ר' מרדכי (לה) ב"ר ישכר דב ברטשי ליפר

מנדבורנה (תקפ"ה–תרנ"ה)

נולד בנדבורנה ביום י"ט אייר תקפ"ה [תוקן: י"ט אייר תקפ"ד ↓] (וי"א תקפ"ג), לאביו רבי ישכר דב ברטשי מזיווגו השני. כשנתיתם מאביו בגיל רך, נתגדל שנתיים כבן בבית דו"ז ר"מ מפרימישלן. בסופם אמר, שאינו יודע איך נראית דודתו זו' ר"מ שהגישה לו תמיד. כבר בחיי אביו שבת פעמים רבות אצל דודו זה, שכינהו מרדכי היהודי על שם הפסוק איש יהודי היה בשושן הבירה ושמו מרדכי, העיד עליו שיש לו תואר יוסף הצדיק, והסמיכו להיות בעל רוה"ק ופועל ישועות לאלפים. לפי הוראתו נסע בזאת חנוכה תר"ט לר"י מרוזין שהסמיכו. נהג בעצמו לומר שיש לו נשמת מרדכי היהודי. נשא את חיה בת ר' שמואל שמלקא טויבש אב"ד יאסי, נפטרה בבוקר שבת שובה ח' תשרי תרנ"ב, ונטמנה באוהלו. מכיון שאחיו הגדול כיהן בנדבורנה, נדד בכמה קהילות בגליציה, עד שהתישב בתרכ"ה במארמורוש שבהונגריה. זמן מה עשה בקיוויאשד שליד ברגסאו. התישב בחוסט, ודרכיו לא ישרו בעיני האב"ד המהר"ם שיק איש ההלכה. שלח לרב משלוח מנות, אך לא ביקר אצלו. זו היתה כנראה הסיבה שקבע את מושבו בבושטינא הסמוכה, בה לא היה אז רב או חסידי שושלות אחרת.

סלל לו דרך משלו בחסידות, ורבים לא הבינוהו. צדיקי דורו העריכוהו כעובד ה' מופלא. ר' אברהם פייער שביקר אצלו בבושטינא, מספר (בספרו זכרון אברהם, 46) שהאריך בשחרית עד הערב, בערבית עד עלות השחר, ולפעמים כבר האיר השחר לפני שסיים. למעלה מן הזמן גם בסעודותיו. חלונותיו היו אטומים בקרשים, ונרות גדולים דלקו בבית, מבלי לדעת אם בחוץ יום או לילה. רק ביום ששי בצהריים שלח החוצה לראות את השמש בתוקפה, שלא לחלל את השבת. אכל מעט מאד פעם ביום, שתה רק מים, ושנתו כתנומת הסוס. אכל דברים שאחרים לא היו מסוגלים לאוכלם, ואעפ"כ נראה טוב כאילו אכל בשר ושתה יין. פעמים לא נגע באוכל, וסעודות כל השבוע הצטברו על שולחנו עד עש"ק. חי בענוה ובצימצום, ונהג בפרישות ובנקיות. אמר שבגלגול קודם היה כהן גדול שבגדיו נאים, ולכן הולך עתה בבלואים, כדי שלא ליהנות ממלבושים. צדיק עממי, ובעל צדקה גדול. כל כספו חילק לעניים, ותושבי עיירתו קיבלו ממנו חינם עצים להסקה. השריש את האמונה בבאים אליו. רבים ישבו שבועות על שולחנו להתבונן בהנהגותיו, ובשובם לבתיהם התרוממו, וחזקו בדקי ביתם וילדיהם. נסע למקומות רבים לקרב יהודים, ופיזר הון תועפות למזונותיהם ולכל מחסורם.

בעת מחלת החולירע בבושטינא, כשאמר השכיבנו בליל ראשון של סוכות תרנ"ה, נפל לאחוריו כשלבו כואב. הביאוהו למיטתו, והרופאים קבעו שזוהי מחלת לב, ואינה קשורה למגיפה. צעק מיסוריו בקול שמקבלם באהבה. הרבנית מיהרה אל החסידים בסוכה שיתפללו עבורו, ואמר שקולם מבלבל אותו. שלח לקרוא למשמשו ר' חיים יצחק (איציק) שיינר לומר לו את צוואתו, והורה לשלוח מברקים לבניו. הביאו לו שני אתרוגים, נישקם ובכה. משעה עשרה בבוקר לא דיבר, ואחרי חצות נסתלק מיד בלי גסיסה.

