מסדיגורה (תק"ף–תרמ"ג)
נולד ביום כ' חשון תק"ף כבן שני לרבי ישראל מרוזין. שודך לבתו של ר' יוסף דוד ב"ר צבי אריה מאליק, ומשנפטרה נשא ביום י"ז סיון תקצ"ג (ולא תקצ"ז) בקרלין, את מרים בת ר' אהרן ב"ר אשר מקרלין, בהבטחת אלף רו"כ נדוניה. נשתמר נוסח ההזמנה ששלח אביו (תפא"י, ט, 27). אחרי פטירת אביו ואחיו הגדול בתרי"א, החל לכהן כאדמו"ר בסדיגורה.
בעל השפעה עצומה בכמה מדינות. אלפים נמנו על חסידיו, ובהם אדמורי"ם ורבנים מפורסמים כהמחזה אברהם. מתחת למעטה הפאר וההדר החיצוני, לחשה עבודתו בכיסופים בפנימיות. נשיא א"י מכל ארץ רוסיה, ושלח ד"ת אל רמ"ז איטינגא מלבוב (משכנות הרועים היבנר, ח"ב, קונ' עת דודים, ז:). בהשתדלותו הוקמו בנייני מגורים לכולל ווהלין בירושלים ושאר ערי הקודש, וכן הוקם והושלם ביכ"נ תפארת ישראל בעיר העתיקה. פיזר אלפים לצדקה (בנין שלמה, ליקוטים, ערך גמ"ח). בקיץ תרט"ז נאסר בעוון הברחת ילדים מעבודת הצבא ברוסיה, והעברת כספים רבים לא"י. אחרי שהיה חבוש ט"ו חודשים, שוחרר בהשתדלויות רבות ביום כ"ג תמוז תרי"ז. פעל להסרת גזירות הצאר ברוסיה, ושליחיו הגיעו למונטיפיורי לרתמו לעניין. בתרמ"ב ביקר אצלו סיר לורנס אוליפנט מאנגליה בהצעה ליישב מיליון יהודים בא"י, כשהוא מוכן להשתדל על כך אצל השולטן בטורקיה. מהמשב"ק אצלו: ר' צבי הירש בילויג ור' משה דוד גוטמן.
בשנתיים האחרונות לחייו נקטפו: בנו ר' שלמה שנועד למלא את מקומו בגליציה, וחתנו ר' נחום דב. אחרי שבועות תרמ"ג חלה, והרופאים קבעו שקיבתו התיבשה מרוב רעב וצומות. ביום י"א אלול בו נפטר.
אחיו הגדול, זכה לפטירה מופלאה. אמר ד"ת על נאפד נקמה סתרו יושר, התפלל ערבית בלילה האחרון, קרא ברוך השם, והיה בשמחה עצומה. בחצות שתה ג' כפיות תה, וכעבור דקה פרחה נשמתו בפנים צהובות ושמחות, כששפתיו מרחשות ללא הרף (משכנות הרועים, כח, קמחז"ה, כ"א אלול).
ילדיו: א. ר' שלמה מס"ג; ב. ר' יצחק מבויאן; ג. ר' ישראל מס"ג; ד. פיגלא זו' ר' אביעזרי זליג שפירא בן השרף ממוגילניצה; ה. פרלע זו' בן דודה ר' נחום דובר מס"ג; ו. שרה זו' ר' ישראל שלום יוסף השל ממזבוז; ז. שבע רוחמה זו' בן דודה ר' ישראל מצורטקוב; ח. ר' אשר. נפטר זמן קצר אחרי אירוסיו לרחל לאה בת רצ"ה מרימנוב בפרסום רב.
תורותיו בספרים: עירין קדישין (קמא); בית ישראל, מדור אמת ליעקב; אור פני צדיקים - אמת ליעקב, זיטאמיר תרס"ב, ובשאר ספרי בית רוזין וספרי רמי"ל לנגרמן. הנהגותיו ושיחותיו בספר בנין שלמה-ליקוטים תלפיות (לנגרמן). תשובה בלתי שלימה על ירושתו: הרי בשמים, ח"א, צז. מכתביו ע"י המשב"ק רצ"ה בילוג, מחז"ה, ג' תמוז תרל"ט (בחירת רבנים לפרלמנט), ח' ניסן תרמ"ב (על מחז"ה), כ"ב סיון תרמ"ב (על פליטי רוסיה). מכתביו למונטיפיורי ולמען המלבי"ם, תפא"י, י', 38–30, ומכתב טז, 27-24. מכתבי מהר"י מבלז ומהרש"ס אליו על מחז"ה, אגרות סופרים, 92-89. מכתבו ופקסימיל, נחלת צבי, ב, צח.
ספרי הספר עליו: אבל כבד, ר' דוד סג"ל המשב"ק של חתנו רנ"ד, טשרנוביץ תרמ"ג; קול ברמה (באב"ד), פרעמישלא תרמ"ד; דמעות שליש (לנדמן), טשרנוביץ תרמ"ה; שופריה דיעקב (יאלי"ש), לבוב תרמ"ו. כמו"כ בספרים: בית יצחק, אה"ע, ח"ב, קונ' צלעות הבית, דרוש ו'; בית שלמה (פרידמן), ירושלם תרנ"ט; דובב שפתי ישנים (היבנר), בהתחלה, גם על חתנו; כבוד התורה, בסוף, דף ז ע"ב; לוח ארז החדש (קונשטט), פרשת נצבים.
מסילות, ד, 20–8; תפארת ישראל, ג, 34-28.