ר' יהושע ב"ר שלום רוקח

מבלז (תקפ"ה–תרנ"ד)

נולד בבלז בשנת תקפ"ה (ולא תקפ"ד) לאביו רבי שלום. שהה תמיד במחיצת אביו ואותו הועיד למלוך אחריו, אף כי היה צעיר הבנים. תלמיד ראי"ל רוזנפלד אב"ד מושציסק אחי ר"ש מקמינקא. חיבר בצעירותו שטמ"ק על סדר נזיקין, ותרי"ג מצוות בחרוזים. נשא בזינקוב בר"ח תמוז את רבקה מרים בת ר' שמואל אשכנזי שהיה בנו של ר' זלמן ב"ר משה אפרים אב"ד קלוש ונכד החכ"צ, ונשא את רחל בת ר' יצחק מאיר מזינקוב בראי"ה מאפטא. נשתמר נוסח ההזמנה ששיגר חו"ז לידידיו. אחרי פטירתה ביום כ"ז אד"ב תרמ"ג נשא בשנית את בת אחותה שרה מירל, בת ראי"ה (ר' חיים ממינקוביץ) ונכדת רבי דוד לייקס, גרושת רבי משה הגר מקוסוב.

מצודתו פרוסה לרבנות סקול, ואח"כ כשנפטר אביו קיבל לידו את ההנהגה בבלז. הנהיג כארבעים שנה במרץ רב וביד תקיפה. בזמנו התרחבה מאד חסידות בלז, ונעשתה המרכז החסידי הגדול ביותר באוסטריההונגריה, ובעלת השפעה רבה על החיים היהודיים. על דעתו נבחרו רבנים דיינים ושוחטים בקהילות רבות. למדן ופוסק, ומצוי בהויות העולם. תורותיו באש קודש, ותפילותיו בשאגת ארי. רבי משה מרוזוודוב הפליג את מידת ההשתוות שלו. הרבה בשתיקה, והסתיר את מדרגותיו. אוהב ישראל צנוע, וטורח בצורכי העיר. השפיע על החסידים תורה ויר"ש בדוגמתו האישית, בתפילותיו ובשולחנותיו. נוכחותו הטילה אימה, וכשהרים את גבות עיניו נדמה היה לכל אחד שסוקר את מעשיו. ראו אצלו עניני מופתים ורוה"ק. הרחיב את ביהכ"נ שבנה אביו, ובתר"ם בנה את ביתו המרווח. חי ברווחה לעומת הצניעות של אביו, והיה זה למורת רוחה של אחותו איידל. מדי שנה יצא עם משפחתו למעיינות הרפואה.

בהיותו בקרלסבד עמד ליד חלונו של רש"ז מלובלין לשמוע קול תורה לשמה (הגאון מלובלין התורת חסד, 73–74).

נודע בפעילותו הציבורית לביצור חומות היהדות, ומאבקיו העזים נגד המשכילים. לשם כך עודד את השימוש באמצעים מודרניים, כהקמת ארגון מחז"ה והוצאת בטאון מיוחד. בתרל"ז חרג מפעילותו המקומית, ונטה שכמו לעבודת הכלל. אסר מלחמה בארגון שומר ישראל של הנאורים, ויסד ביום ה' י"ח אדר תרל"ט את ארגון מחז"ה, עם ידידו מהרש"ס שאף נבחר לפרלמנט. בתרמ"א בקרו שלמה בן רש"ס, ושוחח עמו ג' שעות. השתתף באסיפת היסוד של הארגון שהתקיימה בלבוב ביום ג' משפטים תרמ"ב, ולקחו בה חלק מאות רבנים ואדמורי"ם. כתב לגדולי האדמורי"ם לתמוך בגופם ובממונם בעתון שהופיע חליפות בשמות מחז"ה וקמחז"ה בשנים תרל"ט–תרע"ג. חסידו ר' יצחק דויטש מפ"ב בוינא, השתדל שם בהשגת הכרת השלטונות בארגון החדש כמייצגו של הציבור החרדי. את מאבקיו ניהל שר החוץ שלו ר' מרדכי פלץ. תמך במהריל"ס כנשיא כולל א"י, ונועד בלנצוט עם הרבי משינאווא שתמך בר' משה וקסלר מחסידיו בטורנא. שר הפלך אדם פוטוצקי ביקר אצלו, כי היתה לו השפעה על שלושים אלף בוחרים (זכרון אברהם פייער, 92).

מסר נפשו עבור כלל ישראל. את האלפים שקיבל בפדיונות, הקדיש לצדקה וחסד. בהיותו בלבוב ובטומשוב והרגיש שרוצים לצלמו, סובב וכיסה את פניו. בקשוהו לבוא לאמריקה וסירב (אוצר הסיפורים, ד, יז-יט). סירבו גם הרבי משיניבה (אדמו"י בלז, ח"ב, סג), והמנחת אלעזר (זכרנו לחיים, יב). ביקר מדי פעם בהיבניב שהיתה מעוז לחסידות בלז. הקלויז שם היה נעול בימים הנוראים ובשבועות, כי כולם נסעו לבלז (היבניב, 61–64, 130–132, 179).

בנוסעים אליו רבנים ואדמורי"ם מרוסיה, פולין, גליציה והונגריה. שמות אחדים: ר' אהרן הורביץ מבייטש, ר' מאיר שלום רבינוביץ מקלושין-פוריסוב, ר' יהודה מודרן מסיגט. פרשת התקשרותו ונסיעותיו של ר' שאול בראך אב"ד קאשוי אליו ואל בנו ונכדו, שאול בחיר ה', לו-מא.

