ר' אלתר יחיאל ב"ר יוסף נבנצל
ראש אב בית דין בסטניסלב
מוישניצה וסטניסלב (תרי"ח–תרצ"ט)
נולד בשנת תרי"ח (ולא תרי"ב לערך), לאביו ר' יוסף שהיה יהודי פשוט, לא לוי, ושנים רבות לא היו לו ילדים. סיפר רב"ח גרינפלד, כי כשעבר בבובוב הצדיק ר' מיכלי מקורימא, ברכו שיהיו לו בנים תלמידי חכמים ונולדו לו ר' אלטר, וחנה אשת ר' מרדכי מאיר גוטוירט דומ"ץ בובוב. נפטר לפני תר"ס.
ראי"י למד אצל גיסו, ובקלויז טרנוב עם ר' שמואל ור' יוסף אנגל. הסתופף בצל הדב"ח ונכדו ר"ש מבובוב. נשא את שינדל שפרינצא, בת הגביר ר' יהודה ליבוש לנדא מגורליץ שהבטיח לו מזונות לכל חייו, נפטרה בשבת ט' אד"ב תרצ"ה. הכנסתו היתה מגביית אגרות מאלו שעברו בכבישים, ורוב הזמן למד והורה בישיבה שהקים בעיר, והחזיקה על חשבונו. בשנת תר"ן (ולא תרמ"ז) נבחר כראב"ד וישניצה. חיבר בה את ספרו על יו"ד שהודיע את טבעו בעולם.
בסוף תרנ"ט נקרא לכהן כראב"ד סטניסלב, תפקיד שמילא ארבעים שנה. הכירוהו כבעל שכל בהיר, מחשבה עמוקה ובקיאות במקורות, ולכן העדיפו להתדיין אצלו, ושני הצדדים יצאו מרוצים. כשישב בדיני תורה רשם לעצמו את הטענות בקצרה, הרהר בדבר במשך היום, ולמחרת בבוקר הוציא את פסקו.
נקרא לבוררויות מסובכות, ממקומות מרוחקים הפנו אליו שאלות, ואחרי מלה"ע א' סייע רבות לתקנת עגונות. הוקירו בעיר את הדמות בעלת הקומה התמירה, מצח גבוה, עינים עבותות, זקן היורד על פי מידותיו, תנועותיו מדודות, וכולו אומר כבוד ושבתיות. פעיל מאד בצורכי הקהילה, וברוב מוסדות החסד שבעיר. חבר הנהלת בית היתומים הגדול והתמחוי העממי. בהשגחתו התנהלה ישיבת אור תורה, שנוסדה בעיר בתרס"ו ע"י האב"ד רא"ל הורביץ, במימון הנדיבים רצ"ה וייסהוויז ז"ל ור' יוסף לנדא. בתרע"ב למדו בה שבעים תלמידים, ואחרי המלחמה מאה וחמישים, גם מרומניה. בתרפ"ח–תרצ"ה עמד בראש התלמוד תורה, וטיפח גם את יסודי התורה לילדים מתקדמים יותר ובית יעקב. מעורב בעניני חברות לינת הצדק, הכנסת אורחים, תומכי נסתרים, גמילות חסדים ועוד. חבר מועצת העיר בזמן שלטון האוקראינים, אך מיאן להיות מועמד לסנט. שלט יפה בפולנית ובגרמנית, וייצג את עדתו בכבוד לפני השלטונות.
נבצר ממנו בתרע"ב לנסוע לקטוביץ לועידת היסוד של אגודת ישראל, ושלח את תלמידו הרב שלמה הורביץ. מראשי המדברים בועידה הראשונה. בתרע"ד, שנפסקה באמצעה עקב פרוץ מלה"ע א'. נסע לכל הועידות והכנסיות הגדולות, נבחר למועצת גדולי התורה, ועכ"ז היה אהוב על כל שדרות הציבור בגלל אהבת ישראל שלו. עמד בראש הסניף המקומי של אגו"י, ובית מדרשו היה לה מבצר עוז. התפללו אצלו גם חסידי אטיניא, לפני שאדמור"ם התישב בעיר. בעל התפילה היה ר' משה קרצנר, והבעל קורא ר' מאיר יונגרמן. נפטר בטרם בוא הרעה, ביום י"ד (ולא י"ב) אב תרצ"ט. כרבבה השתתפו בלויתו, והספידוהו רבני קולומיאה, סטרי, קיטוב, דלטין, סלטוינה, אזיפולי, סילושיבצה ועוד. בנו יחידו: ר' משה צבי הירש בסטניסלב.
