ר' יצחק ליב ב"ר אברהם שמואל בנימין סופר

מדרוהוביטש (תר"ח–תרס"ז)

נולד בפרשבורג ביום כ"ד אלול תר"ח כבן רביעי לאביו הכתב סופר, ולמד שם בישיבתו. לפי הצעת דודו רש"ס נשא בתרכ"ח את שפרינצא, בת הגביר ר' דוד לינדנבוים מדרוהוביטש. כשנפטרה זוגתו לפני תום השנה, נשא את אחותה מאב: שרה מלכה בת חנה אם ילדיו, נפטרה ביום כ"א אדר"א תרצ"ב בבודפשט. המשיך ללמוד בפרשבורג, וכשאביו נעדר מהעיר, אמר במקומו שיעורים בישיבה. בעברו לדרוהוביטש נצמדו אצלו תורה וגדולה במקום אחד. לימד תלמידים, פיזר לאביונים, ונתפרסם ככליל המידות. היום היה לו לעסקי שמים, והלילה לעיון התורה.

אחרי פטירת דודו רש"ס, נתנו בו גדולי הדור את עיניהם, שימלא את מקומו מתרמ"ז כראש ונשיא מחז"ה. עמד בראש המאבקים לחיזוק בדקי הדת, והלך בשליחויות אל הקיסר ורבי המלוכה. בקריאתו לכינוס כללי של מחז"ה בלבוב פירט את נושאי הדיונים, והודיע שגם הרבי מבלז ישתתף בכינוס (מחז"ה, ה' וי"ג כסלו תרמ"ז, 1–3). בתרמ"ח חיבר בלועזית חוברת: מענה נגד הלשנות הברון קניגסוורטר, להוכיח את שקריו. כשנפטר מהרי"א איטינגא נסע ללנצוט בה נתועדו צדיקי הדור, והחליטו להטיל עליו את אדרת נשיא א"י כרצונו של הרבי מבלז, אף כי ר"י שמלקיס רצה שהנשיאות תשאר בלבוב בידי הרב שמלקא רוקח.

לבסוף נתקבלה דעת הרבי משיניבה לבחור בשלושה: רייל"ס, ר' זכריה מנדל אברדם מטרנוב ור' בינוש שנברג מקראקא, אך בהמשך הזמן נעשה רייל"ס נשיא יחיד, ולידו היועץ פרידמן (הרב נתן לוין מרישא, המצפה, כ"ב סיון תרס"ו, 4–3, כ"ט סיון, 3, ו' תמוז, 4–3, כ' תמוז, 4–3, כ"ז תמוז, 4–3).

בתקופת כהונתו עלו הכנסות הכולל מ-33,000 רו"כ לשנה לסך 116,000, הונהגה חלוקה לנצרכים חמש פעמים בשנה במקום שלוש, ונוסדה בצפת ישיבת חתם סופר ות"ת בית יצחק. שבע מרורים מהמשכילים שתקפוהו בעתוניהם על סדרי החלוקה בא"י, ורק מחז"ה הגן עליו, ושלומי אמוני ישראל הקיפוהו בחיבה ובהערצה. ממעודדי אסיפת הרבנים בקראקא תרס"ג. בתרס"ו קרא לבוא לעזרת נפגעי הפרעות ברוסיה.

נפטר ביום י"ג תמוז תרס"ז, ויום לפני כן ציוה לילדיו כיצד יתנהגו. הורה להם לשלוח לא"י את רבע החלוקה בסך 56,000 כתרים, והם הוסיפו משלו כמה אלפים שחסרו. ספדו לו שני בניו, חתנו מפרשבורג, והרבנים המקומיים פנצר, נוסנבוים וח' פרידמן. אחיו ר' שלמה מברגסז קרא עליו: איה שוקל (לעניי א"י), ואיה סופר (לכתוב חידושים). האבל על פטירתו התבטא בעתונים מחז"ה, ט"ו תמוז תרס"ז, 1–2, קמחז"ה, ט"ז תמוז, 2–1, דראהאביטשער צייטונג, ט"ז תמוז, 6–4 באשכנזית, כ"ג תמוז, 6 (מכתב תנחומין בלה"ק של ר"א מישל לבניו, ודברי הספד ממו"ח), המצפה, ט"ז תמוז, 6 (שיומיים לפני פטירתו אמר לר' חיים שפירא מדרוהוביטש, שאי הסדרים של ממוני הכולל הם סיבת מחלתו, וכשיבריא ישליט סדר וחשבון).