אחרי הטבילה ראו את שלהבת אור פניו. נספד בסיגעטער צייטונג, מס' 2, מיום ה' בראשית תרנ"ה. נאמר שם שתוארו כמלאך אלוקים, פניו מאירות תמיד בזוהר רב שהטיל אימה על כל רואיו, ובשיחותיו שנאמרו בחן רב משך אליו רבים. אבל כבד שרר גם בעיירת מולדתו נדבורנה. אהלו נבנה מעצי הסוכה, והמונים פקדוהו עד לחורבן. בערים שונות היו קלויזים של חסידיו. צאצאיו התפזרו לערים ועיירות רבות במדינות שונות.

ילדיו: א. ר' יצחק מסטניסלב; ב. ר' ישכר דב ברטשי מסטמר; ג. ר' מאיר רוזנבוים מקרטשניף; ד. ר' ישראל יעקב, אדמו"ר בחוסט כבר בחיי אביו. נהרו אליו רבים, גם שלא מחסידיו. רשם תרופות לשואליו, ובעל בית המרקחת בעיר כיבדם. נפטר ביום ט' אד"ב תרפ"ט, ונטמן בבושטינא. נשא את בילא בת ר' ראובן ממעליץ נכד ר' יעקב ממעליץ.

ילדיו: 1. ר' שמואל שמלקא ממלא מקומו בחוסט גדול בבית זקנו. על שם התמדתו י"ח שעות במעת לעת, בקיאותו וכח זכרונו, קראו לו מצעירותו ארון ספרים. נפטר במוצש"ק כ"ז (או כ"ט) סיון תרצ"ד, ונטמן לפי צוואתו בבושטינא. נשא את יוטא רויזא בת ר' יצחק ה"ש מקראקא מח"ס שיח יצחק. גורשה בתש"א לפולין, נהרגה בקמניץ פודולסק, ולא נודע מקום קבורתה. עמה נספו ילדיה הב': I. מאיר, II. גולדה לאה הי"ד. שרד רק בנו: III. ר' אהרן משה שהסתתר במשך המלחמה בבודפשט, ומתש"ח האדמו"ר מחוסט בבורו-פרק. נשא את בתו של ר' ברוך פנחס רבינוביץ האדמו"ר מסקוליע. ההדיר בתשכ"ד את ספר מאמר מרדכי, עם ח"ב: חידושיו פרח שושן וחידושי אביו בקונ' בית שמואל; 2. ר' ישכר בר, אדמו"ר בחוסט על מקום אחיו. בתש"ד הובל לאושוויץ, ונספה במחנה בונא-אושוויץ. כמו"כ גם זו' חיה וילדיהם; 3. ר' ראובן (חיים) אדמו"ר בגרוסוורדיין, ברחוב מויזער שעל שמו נקרא, אבי ר' יעקב יוסף בניו יורק; 4. ר' דוד אדמו"ר בגרוו"ד (ראשי גולת אריאל, ח"א, קיד-קכ; מארמארוש, נח-נט); ה. ר' אהרן משה מזילין ולנצוט; ו. ר' יוסף מפטשניזין. עבר להיות אדמו"ר בדברצין ונירעדהאו. בניו: ר' יעקב אבי ר' יצחק, ור' משה מנחם, אדמורי"ם בדברצין; ז. בינה זו' ר' אברהם יוסף איגרא מזלין וקשאנוב. בת אחת נפטרה על פניו בחוסט.

