מסקוליע (תרל"ד–תר"ף)
נולד ביום כ"ז תמוז תרל"ד (ולא תרל"ג) לאביו רבי אליעזר חיים. נשא את חיה אדל ברכה בת ר' אשר ישעיה רובין (ט"ב) אב"ד קולבסוב, בן בנו של ראי"י מרופשיץ. בנה מספר בזרע על צדקתה, חכמתה בתורה, ותפילתה בכוונה. כשבעלה ניעור בחצות, ישבה גם היא בחדרה ללמוד מדרשים וספרי צדיקים. פיזרה כמוהו לצדקה, מופלגת בהכנסת אורחים, ושימשה את העניים. כשהתאלמנה עסקה ג"כ בתעניות, וסיימה תהילים כל יום. החזירה נשים בתשובה, ורבים מהחסידים באו להתברך ממנה, ולשמוע מפיה את הקידוש. נפטרה בת נ"ד ביום י' חשון תרפ"ט, ויחוסה הרם מפורט במצבתה שליד בעלה.
ישב תחילה בבריד שבהגר. מחסידיו בבראד ר' צבי הירש בר גילדר. עבר לכהן כרב בסקאליע בה כיהן אביו כאדמו"ר, ואח"כ מילא את מקומו. היו לו בה כמה בתים, וביכ"נ לאלף איש. בבית הרחב שבנו לו חסידיו, ייחד חדר התבודדות בעליה ללימודיו ולתיקון חצות. בשתים אחר חצות קראה לו זו', שעדיין לא סעד ערבית. ירד לטעום משהו, ושב ללימודו. בעלות השחר נמנם על ספסל, כשהאיר היום טבל, התפלל ולמד עד חצות היום. כשהוצרך לפעול ישועות יצא מחוץ לעיר, פשט את בגדיו לעשות גלגול שלג, והשביע את המשב"ק שלא לגלות דבר. שנים סיגף עצמו מבשר ודגים, ואכל רק לחם וביצה במשורה. לא חיסר מימיו טבילת מקוה, גם בקור הכי גדול. גילה עתידות ברוח קדשו, ובקריאת פתקאות ראה הכל. דבוק בתורה מנערותו, ונידד שינה מעיניו לא להפסיק מלימודו. שפע מעינות בנגלה ובנסתר, והצניע את עוצם ידיעותיו בקבלה. לא הכין את התורות שיאמר, רק מי מהיושבים לשולחן אמר פסוק, ומיד החל לומר בשטף בהתפשטות הגשמיות. ראו בזה ענינים פליאים, כגון כשאמר נ"ב אופנים על הפסוק ותלד את טבח ואת גחם. במוצאי שבת לא זכר את הד"ת שאמר, וכששמעם מפי בנו – שבחם. עבודתו במסירות נפש, והרבה בתפילות ובכיות לישועת ישראל וטובתם, במתיקות רבה המעוררת לתשובה. הלהיב לב בני ישראל לעבודת ה', ורבים השיב מעון. הוכיח גם את בנו למוסר ולמידות. קיבל ממון רב מחסידיו ברוסיה, וכשפיזרו לצדקה עוד נותר בעל חוב. רץ למצוות בשמחה, וקנה ספרים רבים להשאילם לאחרים. קיבל אנשים בסבר פנים יפות, ובין רגע שיוה לעיניו את יום המיתה. ראו אצלו ענינים מופת, וריפוי משוגעים ומשותקים.
