מסקוליע (תר"ה–תרע"ו)
נולד בשנת תר"ה לאביו רבי ברוך מימפולי בנדדו לגליציה. מלפני הבר מצוה בקי בנגלה ובנסתר, וידע את כל היחודים שבברית מנוחה, רזיאל המלאך ושאר ספרים. בן י"ד נתיתם מאביו, ושב עם אמו ליאסי. חביב על ר' מנחם נחום משטפנשט. בן ט"ו כבר ידע קבלה מעשית. נשא את מיטא שרה, נפטרה ביום ה' סיון תרנ"ב, נכדת בעל אור המאיר, בת ר' פנחס אורטינברג (נשא את אסתר אדל נכדת הבכ"ע, סמיכת חכמים ומהר"ל, בת ר' יעקב אב"ד בראד מגזע המשאת בנימין), ב"ר אברהם דב אב"ד לכוביץ (מגזע ר' אברהם דב ב"ר דוד אוירבך מחמלניק ופולנאה, חתנו של (בן) התולדות יעקב יוסף. נשא את חיה פרל בת ר' יעקב יוסף מאוסטרהא, ב"ר פנחס, ב"ר יעקב יוסף, בר יהודה הנקרא רב ייבי מאוסטרהא, שי"ח דורות מאבותיו היו בעלי רוה"ק). בנסעו אל הדב"ח מצאנז הרגיש מי הוא, אמר לו שיש לו ניצוץ מדוד בן ישי, והסתגר עמו בחדר ג' שעות.
בגלל הרדיפות ברוסיה קיוה למצוא מנוחה ליד וורשא, והשפת אמת כיבדו. בתר"ן לערך נאלץ לברוח מפולין לגליציה. ישב בבראד בה נפטרה זו' בהניחה ד' יתומים: א. פעריל; ב. ר' ברוך פינחס מסקוליע; ג. ר' ישראל. נפטר על פניו; ד. ר' שמואל אברהם ממזבוז. מזיווגו השני נולדה: ה. בינא ליבא. נפטרה בלונדון בשנות התש"ל. מדי פעם נסע לעודד את חסידיו בקישינב ובאודיסה, והיה שם אצל הגביר ר' ישעיה אודעסיר. עבר לגור בליסעץ שליד סטניסלב, וכנראה קבע אח"כ את מושבו בסקוליע, בה יסד חצר גדולה ושושלת הנקראת על שמה.
בנו מתאר את דמותו בהקדמותיו לאמרי ברוך וצמח דוד שכולו תורה כמלאך אלוקים, ותמה שחי בדור הזה מי שעבודתו כה מבהילה כאחד מתלמידי הבעש"ט, אם לא עוצם קדושת נשמתו שכולה רוחנית ואין בה מקום לגשמיות. בקי בכל חדרי תורה בנגלה ובנסתר, סיני ועוקר הרים. לא עבר עליו חצות לילה בשינה, עורר גם את בנו, ואמר את התיקון בניגון המקובל מזקנו ר"ב ממזבוז. רץ לקיים מצוות, ודקדק גם במילי דרבנן במסירות נפש, אף כשהיה חולה.
זכר את יום המיתה, והרבה ביחודים. אלפים נהרו לחזות בעבודתו בקודש יומם ולילה, להיווענ ולהתברך מפיו, ולהיוושע על ידו. בתרע"ג החליט לעלות לארץ, ואמר לבקר תחילה את חסידיו בארה"ב. סמוך לאחר בואו לשם בתרע"ד חלה. נפטר ביום ב' ה' אייר תרע"ו, ונטמן בניו יורק. לבנו ר' ברוך פנחס שהיה אז בוינא, נודע רק בפרשת עקב.
ספריו נדירים ביותר: שיח אליעזר א-ג, ד"ת בדרך החסידות על בראשית — ויקרא בדרך פרד"ס, לבוב תרל"ג עם הסכמת השו"מ, ושנית ע"י בנו רב"פ במונקאטש תרנ"ז (פרידברג). פעם שלישית ע"י נכדו רדי"א בשם שיח אליעזר החדש, ברוקלין, דפוס האחים טברסקי, תשי"ח, מח עמ'. בהקדמתו כותב שמעתי מאביו שהיו ממנו עוד ספרים לדפוס, וכנראה נפלו לידי יורשים אחרים. מסדר את תולדות המחבר והקדמתו. מעמ' מ' הוספות חדשות.
אמרי אליעזר. לא ראיתיו, ולא נרשם בביבליוגרפיות.
חיבת קודש גורלו (ח"א): סדר הטלת גורל בספרי הקודש כדי להחליט בענייני האדם. ח"ב מדף כח ע"א: ספר המזלות המקובל בידיו איש מפי איש עד זקנו הבעש"ט, לפיו יוכל כל אחד לדעת את מזלו, קורותיו ומאורעותיו. הובא לדפוס ע"י בנו הב' ברוך פנחס. קאלאמעא תרנ"ב, לד ד' (פחות). בהקדמתו החותמת בתפילה שלפני הגורל, כותב שמן הראוי להסתיר דברים אלו, אלא שראה המכשלה שאנשים דורשים בקלפים ובכשפים, ורצה להודיע כי יש אלוקים בישראל. כלול לוחות הספירות, נוסחי השאלות, וטבלאות האותיות שבראשם שמו. בח"ב דרך החישוב של המזל, ופירוט הקורות בכל אחד.
שיח חיים עה"ת, כתבו עלי גליון בנו רב"פ. ברוקלין, בימ"ד דחסידי סקוליע, דפוס שמחה גראפיק, תשמ"ו, ב, רו עמ'. המסכימים: ר' יצחק מבוהוש ור' משה מרדכי מאת ע"נ מלעלוב. אח"כ ימי הזכרון במשפחה, ותולדות המחבר מאת נינו רבי רפאל שקרא את שם הספר.
בעמ' ל"א שער: ישועות ישראל, י"ח (כ"א) סיפורים אמיתיים ששמע מאבותיו על הבעש"ט, עם הקדמת המהדיר. בסוף תודה למגיה ר' שמואל קליין. בעמ' קעג שער: אמרי א"ש, קונ' על מלוה מלכה וענינ תשובה, מבנו ר' שמואל אברהם ממזבוז. בהתחלה ההמלצה למחבר, והקדמת המהדיר. בחתימתה מודה לר' דוד אליעזר בן המחבר, שמסר לו את הזכות להדפסה. בסוף תודה למגיה ר' יעקב מיכאל שפיצר ולתורמים, עם הנצחות. ישועות ישראל הופיע גם ביידיש, ע"י נינו האדמו"ר ר' ראמ"מ.
תמונות
