פרשת מאסרו, ע"י המשב"ק ר' יוסף ראטה, הובא לדפוס ע"י אליעזר שענקעל. פאדגורזע, דפוס רש"ח דייטשער, תרס"ד, 32 עמ'. ח"ב לסיפורים שסיפר, 31 עמ'. ד"צ בתוך שלושה ספרים נפתחים בתוספת המו"מ הרשמי אודותיו ומפתחות, כשאחריו תפארת ישראל ואבן ישראל, ב"ב תשל"ז. מהדורה חדשה בשם מגדיל ישועות, נדפסה בתשע"ן ע"י מכון שפתי צדיקים בירושלים.
כרם ישראל, ספר היחס לבית רוזין וטשרנוביל. לובלין, דפוס שלמון של ר' עוזר צוועקין חתן הרב ממרקישוב, תר"ץ, מח ד'. נתחבר ע"י הרב ראובן ז"ק, ור' ישראל מצורטקוב כתב עליו בהסכמתו ע"י ר' יוסף שטרנברג: מעודו מתאבק בטשארטיקאוו, ובין קהל החסידים הישישים הטה תמיד אזניו לשמוע שיחת ת"ח... על כן העמסתי עליו, שהוא יקח עליו עבודת הקודש הזאת. בהקדמתו מברר מעלת ידיעת היחוס. לתולדות ר"י מרוזין חיבר הרב אברהם ברומברג ספר בסדרת מגדולי החסידות, ווואונדערלעכע מעשיות וסיפורים ממנו (רק הראשון מהשנים) ומאחרים. העפט ו, וארשא תרצ"ו. ד"צ ע"י הרב אשר אנשיל מראצפערט עם הקדמתו, ווילנא מסבורג תשמ"ה. בשנים האחרונות נתפרסמה תמונתו, והוכיחו זיופה האחים ראי"י ורש"ח מסדיגורה.
אור ישראל, בסוף היחס מטשרנוביל, 164–178; מרקוס, החסידות, רז-רכג; סיפורי מרן הרמ"ח, רכח-רנד (גם על בניו).
תמונות