בפרוץ מלה"ע א' גלה לוינא, ונודע בה כאדמו"ר מסקוליע. הרבה או בתפילות ובסיגופים בלבת אש, ואירגן כינוסי רבנים ועצרות תפילה. הבטיח שלא יפול במלחמה איש מחסידיו, ואכן כולם שבו לשלום, גם חיילים שלחמו בחזיתות מסוכנות. חזה מראש את סיום המלחמה, ולא שמח בכך, שאמרו שזו הכנה למלחמה נוספת. שנתו האחרונה מתוארת בפירוט רב, ובה רמז פעמים רבות שקרבו ימיו. כבר בשבועות תרע"ט אמר על זו' שהיא אלמנה צעירה, במעמד ר' שמואל באב"ד אב"ד מיקוליטשין ואח"כ בא"י, ואע"פ שתמיד נזהר בלשונו. בר"ה תר"ף התעצם מאד בתפילה, לבל יארע דבר באותו יום מהאויבים. ביום כיפור התפללו אצלו כאלף איש, ובדברי תוכחתו בכה שלא כדרכו. תפילתו השאירה רושם רב על כל השומעים. בחשון השתתף בפדיון הבן של נכדו אליעזר חיים שמואל, וגאוני הזמן דחקו בו שיתיר את נדרו, ויטעם בשר ודגים. הצטער ששמע להם, ולא השלים ז' שנים כזקנו ר' יצחק מדרוהוביטש, ומשום כך הפסיק את עבודתו, ועליו לעזוב את העיר.
סירב להצעת חסידיו הנגידים מקראקא ר' סיני פפר ור' יעקב קרומהולץ, שרצו לקנות לו דירה מרווחת בעיר. ר' יחיאל שוימר מלונדון התפלל אצלו. בסעודת ט"ו בשבט בנוכחות ר"ש באב"ד ור"ח גלרנטר מקיטוב, אמר שחלם שצדיק הדור יסתלק. בתורותיו בשבועות האחרונים אמר שיקשיבו היטב כי לא ישמעו יותר ממנו, ועומד לשנות את דירתו מויעז. אז לא הבינו אל מה ירמזו מליו. בשבת פרשת תצוה היתה עבודתו ביתר שאת, ובדיבורי הסתלקות. אכל עם ילדיו שלא כדרכו, ונפרד מהם. ביום ג' שאחריה נחלה, וסמך את בנו רד"א בדיבורים מופלאים. כל ימי מחלתו לא הועילו הרופאים הכי גדולים, וראו אצלו ענינים מבהילים כאחד הקדמונים. בשבת פקודי כבר לא דיבר, ולפתע קרא לבנו ואמר את דבריו האחרונים: יש שכר טוב ליראיו (עס איז נאך דא א גיטען שכר צו די ערליכע). במוצש"ק (ויקרא) כשהבן הבדיל ענה אמן, וכעבור דקות אחדות פרחה נשמתו בן מ"ו (מ"ז), ביום כ"ד אדר תר"ף. ידידיו הגאונים רא"מ שטיינברג, ר"מ ארק ורח"י ירוחם ספדו לו, באומרם שס"ת נשרף בעון הדור. נטמן ליד ידידו ר"י ענגל, בשער ד' חלקה 4.
ילדיו: א. ר' דוד יצחק אייזיק ממלא מקומו; ב. ר' ישראל. אדמו"ר בקישינב ובמיאמי ביטש. נפטר ביום כ"ט אלול תשל"א. נשא את שרה בת ר' מרדכי זוסיא טברסקי מיאס, ב"ר מנחם נחום בהמגיד מטריסק, נפטרה ביום כ"ט כסלו תשמ"ה. הוציא לאור את הספר דברי ברוך עם זרע ברוך; ג. ר' יחיאל מיכל בניו יורק, עם זו' פיגא מלכה וילדיהם; ד. ר' שמואל אברהם. נפטר ביום ד' תשרי תש"ב; ה. מיטא שרה זו' ר' אברהם אהרן יהודה ארק; ו. רבקה חוה זו' רבי שלום; ז. פערל זו' רבי אהרן משה לייפר מחוסט. נפטרה בשבת י"ג אב תשמ"ג, ונטמנה בהר הזיתים. לשלושתן צאצאים; ח. מלכה; ט. טעלטשא פיגא חנה; י. בילא גיטל. נפטרה בת י"ח בויען ביום כ"ט ניסן תרצ"ב; יא. יעקב יוסף. נפטר ילד.
