ר' שמואל ב"ר יהושע רוקח

מסקול (תרי"א–תרע"ב)

נולד בשנת תרי"א, בכור לאביו רבי יהושע מבלז. נשא את שרה בתו היחידה של רמ"מ הצמח צדיק מויזניצא, נפטרה ביום ט"ז (ולא ט"ו) תשרי תרע"ג (ולא תרע"א, תרע"ה). בתרמ"ז (ולא בתרל"ב) שלחו אביו לכהן כרבה של סקול על מקומו של ר' יהודה זונדל רמרז, אך כבר על פני אליהו (הורשובסקי) תרמ"ה חתום כרב. אחרי פטירת אביו בתרנ"ד, נעשה גם אדמו"ר. רק חלק קטן מחסידי בלז עברו אליו ובהם רבנים ותלמידי חכמים, ורובם החזיקו באחיו המהרי"ד. שקד בתורה יומם ולילה, והעריצוהו כבעל מופת. בעל הוראה מובהק, ורבים קבלו ממנו היתרי הוראה. נהג רבנותו ברמה, ואף המתקדמים נהגו בו דרך ארץ. כולם חיבבוהו על פקחותו, לבביותו, ומסירות נפשו לקדשי היהדות. לחם בעוז בנסיונות לפגוע בחומת השבת. כשעגלון איחר להגיע אחרי הדלקת הנרות, הלך לבייהכ"נ שלו והצליף לו שתי סטירות לחי, עד שבכה והבטיח שיזהר להבא. שמר כצוות על צביונה החרדי של קהילתו, ושקד על קיום מוסדותיה. בתרס"ח פתח ישיבה לבני המקום, והביא אליה כר"מ את ר' אשר שמירר. התקיימה רק שנתייםשלוש, אבל גרמה חיזוק לעיר שהיתה מרכז תורה וחסידות. נפטר אחרי כהונת כשלושים שנה ביום ט"ז תשרי תרע"ב, ונטמן בלויה רבתי ביום ב' א' דחוהמח"ס. בהסכמה כללית נתקבל על מקומו בנו יחידו א. ר' שלום שנפרד ממנו, וכן דברו רבני קריסנפולי, היבניב, ור' שבתי דומ"ץ סקול. לא הוקם אהל על מצבתו, כמנהג בלז. בנותיו: ב. זו' ר' פנחס הגר מבורשה וסיגט; ג. מלכה זו' ב"ד מהר"א מבלז; ד. זו' ראל"ל ה"ש מושינא ב"ר משה מברדיוב. בטעות נרשם גם כבנו: ר' משה חתן ר' פנחס רוקח מדולינה.