בזקנותו פקדתו מחלת טחורים קשה שהגבילה את פעילותו, והפריעה לו בעבודת הנקיות לתפילה. למרות עצת בני ביתו נסע לוינא, ואושפז בבית חולים. לפני הניתוח כתב צוואה, ואמר וידוי. אחרי שנותח החמיר מצבו, והוחזר ברכבת לביתו. בתחנה הראשונה אחרי וינא נפטר ביום ג' כ"ג שבט תרנ"ד במעמד עשרה מישראל, ואחד מהם הרופא המנתח בו החדיר את האמונה במשיח. עשרים אלף השתתפו בלוייתו למחרת בבלז, ועתון קמחז"ה יצא אותו יום בגליון אבל. ידיעה קצרה נדפסה בהמגיד לישראל, ג.40 נישאו עליו הספדים בכל תפוצות ישראל, וחלקם נדפס בקונטרס מיוחד או בתוך ספרים אחרים. בין היתר: אהבת ציון לרנ"ה סגל לנדא אב"ד סטרליסק; אמרי שפר בתוך בית נפתלי לר' נפתלי שוורץ ממאד (שאלות ריאה ונשים היה פוסק בעצמו); שו"ת הד"ר לרי"מ היבנר, ח"ב, תרנ"ד, יח (לא נשא פנים לשום אדם, ולפניו חנף לא יבוא); מספר תמרורים לרש"ז זגנר (ח"ב, 970); משיב נפש לר' שמואל גינצלר; ערוגת הבושם פרשת תצוה (שמח בנסיעה אליו כנוסע אל אביו); פלגי מים (ח"ב, 876), קינה בחרוזים מר' אליעזר מישל (בענוות צדקו הקריב נפשו כליל על קדושת השם ותורתו); קול דוד לר' דוד זלר (ח"ב, 1024); שבט מיהודה לר' יהודה גרינולד (למי שבא עליו היה קשה לעבור עבירה, כי נמאסו עליו מחמדי העוה"ז וריחק הגאוה); תבואות השדה לר' אליעזר דייטש (הפליג במעלת תפילותיו); תכלת מרדכי לר' מרדכי דרוקר מסטרי.

ילדיו מהזיוו"ר: א. ר' שמואל אב"ד סקול הבכור; ב. ר' ישכר דב ממלא מקומו בבלז; ג. ר' נפתלי אב"ד נבריה; ד. ר' (יהודה) אריה ליבוש אב"ד מגרוב; ה. ר' (שמעון) יצחק מאיר אדמו"ר ברעדים; ו. חוה זו' ר' משה מרדכי טברסקי מקדני-ברדיטשוב, ב"ר יעקב יצחק ממקרוב נכד ר"מ מטשרנוביל. נפטר ביום כ' טבת תר"ף; ז. פריידא זו' ר' שמחה ישכר בר ה"ש מצשינוב בנו של הרבי משיניבה; ח. מירל זו' ר' יחיאל השל מקרילביץ, ב"ר משולם זוסיא ב"ר יצחק מאיר מאפטא. נפטרה בצעירותה, ונשא בזיוו"ש את בתו של ר' דוד מסטפן. בתרנ"ב נולדה מזיווגו השני: ט. רייזלה זו' ר' זאב טברסקי, ב"ר מרדכי יוסף מזלטופולי ב"ר יוחנן מרחמיסטריבקה. נספה בשואה, וכן בקראקא בנו ר' יהושע ובתו.

אמרי קודש שיצאו מפי מהר"י. ח"א: בראשית-ויקרא. ח"ב: במדבר-דברים, מועדים וליקוטים. (ב"ב תשכ"ב), קב; — רב ד'. בהקדמה המלקט ר' ישראל קלפהולץ כותב, שזהו הרביעי בסדרה שכבר נדפסו ממנה מהדורות, ומודה לר' נתן אורטנר שסייעו. ההכנסות קודש למוסדות בעלזא. מהד' ב' מהודרת ומוקטנת עם תיקונים והוספות בתשל"א, רב עמ', בהשמטת התודה שבהקדמה ויעד ההכנסות.

פטירת רבינו הקדוש מבעלז, עם סיפורים על קדושתו וחכמתו. לעמבערג, ר' יעקב הרערנפרייז, דפוס פליקס בנדרסקי, תרנ"ד, לב עמ'. צולם מחדש אחרי מאמר יום ישועה, ירושלים תשל"ז. אהל יהושע לתולדותיו, בסוף דבור שלום, דפים פו-צו.

קונ' כ"ג - בשבט, כולל קיצור תולדותיו, סיפורים וד"ת, קטעים מההספדים עליו ושאלות לתלמידים. ירושלים תשל"ו, ב, נ עמ'. ערוך מחדש עם תמונות רבות ובלי השאלות, (תשמ"ב), צו עמ'. ח"ב של אדמו"ר"י בעלז מאת ר' ישראל קלפהולץ, ב"ב, פאר הספר, תשל"ז, רנו עמ'. בתשל"ד הדפיס גדולי חסידי בעלז א-ב קובץ מאמרים, שיחות וסיפורים, מלוקטים מגליונות המחנה החרדי. ירושלים, אור הצפון, שבט תשמ"ז, קנט עמ'.

אליו: בית הלל, ח בתרמ"ב; מחנה חיים; ר"ב מגורליץ, עטרת חיים, ח"ב, רכג.