דברי ברוך על פרקי אבות בדרך פרד"ס, עם הפנים.
לבוב, דפוס א. סאלאט, תרע"א, ה, מו ד'. המסכימים בתרס"ט: ראי"ב קלוגר (מצאתי בהם דברים טובים וישרים); מח' המהרש"ם (החל מאז להדפיס, ועתה רצונו לברך על המוגמר... דברי תורה ויראת שמים, ורמזים בנויים על הקדמות יקרות); ר' שמעון באב"ד מטרנופול (חזקה על חבר כמוהו); ר' משה באב"ד מלבוב (מה שראיתי הוטב בעיני). בהקדמתו רושם את יחוסו. בהתחלה קו"א כיצד מרומזות כל המצוותעשה בנוטריקון של משה, כנאמר משה קיבל תורה. בנו ר' ישראל האדמו"ר מקישינב במיאמי ביטש, הדפיס בתשי"ט ד"צ עם שער נוסף. אחרי הקדמת אביו הקדמתו: זרע ברוך, טו ד'. מביא בה מהדרכות אביו, ועוצם מעשיו. כשהחל לכותבה נראה אליו אביו בחלום, שמרוצה מזה. רושם את אחיו ואחיותיו, ומציג יחוס מורחב. נלוה לו בשער מיוחד: זרע ברוך עה"ת, א, מה ד'. בשער נזכרים עוד ספרי האב שנדפסו: תורת אמת (קו"א לתוספות חיים), משנה לחם (עם הקדמה ארוכה לתולדותיו), תורת חיים (קו"א לפרפראות לחכמה). מדף כ קונ' אוצר החיים, לקוטי הלכה ואגדה על הש"ס, זוה"ק ועוד. מדף כג תשובתו מילדותו, לר' יחזקאל גרוספלד אב"ד טשאפ מח"ס בנין אהל מועד ומענהו. מדף כו ע"א ד"ת ששמע מאביו. מדף ל ד"צ של פרפראות לחכמה. מדף ל"ה הוספות לזרע ברוך. מדף לז נוסחאות ומנהגים. בסוף צעטיל קטן, תודות למנדבים, ותאריכי בני המשפחה. ד"צ דברי ברוך בתוך חמשה ספרים נפתחים.
שער הצלחה, שם, טו ד', רשימת קלו סגולות להצלחה. נוסף שער מעטפת, ובו: תרע"ב. ד"צ בתוך חמשה ספרים נפתחים.
מנחה חדשה, שבעים אופנים בקבלה על בראשית ברא, תרע"ב, טז ד'. בהקדמתו כותב כי כשחלה לפני ד' שנים החליט להדפיס את הספר, ומציג דבר הלכה. צולם בתשכ"ז ע"י הב' משה אהרן גודלבסקי, בסוף טל אורות. נכלל גם בחמשה ספרים נפתחים.
טל אורות, פירוש בדרך הקבלה על ברכת טל וגשם ועל אנעים זמירות, עם הפנים. לעמבערג, דפוס א. סאלאט, תרע"ג, ח, לג ד'. אחרי ההקדמה צירופי שמות. ד"צ עם ר' יוסף משה ספינער, ניו יארק, גראס ופריעד, תשכ"ז. נוסף בהתחלה דף הקדמה מבן המחבר, המספר כי כשהספר נדפס ונשלח לרבנים ולמקובלים, קבלוהו באהבה כמאחד המקובלים הראשונים, ואמרו שהוא עמוק מאד. זוכר שחיברו אחר חצות הלילה במשך כמה שבועות, בדביקות רבה. בסוף ד"צ מנחה חדשה. נכלל גם בחמשה ספרים נפתחים.
