ר' יהושע מאיר ב"ר רפאל פרישוסר

מססוב ולונדון (תרנ"ז–תשל"ו)

נולד בססוב בשנת תרנ"ז, לאביו ר' רפאל (נולד בססוב לאביו ר' ישראל (היא"צ ב' חשון)), והיה סוחר יערות חסיד בלז. כששאל את מהר"י אם ישרת בצבא או יסע לארה"ב, ענה לו שהאבנים שם טריפה, וכאן לא יארע לו שנתיים דבר. כך היה ששירת בלבוב, והורשה לצאת בלילות לביהמ"ד עם נשקו. אמו מרים בת ר' זאב הכהן (מרכ"ץ) נסעה לרח"ה מאלסק שענה לה: את בוכה אבל בשמים שוחקים, שמאז נירון קיסר עדיין לא היה חייל דתי כמוהו בצבא. השתחרר כעבור שנתיים, ונשא את צביה בת ר' שמואל יהודה מבראד (היא"צ ג' אב). נסעה לפני המלחמה לקנדה, ונפטרה שם בת צ"ה).

האבא עורר תמיד את רי"מ לפנות בוקר, ושכר לו את המלמדים המעולים ר' בריש שליט ור' שמלקע אירעס. כשנעשה בר מצוה למד בביהמ"ד עם הב' ברוך שהיה בקי בש"ס, והתידד עם הרב טויב אב"ד פמורן, חתן רבי שלמה'לה מייער מסטוב. יצא ונכנס בבית הרבי, והאב"ד ר' נחמיה'לה שפירא. ממונה על חברת הכנסת אורחים, וכתבן מעולה. בפרוץ מלה"ע גויס לצבא, ושמר שם מצוות בהקפדה. כל ימיו עלה למפטיר של פרשת ציצית, בגלל מסירות נפשו על מצוה זו. כשהשתחרר הציע לו אחד מקרוביו, לבוא לעבוד בבנק שלו בדנציג. בגלל חשש לחילול שבת לא נענה לו, ונכנס שם לעסקי מסחר. מאז תלה את הצלחתו בזהירותו הרבה בשמירת השבת. נשא שם את חיה בת ר' אליהו איגל מלבוב, ונולדו לו ד' ילדים. בכורו המוכשר חיים שמואל נפטר בט' אב, ומהר"א מבלז הרעיף לו נטפי תנחומים. עסק שם בגמ"ח וסעד לאורחים, עם הרב צימרמן שגם הוא ניצל לאנגליה.

בשלהי תרצ"ט נסע כסוחר עם ויזה ללונדון, ואמר להביא מלבוב את זו', ילדיו רפאל, שיינע רחל, ליפשע, ואחיו יצחק (איטשע) מדנציג, אלא שג' ימים אח"כ פרצה המלחמה, והם נספו הי"ד. עשה בגפו באיסט אנד, ועסק בתורה ובמסחר. בתום המלחמה יסד בית יתומים כשר, והשיא רבים מחוסיו. נשא בתש"ז את נחמה גאלדע בת רבי בן ציון מבאבוב, אמם של ר' לייבל סטמפל ורוזה שטרן מזיווגה הראשון. ממנה נולדו לו הגבירים ממשיכי דרכו: ר' בן ציון שלום אליעזר; ר' שלמה ישראל (ד"ת ממנו: כר"ש, תמוז תשמ"ו, לט-מד). הצניע לכת, קבע עיתים לתורה בוקר צהרים וערב, שמח בצדקה, ופתח ביתו למתייעצים עמו ולמבקשי חסדו. סעודתו נתמשכה, מפני שלרוב הדופקים על דלתו לא נתן להמתין.

שבתו כולה קודש, ונראה כאיש אחר. במיוחד היה קשור בלב ונפש ללימוד ספר אור החיים. ידו בכל מוסדות התורה והחינוך בלונדון ובעולם, ובמיוחד סייע למוסדות ישראל תמך בסככומים גדולים להגנת העם, ושכלול בתי חולים ומרפאות. בשנתו האחרונה סבל ממחלה קשה, ונפטר ביום השנה של בעל אור החיים ט"ו תמוז תשל"ו.

תשובה אליו: חשב האפוד, ח"א, כח בתשכ"ו.

פרישטטל, ר' אהרן. רבה של הליטש עד עלותו לארץ בתקס"ג. הניח בכתובים ספר בית אהרן, וי"א שנדפס. מידע מוטעה זה בפנקס, ח"ב, 173.