ר' אשר ישעיה בר' שרגא פיביש רובין
רבה האחרון של רדיחוב
מרדיכוב (תרנ"ג–תש"ג)
בנו של רבי שרגא פיביש מיברוב. נשא את שיינדל(ה) רבקה בת ש"ב ר' יצחק רובין־שפירא אב"ד רדיחוב, ומילא שם את מקומו כרבה האחרון. מחסידי בלז, והשתתףבאסיפת הרבנים בלבוב תרפ"ח. נטה לאגו"י, וכתב מאמרים בעתונה דער יוד. לחם בבני עקיבא בה היתה תערובת. בשלטון הנאצי התכנסו בביתו אסיפות רבני הסביבה, לדון בגזירות המתחדשות. בליל יו"כ תש"ג (תש"ב) התפלל כל נדרי בסתר במנין. למחרת נלכד עם שני בניו ואחרים, לכיוון קמינקא הסמוכה. גם בצעידתו בראש הפיח רוח תקוה, ולא חשב על בריחה. ליד גשר הבוג נצטוו להתפשט, עקרו מהם את שיני הזהב, ובשעת נעילה ירו בהם וכיסום בקבר אחים. אחד הניצולים סיפר מה שאירע, לזו' שהיתה עדיין במחבוא ונספתה מאוחר יותר. ניצלה רק בת אחת: חנה פעשע זו' ר' משה הלוי מאסטער בברוקלין, וילדיהם: ר' יעקב אשר; ר' שרגא פיביש; זו' ר' דוד תאומים.
תשובות אליו: חבצלת, ח"ב, אה"ע, ח; צור יעקב, ח"א, קכב בתרפ"ח; צל"ח, קכג בתרפ"ח; מנחת יחיאל, ח"ג, ל. ד"ת ממנו: הבאר, כסלו-אדר תרצ"א, סי' ב. רדיחוב, 25, 44, 77, 86–88, 102, 399, 633; יבורוב, 154, 223.