מאמר מרדכי עה"ת וליקוטים, הובא לדפוס ע"י ר' חיים אליעזר קליר, מ. סיגעט, דפוס ווידער עט רויזענטהאל, תר"ס, ב, כט ד'. בהקדמת בנו ר' ישראל יעקב מחוסט כותב: אלקים הבין דרכו, ולא ידע אנוש גדלו וגודל קדושתו, שכינה מדברת מתוך גרונו. הדברים הם מהשיחות וד"ת שאמר בכל עת, והיה אוהב ישראל, רב חסד ומהדר במצוות. מדף יט ע"א: ד"ת בנסתר מאביו על פי כתבים שהיו בידיו. מדף כה ע"ב: תפילות ממנו לכל יום ולער"ח. בסוף אגרת מגאוני ירושלים לעשרת השבטים, מקוימת ע"י החיד"א. התפילה לער"ח נדפסה גם בנפרד ע"י ר' אהרן יצחק לויב, עם תרגום יידיש בשוליו, ניו יארק תשי"ז, טז עמ'. במחצית השניה של החוברת פרסומת לספרי ר' משה פולק. מהדורה שניה ע"י נכדו רבי אהרן משה ב"ר ישכר ברטשי לייפר מסטמר, סאטמאר, דפוס ר' מאיר ליב הירש, תרפ"ז, ו, לד ד'. בהקדמת המהדיר מספר מהנהגותיו וממופתיו, ומזכיר את מכתביו מתר"ל בשאץ לבניו ר' ישכר בר ור' יצחק, ובתרל"ד מסיגט לזוגתו. מדף כט ע"א: ברכת מרדכי, שיחות וסיפורים ממנו. ד"ץ של מהד' תר"ס בירושלים תשל"א, ס עמ', ושוב בתשל"ו.

מאמר מרדכי החדש ע"י ר' אהרן משה לייפר האדמו"ר מחוסט בברוקלין, דפוס האחים גרויס, תשכ"ד ושוב בתשכ"ח, קמא עמ'. ח"א הוא ד"ץ מוגדל של מהדורת תר"ס. בעמ' סה שער ח"ב לשלושת ההוספות: א. בית שמואל, הנהגות ושיחות מאביו ר' שמואל שמלקא מחוסט; ב. פרח שושן ממנו, הוספות, מקורות למנהגים, ביאורים והערות למאמר מרדכי; ג. סיפורים ושיחות מר' מרדכי. בהקדמת המהדיר מזכיר את ניסי הצלתו בשואה. מהדורה נוספת בתשד"ם, קסד עמ', בתוספת ה' דפי הנצחה.

אור מרדכי, ד"ת ממנו בראש בוצינא דנהורא לר"ב ממזבוז, בראנקס, ישיבת אור מרדכי, תשט"ז, ה עמ', עם דברי התעוררות מהאדמו"ר מסטרוזיניץ נשיא הישיבה.

גדולת מרדכי, ר' ברוך מאיר קליין מחסידיו בדברצין, מ. סיגעט, דפוס רמ"מ ווידער, תרנ"ה, יט ד'. בהתחלה הקדמת הספר, ובדף האחרון סדר פטירתו וצוואתו. בספר תיאור מקרוב של הליכותיו, מעלותיו, שיחותיו וסיפוריו.

תפארת מרדכי ח"א, לבאר פרשת גדולתו, הרב מרדכי גינצבורג מסטרוזיניץ, בערגסאט, דפוס ר' שמואל קליין, תרפ"ז, ב, פ, ב ד'. בשער השני פירוט יתר. כולל: עטרת מרדכי לתולדותיו והנהגותיו; גדולת מרדכי לנפלאותיו ושיחותיו; מאמר מרדכי לתורותיו על בראשית, עם פרשת מרדכי לביאורים עליהם ופנינים מלוקטים.

המסכימים: בנו ר' ישראל יעקב מחוסט; אבי המחבר ר' שלום גרשון אב"ד ווילאטין בברגסאו (מוה"ז שרף ונורא מופת הדור, מאורן ורבן של ישראל... עשה בעלי תשובות למאות ולאלפים); רי"ל צירלזון (הספר מצוין מאד). מודה לאחיו יצחק פנחס וחיים מנחם שטרחו בהדפסה, ולשאר קרוביו וידידיו שסייעוהו. בהקדמתו הארוכה בלשון צחה, מפרט התועלת בחיבור תולדות הצדיקים. בקולופון מביע תקוה להדפיס ח"ב על ן"ך וח"מ, ש"ס וליקוטים, סדר הסתלקותו וצוואתו, בניו וצאצאיו. בסוף השמטות ותיקונים.

ארבעה ארזים, אמרות שיחות וסיפורים מארבעת הדורות: האזו"ב מר' אליעזר זאב מקרעטשינף ובנו ר' דוד משה מרחובות על בראשית ופורים; מעמ' קמג: אור המאיר מאביו ר' מאיר; מעמ' קעג: שפתי מרדכי מאביו ר' מרדכי מנדבורנה, עם מקורות וביאורים שביבי הארז, בני ברק, ישיבת אברכים בית דוד דחסידי קרעטשניף, (תשכ"ז), קצב עמ'. ההקדמה והתנצלות המו"ל אינם חתומים.