ר' אליעזר סג"ל ב"ר דב בר הלוי מישל

מגוליגור וטורקא (תרכ"ג–ת"ש)

נולד בשצריץ בשנת תרכ"ג לאביו ר' דב ברל. למד שם אצל ר' גבריאל מנקיש (תנינא, בסוף, עמ' כט). מילדותו הצטיין בכשרונותיו, והיה תלמיד חביב לרצ"ה אורנשטיין שהשפיע עליו רבות. ביום ד' אייר תרמ"ח הספיד את רבו, וקבע בדפוס בלבוב נחל דמעה, עם הסכמות מהרי"א איטינגא ורא"ל ברודא. בגיל ט"ז נשא את שרה מילכה, בת הגביר ר' שמואל מרדכי אונגר מרדיחוב וזו' חיה אסתר עבר אליהם, ולמד בהתמדה רבה. בשנת תרמ"ה נתקבל לרבנות גוליגור, ועל שמה נקרא. מתלמידיו שם: ר' יחיאל מיכל הורודנר אב"ד סטרטין. ביום ז' אד"א תרנ"ד נשא בביהמ"ד הספר פלגי מים על רבי יהושע מבלזי, והדפיסו בלבוב עם דרוש בפלפול ואגדה. בדף יא ע"ב הזכיר, שבאותו זמן נפטרו רב"ז שפיצר מוויען ור"י ויידנפלד מהרימלוב. בשנת תר"ס הציג את מועמדותו לרבנות זולקווא, והיתה לו תמיכה נלהבת מהמתנגדים והמשכילים, מתפללי ולומדי ביהמ"ד הישן, מכתב המלצה מר"ש בובר, והוראת הרבי מבלז לחסידיו להצביע בעדו. בתרס"ה נגרמה הפתעה, כשלבסוף נבחר הרב רימלט מחירוב שזכה בתמיכת הסוחרים, הציונים והנשים. כשנפטר או רבה של טורקא, נבחר בתרס"ו למלא את מקומו. רצו בו העשירים וראשי הקהילה, בניגוד להצעת החסידים לבחור באדמו"ר המקומי רבי אברהם יעקב יולס. לבסוף התברכו בו כולם, והעריכוהו כאיש האשכולות.

למדן מופלג חריף ובקי, וכבר מגיל בר מצוה עבר ללמוד בקלויז באופן עצמאי. מצעירותו החליף שו"ת עם גאוני המדינה, ופעמים הציגו תנאי בפסקיהם שהוא יצטרף עמם. שקדן גדול, ותמיד ראוהו רוכן על הגמרא, גם בזמן התפילה. חיבב רבנן, וכשבא ללבוב ופגש את ר' שמלקיס ורא"ל ברודא, היה מנשק את ידיהם. ירא שמים ומדקדק במצוות, אך לאחרים פסק להקל. לא היה חסיד או מתנגד, אבל במידותיו ותכונות נפשו היה אהוב ונכבד על כל בני הקהילה, והטביע את חותמו על צביונה. בחדרו שררה אוירת קדושה ולומדות, והדרת כבוד נשקפה מקומתו הנמוכה וזקנו המכסיף. סיגל הליכות של רב גדול אע"פ שגר בעיירה קטנה, והיה הדור בלבושו כרב עתיר נכסין. שלט בשפות גרמנית ופולנית, ונאם בהן באירועים ממשלתיים. בעל ידיעות כלליות, והכיר את ספרות העולם. חבר הנהלת הקהילה בתור וירילסט. בקי בהוויות העולם, והגיב על המתרחש. נשא נאומים אליעזר סגל מישעל האכדי"ק טורקא א. ס. והגליל תוכחת הרב אליעזר מישל מטורקא להרב יהודה ליב לנדא מ נלהבים בתאריכים אקטואליים שונים, כגון אחרי הצהרת בלפור, ונפרד בחיבה מחלוצים שעלו לא"י. פשטן בהליכותיו ואוהב הבריות, קיבל כל אדם בסבר פנים יפות. דרשן מופלג וספר מעולה, בעל כתב נאה וסגנון משובח. חיבר בצעירותו ספר קרני ראי"ם, ושלח מאמרים לספר עץ חיים ולמחזיקי הדת. הם נקראו בעונג רב, ושימשו מופת לסופר ר' בנימין.

