מבויאן (תר"י–תרע"ז)
נולד ביום ב' תשרי תר"י לאביו ראי"י מס"ג. נשא בתרכ"ה בחאטין את מלכה, בתו השלישית של רבי יוחנן מרחמיסטריבקה ב"ר מרדכי מטשרנובל. נפטרה בוינא ביום ט"ז טבת תרפ"א. אחרי פטירת אביו בתרמ"ג, החל להנהיג בסדיגורה עם אחיו ר' ישראל, עד שהוחלט להיפרד. בחשון תרמ"ז עבר לבויאן הסמוכה, בה יסד שושלת חסידית מפוארת שאלפי חסידים נקשרו בה. התפרסם ביראת שמים שהיתה נסוכה על פניו, ומשם כך נקרא בפי החסידים: פחד יצחק. לא ערך מסעות ביקורים אצל חסידיו. נמנו עליהם גדולי תורה כמו ר' דוד אורטינברג אב"ד ברדיטשוב, ור' מאיר יהודה ליבוש לנגרמן אב"ד טורקא. בפרוץ מלה"ע א' ברח לוינא, ושם נפטר ביום י"ז אדר ("שיבסר") תרע"ז. ר' דוד רייז ספד לו בספרו זכור לדוד, עמ' סו. ארבעת בניו אדמורי"ם מבויאן: א. ר' מנחם נחום בטשרנוביץ; ב. ר' ישראל בלייפציג ות"א; ג. ר' אברהם יעקב בלבוב; ד. ר' מרדכי שלמה בניו יורק. בתו: ה. מרים זו' בן דודה רד"ב ב"ר ישראל מצורטקוב.
חלק מהתורות שאמר בל"ה שנות נשיאותו נדפס בשכפול בספרים אוריאן תליתאי, ירושלים תש"ם, ואמרי קודש עה"ת א-ב, תשמ"ב, ועל המועדים, תשמ"ג. ד"ת גם בספרי רמי"ל לנגרמן, בספר אמת ואמונה, ברדיטשוב תרס"ח, ובחוברות תפארת ישראל.
מכתבו לטובת ישיבת ברודשין ע"י ר' ישראל מרגליות, ספר התקנות, עמ' כ; מחז"ה, יב חשון תרס"ו, 7. מכתבו ופקסימיל, נחלת צבי, ב, ק. היחס מטשרנוביל, 142; א. בן אוריי, תפארת ישראל, א, 15-17.