מדוברומיל (תר"ז–תרע"ז)
נולד בחירוב בשנת תר"ז [תוקן: תר"א ↓] לאביו הרב מאיר זאב ז"ל, בנו של הקדוש ר' זושא היי"ד מחירוב. הסבא היה מלמדו של רמ"ז אורנשטיין בלבוב, בבית אביו הישועות יעקב. בחשון נטל את המעות שהשתכר עבור כל הזמן, ויצא לשוב לביתו. בדרך יצאו שני שודדים גויים מיער כפר שעהין שבין פשמישל ומושציסק, ונתן להם את כל כספו. הם מנהלי ומיסדי הת"ת והישיבה בית חתם סופר בצפת לבין אברכי סמן, שמקבל עליו לקיים כל דברי הפשר.
הוסיפו לדרוש ממנו שינשק צלב, וכשסירב הרגוהו, והכו נמרצות את בעל העגלה הנכרי שמחה בידם. בבוקר מצאו יהודים את ההרוג והפצוע, והביאום לפרימשלא. גבאי החר"ק רצו לקוברו ליד 800 הקדושים משנת ת"ח, אבל האב"ד רי"א ארנברג בחר לו חלקה בבית העלמין, באמרו שבבוא יומו רוצה להיטמן ליד איש קדוש כזה, וכן עשו.
הבן ר' מאיר זאב היה בן עשר כשנהרג אביו, וגודל כבן אצל הרבי מרימנוב. בהיותו בן י"ז ציוהו הרבי ללמוד סופרות, ושנה לאחר מכן הזמין אצלו ספר קטן שהיה חשוב בעיניו מאד. נשא את גולדה בת ר' יעקב הכהן חזן מחירוב, שהיתה מומחית ברפואות לחוליים השונים, ואביה זכה לפטירה מופלאה מתוך שירת כי הנה כחומר, אהבה רבה ושמע ישראל.
הנכד ר' יעקב למד בישיבת פרשבורג בה נסמך. אחרי נישואיו שימש כדיין וסופר בדוברומיל.
ספורי יעקב מצדיקים קדמונים, ששמע בצעירותו מפי שישים צדיקי הדור שבצילם הסתופף, ח"א, הוסיאטין, דפוס פ' קאוואלעק, תרס"ד, ב' כד ד', וד"צ בהשמטת הדף האחרון, (ירושלים) תשכ"ח, בתוך ספורי צדיקים, א. בחלק זה ל"ב סיפורים, ובסופו ד' לחשים מצדיקים לעין הרע. מההסכמות שקיבל הדפיס רק את המלצת ר' יצחק דוב תאומים בשם אביו ר' זאב אב"ד זלישטשיק, שיתמכו בידי המחבר בכל מקום בואו לקבץ מעות לנישואי שני בניו ושתי בנותיו. ח"ב בלבוב (ולא בקראקא), דפוס ר' שלום צווערלינג, תחילת תרע"ג, 6, 44 עמ', ס"ה סיפורים, וד"צ בישראל תשכ"ח בלי דף הלחשים. הסכימו בתרס"ה: ר' אברהם מרדכי רומלד אב"ד דוברומיל, והדומ"ץ ר' יחיאל מיכל פינק. אחרי ההקדמה מח"א, שמות הצדיקים והנגידים שהיו במנויי הספר.
חיים ליב פוקס, לעקסיקאן, ח"ו, 353; הסיפורת החסידית, 46.