ילדיו: א. ר' שמואל בנימין סגן רה"ק בבודפשט. נפטר בלוגנו ביום כ"ב שבט תרצ"ז (ולא תשט"ז). זו' רעכציא וקסלר מקומרנא נפטרה בברגן בלזן בר"ח אלול תש"ד. בנו יהודה אריה נפטר במחנה עבודה באדר תש"ה; ב. ר' אברהם חיים דוד מבוריסלב נשיא א"י; ג. הינדא שפרינצא זו' ר' עקיבא סופר אב"ד פרשבורג (ברכות לנישואיהם: קמחז"ה, כ"ט כסלו תר"ס, 5). נפטרה בירושלים ביום ח' אד"ב תשי"ט, והוא אחריה ביום ב' כסלו תש"ך; ד. שפרה בת שפרינצא, נפטרה ביום כ"ט אדר תרנ"ב בבודפשט. נישאה לשר וטפסר רה"ק ר' אברהם דע בודא פרוידיגר ב"ר משה מח"ס משה ידבר א-ב, נפטר ביום י"ד ניסן תרצ"ט.

כשהתאלמן נשא את אחותה: ה. פיגע רויזא, נפטרה בבוקרשט ביום י"ז ניסן תש"ה, ונטמנה בירושלים. ילדיו: 1. שינדל שפרינצא זו ר' פנחס יהודה ב"ר אברהם מאיר בלאו, נפטר בב"ב ביום י"ג חשון תשט"ז; 2. ר' שמואל בנימין. נפטר בירושלים ביום כ' אייר תשל"ב, וזו גיטל בת ר' מיכאל שטרנפלד ביום כ"ג תשרי תשכ"ט; 3. ר' פנחס דוד רה"ק בבודפשט בימי השואה, חתן הדעת סופר, מנהלו הראשון של החינוך העצמאי, אבי ר' שמחה בונם בב"ב, נפטר ביום י"ג אד"ב תשל"ו; ו. חיה גיטל זו ר' שלמה זלמן ב"ר ישראל אולמן, רה"ק בגרוסווארדיין ומח"ס בני ישראל (ברכות לנישואין: מחז"ה, י' חשון תרס"א, 6). נפטרה בצעירותה ביום כ"ט אדר תרס"ג, והניחה את בנה ר' ישראל רה"ק בגרוו"ד שחיבר ספרים בכתובים, ועמד במשא ומתן של הלכה עם הרוגצ'ובר. נספה במחנה עבודה ביום ט"ו ניסן תש"ג היי"ד. בעלה שנפטר ביום כ"ד ניסן תרע"ט, נשא אחריה את אחותה: ז. ריזל, נפטרה בוינא ביום כ"ב חשון תרצ"ח. בנותיה: 1. שפרה; 2. חנה ובנה איתמר שלמה זלמן. כולם נספו באושוויץ ביום ט"ו סיון תש"ד היי"ד; ח. שינדל (נפטרה ביום כ"ה אדר תשכ"ח), זו בנש"ק ר' נחום ב"ר דב אברהם מגזניק בניו יורק (ב' אדר תשכ"ז). חתנם: ר' דוד ב"ר אביגדור אדלרסברג בניו יורק (י' טבת תש"ך); ט. מירל (נפטרה בצעירותה בקלויזנבורג ביום כ"ב חשון תרפ"ה), זו ר' ברוך ב"ר יהושע בלוי (אושוויץ, ט"ו סיון תש"ד). בנם ר' יצחק יהודה ליב נשא את קילא בת הדעת סופר, וההדיר בירושלים תש"ם את תוספות חכמי אנגליה עמ"ס ברכות; י. רחל זו' החסיד ר' איסר יהודה ב"ר שמואל גור אריה בניו יורק. נפטר ביום ט"ז חשון תשכ"ה, והיא אחריו ביום ה' אייר תשל"ג.

סופר מהיר. נקרא על שם ספריו סופר מהיר. קונ' בן כב ד' בסוף שו"ת כתב סופר חו"מ, דראהאביטש תרנ"ד, נקרא ח"א, ואח"כ ספרו: חידושים ופלפולים על סוגיות שיצא לאור ע"י זו' בבודאפעשט, דפוס האחים משולם זלמן ומנחם הכהן קאטצבורג, תרפ"ג, 8, קם עמ'. לספר הקדמותיהם של: בנו המו"ל ר' שמואל בנימין שקיוה להדפיס את יתר חיבורי אביו (חידושים רבים שהניח אבדו); חתנו ר' אברהם פרויידיגר; המלבה"ד והמו"ל ר' משה ב"ר שמעון סופר דומ"ץ ערלויא, המתריע על הזיופים והמכשולות במכירת סת"ם, ומונה את שמות קרוביו. בדף האחרון ד"ת ממנו, מר' אברהם שמואל בנימין ב"ר עקיבא שרייבר אב"ד פרשבורג, ומפתחות. מהדורה משוכללת, ירושלים — ב"ב תשל"ו, ו, כב ד'; ד, קמח עמ'. בהקדמת המולי"ם נכדי המחבר מוסרים את תולדות זקנם, ומציגים תחילה את קונטרסיו שם משמעון (הספדו על דודו רש"ס) וסופר מהיר ח"א. בסוף מפתחות, ואלון בכות לימי הזכרון של בני המשפחה. הגדות של פסח עם פירושיו נדפסו משנת תרנ"ז ואילך.