ר' דוד יהודה ליב ב"ר אברהם לוין

מרדיכוב (תקמ"ג–תקצ"א)

נולד בשנת תקמ"ג לאביו ר' אברהם ב"ר יחיאל מיכל מ"מ ומ"ץ ברעסלויא, ולאמו נינת ר' נתן (מיכל לוין) נשיא א"י בה נטמן, בנו של ר' לוי ב"ר שלמה דיין בבראד מח"ס בית לוי, חידושי הלכה ואגדה על סדר מסכתות הש"ס, זאלקווי תצ"ב, עם הסכמות רבות גם מרבני אשכנו. אמנם י"א שרנ"מ היה בנו או אחיו של רצ"ה לוין מברלין נכד החכם צבי ולמעלה בקודש. נקרא על שם זקנו ר' דוד ב"ר אריה ליב אב"ד אמשטרדם, ונרשם עליו שהיה ממגורשי אשכנז. מילדותו נודע כחריף ושנון, ולמד בראווא אצל הרב צבי הירש הלר. כיהן כאב"ד רדיחוב, ונפטר שם בתחילת תקצ"א [תוקן: תרפ"ט ↓]. כפי הנראה לא הספיקה לו הכנסת הרבנות, ולהשלמת פרנסתו שלח ידו במסחר.

יגע מאד בלימודו, והכין לדפוס את חידושיו. ילדיו השתדלו להדפיסם וחיפשו מעתיק ומסדר, אלא שרבים נרתעו מיושנם של הדפים. לבסוף העתיקם ר' נחמן מייזלר מברודי בשכר מאתים ר"כ, וההדפסה עלתה אלף ר"כ. יד יהודה על ארבעת הפרקים הראשונים ממסכת פסחים, לעמבערג, דפוס רא"י מענקיש ור' אלעזר מרגאשיש, תרל"ב, קב ד'. הניח ששה בנים גבירים בבראד, ומהם נזכרים המוציאים לאור: ר' יצחק הבכור מברודי, ור' צבי הירש מקמינקא אשר בנו ר' משה שטרח בהדפסה היה גיסו של ש"ב ר' נתן לוין אב"ד רישא, ונפטר ביום ב' אד"ב תרפ"א. רגלים לדבר שבן אחד נולד אחרי פטירת אביו, ונקרא דוד יהודה על שמו, כדמוכח ממה שבנו ר' נתן אב"ד רישא קורא לרצ"ה דודי ולא דו"ז, אלא שבאהלי שם מוסיף דור אחד: את הבן ר' לוי יעקב (י"א שהיה יבואן יהלומים, וגם כן חתנו של הראב"ד ר' יעקב אביגדור), אבי ר' דוד יהודה אבי ר' נתן. המסכימים: השו"מ עם ד"ת (מצאתי בו דברים טובים, והוא מלא וגדוש, לא הניח דבר גדול או קטן אשר לא עמד עליו... אף אם טרדות עסקיו רבו עליו); היש"מ בתקצ"ד מאויהעל; מהרש"ק בתק"ץ (איש ידידי... הראה ידו החזקה ללחום במלחמתה של תורה); רצ"ה הליר אב"ד אונגוואר ואובין ישן, כשבא אליו בתרצ"ד ר' נפתלי צבי הכהן גיס המחבר (את האיש ואת שיחו מכירו ויודעו אני, כי כאשר הייתי בימי חורפי בסוד ה' עלי אהלי של תורה בק"ק ראווא, בדיבוק חברים ותלמידים חיצים שנונים, יצק מים בחברתנו הנעימה, כד הוי טליא כבר שיבסר או תמניסר היה חרוץ ושנון מאד, ובוצין בוצין מקטפיה הוי ידוע כי יהיה לבבו לב חריף, וגם חיבורו יעיד על שקידתו העצומה וחפצו בתורת ה' עד למאד, ויגיעתו בכל עוז למיחת לעומקה של הלכה ויגעת ומצאת תאמין, ובשכבר ראו גדולי הדור פעלו, ויתנו עידיהן ויצדקוהו). בהקדמת המחבר מנמק מדוע יגע קדים חידושיו למסכת זו "כי יגעתי בו ביגיעה רבה, ולא יאומן כי יסופר גודל היגיעה שיגעתי בה. כמה לילות נדדתי שינה מעיני עד אין מספר כי עצמו, וזכות אבותי לי עמדה". מצטדק שבלמדו פרק ראשון לא היה לו ספר צל"ח, וכעת כבד עליו למחוק מה שכבר נדפס שם. בדף צ ע"ב יש תאריך: סיימתי שיטת משרת ביום ד' ג' דחוה"מ סוכות תקצ"א לפ"ק, וסמוך לאחר מכן נפטר באותו שבוע (או ביום י"ד תמוז) בגיל מ"ח.