מקולבסוב (תר"ן–תרע"ד)
נולד בשנת תר"ו לאביו ר' יחיאל אב"ד קולבסוב, ובן י"ד נתיתם ממנו. פרצה אז מחלוקת חריפה על ירושת הרבנות, שפילגה את הקהילה עד לחורבן. אמו רצתה שישמרו לו את הרבנות עד שיגדל, ולא ימסרוה לגיסו ר' אברהם אהרן דזיקוב תמכו בידה, וקבלו עליהם בינתים כדומ"ץ את ר' וולף קרייזמן מרישא. בגיל ט"ו נשא את חנה שפרה בכורת ר' אלכסנדר סנדר ספרין, בכורו של מהרי"א קומרנא שאמר על החתן: מיין אשר איז כשר! נפטרה ביום י"ז אדר תרצ"ב. סמך בקומרנא שנים רבות לשולחן חו"ז, כשהוא גר בבית רבי אליעזר צבי. בתרכ"ג עורר את שאלת רבנות קולבסוב. כתב לריי"ש נתנזון שהדב"ח פסק שימתינו לו עד שילמד, ונענה שכיון שנדחה נדחה (שו"מ, קמא, ח"ב, כ).
כשנפטר חו"ז בתרל"ד שב לקולבסוב, ומצא את כסאו תפוס ע"י גיסו. חי בדחקות רבה מהקצבה זעומה של הקהילה, חיזר בעיירות כאדמו"ר, והשלים עם מצבו. מקובל עובד ה' בתמימות ובהתלהבות ללא פניות. ישן בסוכה גם בלילות הכי קרים. נכדו מסקוליע כותב בהקדמת צמח דוד, שעבד את ה' במסירות נפש, לא פסק פומיה מגירסא יומם ולילה, והיה כולו רוחני. מחצות עד הטבילה בחמש בבוקר לא ראה שינה בעיניו, ולמד עד התפילה בשמונה. בעל תפילה בביהמ"ד בקול מעורר לבבות, ובעל מקריא בר"ה. בתר"ע התחדשה המחלוקת על הרבנות ביתר שאת, והתערבו בה שוטרים ונכרים. הוחרם לרישא פנקס תקנות החו"ק שתיקן שם ראי"ה מאפטא, ולא הועילו כל ההשתדלויות להחזירו. נפטר בן ס"ח ביום כ"א אלול תרע"ד. לויתו נערכה ביום א' דסליחות ברוב עם, ונשאוהו בכתף לבית העלמין ליד אביו, למרות תנועות הצבא הרבות.
בנותיו: א. זו' ר' מנחם מנדל רובין דומ"ץ קולבסוב; ב. חיה אדל זו' ר' ברוך פנחס רבינוביץ מסקוליע; ג. זו' ר' חיים שלמה רוטנברג מקוסון; ד. מלכה זו' ר' איתמר רוזנבוים, ב"ר מאיר ב"ר מרדכי לייפר מנדבורנה. נולדה בתרמ"א, ונישאה בתרס"א.
ד"ת ממנו בסוף ספר מקור הברכה לנכדו רדי"א מסקוליע.
ר' יצחק אייזיק מקאמרנא, 150–152, קולבסוב, 49–54, 652-655.