פרי העץ ומנחת יחיאל על שו"ע יו"ד, ח"א על הלכות שחיטה, כיסוי דם, טריפות, מתנות כהונה, בהשתדלות בנו, מונקאטש, דפוס ר' צבי יעקב קאהן ור' מנחם קליין, תר"ס, ב, קכד, ד ד'. המסכימים: ר"י שמלקיס (מהמקצת אשר ראיתי והוטב בעיני נוכחתי לדעת, אשר להמחבר דרך נכון וישר לפלפל ולסלסל בתוה"ק כאחד הת"ח המובהקים); ר"ש מבובוב המבאר שבפרי העץ שבטור הימני ליקט פנויית ראי"י נבנצל ראב"ד סטניסלב מיום י"ט טבת תרצ"ה אל הרב מאיר שכטר, אודות בתה רוזה שלא מיתדרי להּ עם בעלה שנים רבות, לשלום, בעצמו או ע"י ביה סבאניסלאב ע"י... (כתב יד) הרב אלימלך אלעזר עהרענבערג בניו יורק, להפצרת אלמנת ר' ... שנים רבות והיא צעירה לימים. על כן יראה להתערב ביניהם לגט או ע"י אגודת הרבנים.
חידושי דינים מראשוני הפוסקים עד אחרוני זמננו, עם ביאור רחב בטור השמאלי לברר המקור ולפלפל בו (מכירו הייתי לשעבר לת"ח מופלג גדול בתורה, ועכשיו ביותר); המהרש"ם (ידעתי את האיש ואת שיחו מאז ומקדם מפיו ומפי כתביו, אשר ידיו רב לו לשחות על מי ים התלמוד והפוסקים... ומאד מצאו חן בעיני, כי נושא ונותן כהלכה כדת של תורה, וגם סידר ההלכות בסדר נכון); ר' יצחק הורביץ מסטניסלב (טעמתי מעט מפרי עץ, וראיתי בו דברים טובים... דבריו בנויים על יסודי הדעת והתבונה); ראו"ל הורביץ מסטרי (מצאתיו מלא רוח דעת ובינה, מפלפל בחכמה ובהשכל לאמתה של תורה, נחית לעמקי תהום ההלכה, ומעלה מרגניתא טבא בידיה); ר"ב קלוגר (מצאתי בהם רוב נחת, כי המה בנויים על אדני השכל והסברה הישרה, וידיו רב לו לרדת לעמק הפלפול כאחד מן גדולי ישראל). בהקדמתו מבאר המחבר את דרכו בחיבור. בסוף השמטות ותיקונים נחורצים.
ח"ב על הל' אבר מן החי, בשר שנתעלם מן העין, חלב, דם, מליחה, הוסיאטין, דפוס פ' קאוואלעק, תרס"ד, ב, סד ד'. להסכמות הקודמות נוסף לחלק זה מרא"ל הורביץ (מה זך וישר משפטו להתיר ספיקות, ולפתור שאלות קשות אשר האחרונים נבוכו בהם, וביררם וליבנם בהשכל ודעת באין נפתל ומגרעת), ומר"ש מבובוב (כמעשהו בראשון כן מעשהו בשני). בהתחלה הקדמה קצרה בה מזהיר שלא לפסוק מתוך חיבורו, ופתחא זעירא באגדה. בסוף ד"ת מתלמידו רמ"מ הורביץ. ח"ג על הל' בהמה וחיה טהורה, דברים היוצאים מן החי, סימני עוף טהור, דגים, תולעים, ביצים, בשר בחלב, מונקאטש, דפוס ר' שמואל זנויל כהנא וחתנו ר' עוזר הכהן פריעד, תרע"א, א, סב ד'. לפני הקדמה קצרה הסכמותיהם של: השד"ח (פרי"ו מתוק לחכי... ראיתי בו מראות נגהים, אור נגה עלינו, או"ר בעד או"ר, אורה זו תורה, שמחתי בו ובתורתו תורת ה' ברה, בחריפותו ועוצם תבונתו עינים מאירה); ראמ"מ שטיינברג (הוטב בעיני בראותי כי דרך ישר לו בסידור הדינים בסדר נכון, משנתו לו סדורה ודובב בשפה ברורה, וידיו רב לו לפלפל כדת של תורה, בסברות ישרות ודברים נכונים למוצאי דעת, ונכבדות מדובר בהם על אדני שכל הישר בנויים). מדף מז ע"ב י"ז שו"ת. ח"ד על הל' תערובות, מאכלי עכו"ם, הכשר כלים, נותן טעם לפגם, נדה, מקואות, פיעטרקוב, דפוס רח"ה פאלמאן, תרפ"ח, א, קח ד'. בסוף הקדמתו מזכיר את משפחת גיסו. מדף צא כ"א שו"ת.