בזמן מלה"ע א' נאלץ לברוח לבודפשט, והצטער מאד על שספריו וכתביו שהשאיר בטורקא נשרפו ואבדו. נכבד בעיר על רבניה, ופעל רבות בין הפליטים. אחרי המלחמה שב לעיירתו, וגר מעל קלויז סדיגורה שהיה היחידי שנשאר שלם. בעשר שנותיו האחרונות סבל מכליותיו, והיה חולה ומרותק למיטתו. גם בשנים אלו למד והשיב, והתענין בישיבת "דגל התורה" שהתקיימה בעירו.

נפטר בסוף אלול תרצ"ט או בתחילת ת"ש. נספד ע"י הרב ויינברגר ראש הישיבה והרב יצחק רובין אב"ד טשילקא, ואהל הוקם על קברו. לא נכון משו"כ רמח"א בלוך בחוברת מהרש"ם, 5, שלא רצה לברוח ולהציל את עצמו אע"פ שהיתה לו בעור"ה בא ששון לפ"ק דורשי שלומי וטובתי, אהיו נא ובאו לשוש אתי משוש על ראש שמחתי, הוא יום אפריון כלילת בתי המהוללה השולמית הלזה ציפורה תהוי עכ"ג החריק המושלם החתן מר דוד נפתלי יחי' כן הגיד הגביר מר"ח יהושע כהנא ני' תחופה תהי' א"ה למוט"ז ובשעה טובה ומצלחת יום ג' פרשה תרומה הבע"לט ד' לחודש אדר שמרכין בשמחה פה"ק גאליגורא.

וכיום שמחתכם ומועדיכם, בשמחת כניכם, מלא אמלא משאיתיכם, לחדות בשמחה את פניכם גג'ליגורא כחידש אדר "כא גילה רנה שמחה"לפ"ק כרהשי-כבוד ועוו איעור סג"ל מישעל האבד"פהק יע"א.

הזמנת ר"א מישל לנישואי בתו ציפורה עם הרב דוד נפתלי ב"ר יהושע כהנא ביום ד' אדר תרנ"ט בגוליגור אפשרות, ושהנאצים שסעוהו לגזרים שהושלכו לקבר לעיני בני עדתו.

ילדיו: א-ב. ר' יצחק צבי הרש ור' אברהם משה התלמידי חכמים. נספו הי"ד; ג. צפרה זו ר' דוד נפתלי כהנא אב"ד פמורן וגוליגור; ד. גולדה. נישאה בתרע"ב לר' שלמה דוד הרץ אב"ד בורשטשוב. גיסיו: ר' מרדכי זוסמן בלבוב; ר' השל לנדא ברדיחוב; ר' שמחה אונגר בזולקווא; ר' יעקב אונגר ברדיחוב ובנו ר' מאיר (קמא, כו, כח בתרנ"ו). קרוביו: פרופ' דוד ניימרק משיקגו; הרב ד"ר שמואל גוטמן מלבוב.

משנת אליעזר קמא, דראהאביטש תרס"ו, ובו ג' חלקים: י' דרושי חריפות; ל"ו שו"ת בד"ח השו"ע, כשבתוך שניהם: סדרי משנה – ביאורים בדברי חז"ל שנגע בהם; י"ב דרושי אגדה ומוסר. המסכימים: המהרש"ם (קורא אני עליו מאמר אבי החכמים ואיש תבונות ידלנה); ראש"ל ברודא; ראל"ה מסטניסלב; מהריל"ס (לדעתי אין צריך כ"ת להסכמה, כי כבר אתמחי גברא ואתמחי קמיעא, ומע"כ מפורסם לת"ח גדול ואין צריך להעיד עליו, וגם כי דבריו היקרים הנחמדים מפו מעידים עליו, ועל רוב חריפותו וזך שכלו בסברא ישרה). בראש הספר הקדמת אגדה, בה כותב שתחת ידו עוד הרבה שו"ת ודרושים, חיבור גדול על כללי הש"ס, והגהות על ספר יד מלאכי; פתיחה מחקרית; שיר בן י"ב בתים. בסוף הספר ההערות שקיבל מהמהרש"ם ומראש"ל ברודא במצורף להסכמותיהם, תשובותיו, השמטות ותיקונים. מהדורא תנינא בתרפ"ד במתכונת קמא: י' דרושי פלפול, ול"ד שו"ת עם סדרי משנה. המסכימים: ר' ישראל מצורטקוב ע"י האב"ד ר' ישראל רפפורט; ראש"ל ברודא (כל מביני מדע יתפלאו, על גודל חריפות ובקיאות של מעכת"ר בש"ס ופוסקים ובספרי גדולי ראשונים ואחרונים, ועל גודל כוחו בפלפולא חריפתא במועצות ודעת); ראמ"מ שטיינברג; ר"מ אריק; ר"נ לוין מרישא. ומהונגריה: ר' קופל רייך אב"ד בודפשט (כל ימי שבתו פה עירנו, רבים ושלמים נהנו מאור תורתו, ומנופת צוף אמרותיו ודרשותיו); רע"ק סופר מפרשבורג; ר' אברהם פרנקל נשיא לשכת היראים בבודפשט.