אמרי ברוך עה"ת (רק על בראשית). ויען, קראנפעלד, תרע"ו, י, נ ד'. המסכימים: מח' ראי"מ שטיינברג (נוסד על דברי תורה ויראת ה' טהורה); ר"מ ארק (כבר אתמחי גיברא); ר"י ענגיל. בין המנויים קרוביו שכתבו לבנו שיקנו ספר: ר' ישראל מצורטקוב ע"י רצ"ה ר"פ; ר' ישראל מהוסיאטין ע"י ר' דוד שוואגער; ר' יצחק מאיר השל מקופיטשיניץ; ר' חיים מאטיניא; ר' אברהם יעקב מס"ג; ר' שלמה חיים מס"ג; ר' יעקב יוסף ב"ר מנחם נחום טברסקי מסטניסלב; ר' יחיאל מיכל הגר מהורודנקה. בהקדמתו מבכה את פטירת אביו. בפרשת וישב מרמז במילת וימאן את כל המצוות לא תעשה, כי זהו רמז השלשלת שעבירה אחת גוררת את כל השאר. מדף מד ע"ב צוואת זקנו בעל ויו העמודים, ותפילות מהחיד"א להינצל מצרות המלחמה. ד"צ בתוספת שער, ברוקלין, דפוס האחים גרויס, תשל"ה, על ידי בנו רדי"א, עם הקדמתו בשבחי אביו. בסוף ד"צ תוספות חיים ופרפראות לחכמה, עם דף ברכות לתורמים ומזכרת לפעוטיו ע"ה.
פרפראות לחכמה, רמזי נגלה ונסתר על מגילת אסתר. לאנדאן, דפוס אדריא, תרע"ט, 16 עמ'. בהקדמתו כותב, שישראל מצפים עתה לניסים ולישועה מאויבים. בדף הפתיחה הלכה. כשבנו רדי"א ביקש הסכמה מר"י ענגל, ביקש להניח את הספר אצלו לכמה ימים. בשובו אמר לו שהעולם אינו מבין בזה אבל הוא כן, ומעריך את אביו ביותר. ד"צ בתשי"ט ע"י בנו ר' ישראל אחרי זרע ברוך, ובתשל"ה ע"י בנו רדי"א בסוף אמרי ברוך.
תוספות חיים עה"ת. וינה, דפוס הלפרן ושותפיו, תרפ"ב, לח ד'. המסכימים למחבר בתרע"ט: רח"י ירוחם (לא לבו הלך לבנות הקדמות מלבו); מח' ר"מ ארק; מח' רא"מ שטיינברג. הקדמה קצרה מהמחבר. בשניה מבנו המו"ל רדי"א שקבע את שם הספר. הוא מספר בשבחי אביו, וכותב שצירף משלו על הפרשיות שנחסרו. מדף כג ע"ב קו"א תורת אמת, שרידי דברים ששמע מאביו עה"ת. מדף לב ע"א ליקוטי ש"ס, נ"ך וזמירות. ד"צ בתשל"ה אחרי אמרי ברוך.
חמשה ספרים נפתחים: דברי ברוך, זרע ברוך עם אוצר החיים, טל אורות, מנחה חדשה, שערי הצלחה. יצא לאור ע"י נכדו ר' ישראל מרדכי רבינוביץ, ברוקלין, דפוס מוריה, תשד"מ. דברי ברוך צולם ממהדורת תשי"ט, בהשמטת דפי ההנצחה שבסוף. טל אורות ד"צ למברג. בסוף דף הצעטיל קטן, ועמוד תודה לתורם מאנטוורפן רמ"מ אילאוויטש.
בתרע"א היו עמו בכתובים גם: מקור ברוך; שער התורה; תהלה / תפלה לדוד; סידור עץ (ה)חיים, עם פירוש תפלה ישרה בנגלה ובנסתר על נוסחאות התפילה שקיבל מרבותיו; הגדות (או הגדת) מהר"פ על הש"ס. בתרע"ב גם: הישובי על סתירות הרמב"ם; שער החכמה. בתרע"ו גם: טל אורות; משנה לחם על המשנה, יצא לאור ע"י בנו עם הקדמתו.