שו"ת מנחת יחיאל בד"ח שו"ע, ח"א, בילגורייא, דפוס ר' נטע קראנענבערג, תרצ"ג, קז ד', קל סי'. בסוף לוח המפתחות גם לאלו שבספרי העץ חלקים ג-ד, ולוח הטעות והתיקון. ח"ב, סטניסלבוב, דפוס גראפיקא, תרצ"ו, 232 עמ', קעד סי', באותיות מרובעות. בהקדמה שמעבר לשער מזכיר את נשמת זוגתו. בסוף: הוספות והערות, מפתחות ותיקון טעויות הדפוס. ח"ג, סטניסלבוב, דפוס מאיר אורהעבער בקולומיאה, תרצ"ט, 170 עמ', קמז סי' (צ"ל קמו כי אין סד), רובם מהשנים האחרונות, ובס"ה 489 תשובות. בהקדמתו הקצרה כותב: גם לעתות בצרה בעת אשר רבתה בנו הרעה, ותכפו הצרות וגברו התלאות והגזירות ממנו חלילה, עד שנראה כהסתר פנים כביכול, לא מאסנו ולא געלנו להפר בריתו מאתנו, בשיירו לנו רק התורה הזאת, ובירור הלכותיה שהאירו לנו בחשכת הדורות. בסוף השמטות ותיקונים ולוח המפתחות.
מחוץ לגליציה השיב למקומות: אוזרוב – הרב יחיאל צבי הלוי אפשטיין (ח"א, נ, ח"ג, כא, קי בתרפ"ט); איזביצה – הב' נאטיל יום טוב לנדא (ח"א, כז); בוהוש; ביאלאגאן – הרב יחיאל מיכל גולדברג (ח"ג, מו); בנדין – ר' יחיאל מאיר שפירא (ח"ב, קד); ברדיוב – ר' פנחס ויינשטוק (ח"ב, כ); ברזנא – הרב אהרן דב ברון (ח"א, מא, ח"ג, לט בתרפ"ט); גלץ – הרב יצחק שפירא (ח"ב, ב, ג); גרוסוורדיין – הרב יוסף הכהן שוורץ (ח"ב, פה); דוברזין – ר' יהודה אריה פליישר הדומ"ץ (ח"ג, מא); דומברובה גור-פולין – ר' אלימלך לעוו בהרב (ח"ב, כא); ושקוביץ-רומניה; וייצען-הגר; וורשא – ר' יהונתן אייבשיץ הדומ"ץ (ח"ב, א, ח"ג, ה, קב), ר' מאיר יחיאל בלומנפלד דומ"ץ ור"מ (ח"ב, קב, ח"ג, פג, פד), קמה, ר' יהודה ליב מנדלזון (ח"ב, עג), הרב דוד קליינר מביכ"נ מעוז לדת (ח"ג, כג); זוטשקא-רומניה – מח' הרב יצחק אייזיק רוזנבוים (ח"א, פ, ח"ב, צח, ח"ג, סז); זעלאב-פולין – הרב יצחק שמואל שקופ (ח"ב, פ); חמלניק – ר' משה פיינגולד (ח"ג, סט); טומשוב לובלסק – הב' אברהם צבי זינגר (ח"ב, סט); טפליצא-רומניה – הר"מ ר' אהרן הכהן חתן הרב (ח"ב, צא, צב, קבג); טרסיף – צ'כיה; טשנסטוכוב – מח' ר' מנחם דוד הכהן דיכטולד (ח"ב, קנג); טשרנוביץ; ינוב לובלסק-פולין – הרב יעקב יצחק גלרנטר (ח"ב, כח, קל, קנח, קעא, ח"ג, ט, מט, צז, קלז); ירושלים; לאגעוו – הרב ישכר דב הכהן שוורץ (ח"ב, יט); לובלין – הרב שלמה איגר (ח"ב, ט); לודז – הרב משה מנחם יוסף הלוי סג"ל הראב"ד (ח"ב, קמח, ח"ג, קמד); לונדון – הרב יעקב יוסף שפירא (ח"א, כא בתרפ"ט); לנטשנא – הרב אברהם ירחמיאל ברומברג (ח"ב, יח, ח"ג, לח); מונטרי-שוייץ; מונקטש; מיאווא-צ'כיה – הרב אליהו רוזנבליט סג"ל (ח"ג, ס, קכג); נוגרודברצל-הגר – הרב יעקב שרגא סג"ל יונגרייז (ח"ג, ק); סטאצק-פולין – הרב אלעזר יעקב שלום גולדברג (ח"ב, ד), ר' מנדל זינגר (ח"ג, נה); סלומניק – הרב אליהו יהושע הוברבנד (ח"ג, נו); ערדאר-רומניה – הרב יואל כ"ץ (ח"ג, קכו); פאזיאנאזאא-הגר – הרב יעקב שרגא (פרי העץ ומנחת יחיאל, בסוף ח"ד, ט בתרע"א); נוי פוהוסט – הרב שמואל וולקין (ח"ב, ל); פטשינוב; פיעטרקוב-קויא – הרב משה הלוי קליינבוים (ח"ג, קכז); קוטנא – הרב יצחק יהודה טרונק (ח"ב, עז); קונסטופול – הרב משה אריה מילמן (ח"ג, כו); קלושין – הרב חיים נפתלי צבי שפירא (ח"ג, נט); קליינוורדיין-צ'כיה – הרב פנחס זליג הכהן שוורץ (ח"ג, קיד); קלימנטוב – הרבנים הצעירים גלרנטר: ר' שמחה (ח"ג, לג, צו, קמו), ר' שמשון (ח"ג, קיז בתרצ"ה), ר' ברוך הוכמן (ח"ג, יא); קמפנא; קניגסהוט — ר' יוסף בלומנפלד הדומ"ץ (ח"א, קטו); רקוב וחמלניק — הרב אליעזר יהושע אפשטיין (ח"א, מ, נא, נו, סה, עד, פא, פה, צא, קכג, ח"ב, ו, כה, סז, צג, קח, קיח, ח"ג, י, נג, פו, קיח, קיט, קמב); שנדלוב — ר' ישראל מנגל (ח"ב, נו).
תשובות אליו: אמרי דוד, ח"א, קמד בתרפ"ח; מנחת אברהם (רינהולד), י'; מנחת הקומץ, עב בתרצ"ה; שו"ת מהר"ש, ח"א, לג, ח"ד, מג בתרנ"א–תרנ"ט (לסטניסלב); שו"ת מהרש"ם, ח"ג, קמג, קצב, ח"ז, קיג, רטו בתרנ"ה–תרנ"ח. תשובותיו נזכרות בש"ם הכהן, ז. חבר אגודה"ר לאסיפת קראקא תרס"ג, ומכתבו ביד רא"ם, יג. נתן ידו גם לנסיון תרע"ב. תשובותיו בכרם שלמה, כסלו תשל"ח, יז-יח מתרפ"ט, ניסן תש"ם, ל מתרצ"ד למח' רש"מ הולנדר; עץ חיים, א, טו-יז לרמ"מ שטרנהל, ב, יז-כ. מכתבו מתרפ"ט במילואים לארכיון קמלהאר.
אהלי שם, 263; שו"ת ש"ם הכהן, קצו; סטניסלב, 310–39, 312, 314, 362; בסוד ישרים ועדה, רלז-רמג.