שיר בן י"ז בתים צירף להקדמתו, בה כותב שבנדודיו הציל רק חלק מכתבי ידו, ועליהם הוסיף עוד חידושים. בסוף: קונ': משנת חכמים, ובו ד"ת שצירפו להסכמותיהם ראש"ל ברודא, ראמ"מ שטיינברג, ור"מ אריק עם תשובותיו; מפתחות מפורטים; דרושי אגדה; הספרים על הוריו; הסכמת ר' יוסף שפוטשניק מלונדון; תשובה לרי"ל לנדא אב"ד יוהניסבורג מתרפ"ד על שם העיר בגט; רשימת המנדבים ובהם רבים מבודפשט; לוח התיקונים. את ההערות שקיבל מר' אליהו רוזן מאושפיצין, קיוה להדפיס במהדורה תליתאה. חלק זה אכן נדפס כנראה סמוך לפרוץ המלחמה, ואבד בשואה כמו גם כתבים רבים שהניח.

בתוך הגולה בודפסט תרע"ח, ע"י ר' מרדכי טננבוים מגליגור (מכתבו בסוף ספר הד"ר, ניו יורק תשל"ג), ור' דוד שכטר הגבאי של הרבי מרוהטין. כולל: הספד על רבי אברהם לנגנר מקניהניטש; דרוש בהלכה ובאגדה; הדרשה שנאמרה בעת העמדת המצבה; רשימות הגדולים שנפטרו בזמן המלחמה; "זכור אלה ליעקב" — אחיו, מחסידי רבי אברהם מקניהניטש שנפטר ביום י"ג תשרי תרע"ה; תשובה מיום כ' סיון תרע"ח מפעסט אל ראי"ל רובין אב"ד ציעשינוב, בענין פינוי מתים והשכרת ס"ת.

במשתתפי אהל מועד, ח"א, לז ע"א, ח"ב, ט, יג. כט. מ. מו. ח"ג, כב: לג ע"א; הבאר תרפ"ה; רבותינו שבגולה, לה-לז. השתתף בועידת סנדובה וישנה באלול תרס"ז, וחתם נגד תנאי בנישואין. בתרע"ד חבר אגוה"ר מיסודו של הרב הכהן מקהיר. מכתביו: דראהאביטשער צייטונג, חוברת היובל, תרע"ב (ברכה למלאת שלושים שנה); ודע מה שתשיב, 55 (המלצה מתרצ"ט לרמחי"א בלוך); חלק יעקב (אביגדור), ח"ב, ז (ד"ת מער"ה תרפ"ט); מליצי אש, ח"א, סוף אייר, שלח, ח"ב, 73; תשובתו מתרחי"ץ לר' שלמה צבי הכהן שטרסר מדברצין, מקדשי השם, ח"א, כז; נחמד ונעים (לנגנר), דברים (מיום ט' אלול תרצ"ט); תשובה כהלכה, נד ע"א-נו ע"ב (נתקבלה עמדתו בשני מכתביו, שיש לדון את סכסוך מעות א"י בירושלים). מכתביו עשרות שנים עד תרצ"ט, בארכיוני בובר ולנדא.