מקרטשינף (תר"ח*–תרס"ח)
בנו השלישי של רבי מרדכי מנדבורנה. הסב את שם משפחתו לרוזנבוים. נשא את שפרה בת ר' יחיאל מדורוהי, ב"ר יעקב יוסף אב"ד מאהליב, בן הבמ"ח. החל להנהיג ביאס, וכעבור שנים אחדות עבר בתרנ"ו לקרעטשניף שליד סיגט. רוה"ק הופיעה בבית מדרשו. קנאי שתבע שלימות מחסידיו, ומעולם לא חייך רק בפורים ובשמחת תורה. היחיד שהורשה מאביו לכתוב קמיעות. נפטר ביום ל' סיון (או ב' תמוז) תרס"ח (ראשי גולת אריאל, ח"א, קעד-קצג).
ילדיו: א. ר' אליעזר זאב. נשא את חיה בילא בת ר' ניסן אב"ד נדבורנה, חתן ר' ארון אריה ליב מנדבורנה מח"ס יד אהרן. לפני מלה"ע א' נהג אדמורות"ו בנדבורנה, ובתרס"ט תמך משם בישיבת ברודשין. מילא את מקום אביו בקרעטשניף, ובתרע"ט העתיק את חצרו לסיגט. ת"ח פיקח, ומלא שמחה תמיד שלא כאביו. אמר ד"ת בשולחנותיו, ובין ניגוני הכינור במוצש"ק. ידוע באהבת ישראל שלו. היה לו ענין בהרחת טבק מתמדת, ואפילו בראש מקלו היתה לו קופסת טבק להריח ממנה תמיד. משני הגבאים שלו, אחד היה שו"ב וטבח להכין לו את כל צרכיו.
למסעיו לקח עמו את כליו, ולא אכל אצל אחרים. הובל לאושוויץ ביום כ"ז אייר תש"ד, ונספה בו ביום. כשירדו מהקרונות בבהלה גדולה, הצהיר בדקות האחרונות לנכדו רצ"ה, כי אינו מסיח דעתו אף לרגע מהשי"ת. ילדיו: 1. ר' שמואל שמלקא אב"ד ביטשקוב. סבו ר' מאיר העיד עליו, שהוא נפש עדינה עשויה משי; 2. ר' דוד משה. ניצל מאושוויץ, והתישב כאדמו"ר מקרטשינף ברחובות. הקים בה מרכז חסידי, וישיבת שערי אליעזר.
המונים נהרו אליו, במיוחד בגלל ידיעותיו ברפואה. נפטר פתאומית בבוקרשט ביום ט"ו תמוז תשכ"ט. נדפס עליו הספר הרבי בישראל. בניו התאומים ממלאים את מקומו: ר' מנחם אליעזר זאב ברחובות, ור' ישראל ניסן בקריית גת; 3. ר' ניסן חיים הי"ד. אב"ד ברודשין ורב בדרוהוביטש. בנו ר' צבי הירש מקריית אתא וכעת בירושלים, חתן ר' חיים מרדכי מב"ב; 4. ר' מאיר הי"ד. דומ"ץ ואדמו"ר בסטמר, על מקום חמיו רבי ברטשע אחי זקנו; 5. זו' ר' חיים מרדכי מנדבורנה בב"ב; ב. ר' איתמר. נולד ביום ה' תמוז תר"ם (או תרמ"ו). נקרא על שם זקנו הכהן מטשיזיקוב, ולכן עלה לתורה ראשון. נשא את מלכה בת ר' אשר ישעיה מקולבסוב, נפטרה בת פ"ז ביום כ"א חשון תשכ"ח. מגיל ט"ו אדמו"ר א' עבר לוינא ולקרטשניף, ושב לטשרנוביץ. לא אמר ד"ת בשולחנותיו. היטיב לנגן בכינור כאבותיו. בתש"ח העתיק את מושבו לניו יורק. בתשכ"ט עלה לארץ, והקים לו בימ"ד במ"ח בת"א. חכם מחוכם, ובעל חוש מיוחד של הומור וקירוב לבבות. בעל מופת, אציל הדור פנים, יראת השם חופפת עליו, ויועץ לשואליו. זכה לראות דור רביעי מכהן באדמורו"ת.
נפטר בן פ"ז (ולא צ"ז או צ"ט כפי שבפספורט), בעש"ק כ"ב כסלו תשל"ג (נדבורנה, 69–72). ילדיו:
1. רבי חיים מרדכי (תרס"ד (ולא תרס"ג) – כ"ו סיון תשל"ג). אדמו"ר מתרפ"ג. עלה בתש"ז ליפו, ועבר לבני ברק. יסד את ישיבת מאמר מרדכי.
נטמן בהר הזיתים. בניו: I. ר' צבי הירש. נספה בתש"ז באניה שהובילתו לארץ; II. רבי יעקב ישכר בער ממלא מקומו; 2. רבי ישכר בר. נולד בטשרנוביץ בשנת תרס"ה, והיה שם בזמן המלחמה. מתרפ"ה אדמו"ר בסטרוזיניץ, ועל שמה נקרא. אחרי מלה"ע ב' היגר לארה"ב, והקים בימ"ד בברונקס. חתן דודו אחי אביו ר' ברטשי מסטמר. בניו: I. ר' אשר מרדכי בוילימסבורג, ואח"כ בקליבלנד ע"ש חותנו ר' מאיר משם ומלוס אנג'לס; II. ר' מאיר האדמו"ר ממושלו בניו יורק, על שם האיזור בו גר; III. ר' יצחק אייזיק האדמו"ר מקומרנא בקליבלנד; IV. ר' יוסף בפלטבוש; 3. רבי יצחק אייזיק. נולד בטשרנוביץ בתרס"ח. אדמו"ר בזוטשקא שבבוקובינה, ועל שמה נקרא. אחרי מלה"ע ב' בניו יורק, ובשנים האחרונות עלה לת"א, וגר כיום בב"ב. בנו: ר' ישראל האדמו"ר מסטניסלב במונסי; 4. רבי אשר ישעיה. נולד בקרטשינף. אדמו"ר בבוקרשט אחרי המלחמה, וכך גם נקרא כשהיגר לארה"ב, וכשעלה בתשל"א לחדרה; 5. הרב מאיר. רבה הראשי של קובה, ורב במקסיקו. אינו אדמו"ר; 6. זו' ר' מאיר ב"ר שלמה אייזיקסון, האדמו"ר מרומן בפילדלפיה; 7. זו' ר' אברהם אבא לייפר מפיטסבורג באשדוד; ג. רבי יעקב ישכר בער הי"ד. אדמו"ר בסלוטפינה שבמרמורוש, ובסוף ימיו בסיגט; ד. רבי יצחק אדמו"ר בראחוב, ובסוף ימיו בוישובה. קיבל יסורים באהבה. נספה באושוויץ ביום ג' סיון תש"ד. בנו ר' אליעזר זאב מראחוב בר"ג, חתן רח"מ מב"ב; ה. רבי מרדכי הי"ד. אדמו"ר בראחוב על מקום אחיו; ו. זו' ש"ב ר' שלמה אייזיקסון, נכד ר' יצחק מקלוש, רב ואדמו"ר ברומן שברומניה; ז. זו' ר' פנחס שפירא מסטרי ואויברווישא.
