ר' אברהם דוד ב"ר יצחק שפיגל

מרוהטין (תרמרתש"ב)

נולד ברוהטין בשנת תרמ"ו (ולא תרמ"ה) לאביו ר' יצחק מחסידי בויאן, חתן ר' צבי הרש ליבריך שנפטר בן צ"ב. דור ששי לר' אברהם דוד משה (אד"ם) אשכנזי רבה של רוהטין, וחזר לרבנות העיר אחרי הפסקה של אבות בעלי בתים. למד אצל אביו, ואצל הדיין ר' יעקב קאווי שיין שנפטר בתרס"ו. שנה לאחר מכן נסמך מהמהרש"ם, ר"מ ארק, ור"מ באב"ד מלבוב. מילא תפקידי רבנות בעירו, מאחר שלא נבחר רב אחרי עזיבת ר' נתן לוין בתרס"ה לרישא. בתרס"ח או תר"ע נתמנה כ"דיין הצעיר" לצידו של הקשיש ר' מאיר שמואל הענע, ותואר זה דבק בו לשנים הבאות. בגלל לחץ השלטונות לבחור ברב עיר, נבחר בשנות התרי"ף כרב בפועל.

למדן מובהק, בקי בהוראה, נואם בחסד בכושר הסברה, בעל תפילה, מצניע לכת, נעים שיחה, הדור צורה, חביב הקהל, ורב פעלים לביצור החיים הדתיים. כיהן גם כחבר מועצת העיר. חסיד צורטקוב, וכשנסע לשם לחגים כיבדוהו מאד. נותר כמעט הגבר היחיד בקהילה בעת הכיבוש הרוסי בעת מלה"ע א', וריכז באיזור שלא עלה באש את שארית הפליטה שלא יצאה לגלות בעומק אוסטריה. בנו משה נפטר במגיפת הדבר, והוא אישית קברו וספד לו בפני נשים. נסע לוינא אל הרבי מצורטקוב, ובברכתו לא נלקח לצבא. בשובו כיהן זמן מה בסטרי, עד שרבה חזר מהשבי. קומם את ההריסות ברוהטין, ביהכ"נ הגדול שנשרף, התת"ת שחרב, תמחוי, הכשרת המטבחים והטחנה, ומתן שיעורים במיוחד בדף היומי. בפולנית צחה ניהל את מגעיו עם השלטונות. כאחד מחסידי סטרטין שתבונתם פשטות וענוה, גילה בתרצ"ב את אצילותו ושאר רוחו, בהסכימו שיתקבל כאב"ד הרב מרדכי ליפא תאומים. חוץ ממנו ומהרב מסקלט, הסירו רבנים אחרים את מועמדותם כדי שלא לפגוע בו. כיהן תחת הרב הנבחר, וקיים את התורה מעוני.

בתרצ"ה שלח את תולדותיו לרש"א טיקטין, ושאל אם יודע עבורו משרה רבנית שיוכל להתפרנס ממנה בריוח. גלויותיו בגנזים ובאוסף מושקוביץ. השלים באותן שנים חיבור על המסורה. בפרוץ מלה"ע ב' נמנה בין ראשי ועד העזרה לפליטים המגיעים לעיר. בהיותו בבונקר תיעד ביומן את מוראות הימים, וכשנתפס להריגה הכל אבד עם יתר כתביו. אחיו: 1. נפתלי שחזר מאמריקה בה נפטר בכורו משה, והתפרנס ממפעל רקמה; 2. עו"ד שמואל (סמי). נספה ברוהטין; 3. ד"ר נתן שפיגל בירושלים חתן פרס ישראל; 4. פנחס הציוני המלומד נספה בשואה.

נשא את חנה טויבע נכדת רח"ב והתוי"ט, בת ר' אלישע אהרן קלרנט סוחר קמח סיטונאי, שנקרא כך כנראה על שם החסיד ר' אלישע אהרן רב ברוהטין אחרי דודו של השו"מ. נפטרה בתרע"ח לערך, ואחריה בן הזקונים ר' צבי. נשא בשנית את חייציא בת ר' משה ראובן גינצבורג אב"ד חודרוב, נכדת הישועות יעקב. נולדו לו ממנה ששה ילדים, ובהם (יחיאל) מיכל שנפטר בקטנותו. ילדיו: א. ר' (חיים) ישראל הבכור העילוי. נסמך מהרבנים שטיינברג מפרימישלן, ציף מלבוב והורביץ מסטניסלב, והציג מועמדותו לרבנות. נשא את בראנא יוטא בת ר' מאיר מבלחוב, וראה על כך בשו"ת איתן אריה, צד;

ב. חייציא שהתכוננה לעלות לארץ; ג. יוטא; ד. יעקב משולם על שם סבו אב"ד לבוב; ה־ח. יענטע, חנה טויבא, רייזל, וויצא רבקה. כולם נספו, ושרד רק: ט. ר' יהושע פנחס שנולד ביום כ' תמוז תרע"ג. עלה לארץ בתרח"ץ, ועבד שנים רבות בדפוס. לקראת נישואיו עם הדסה בת ר' אברהם בראד, שלח אליו אביו שני מכתבי הדרכה מרטיטים מעשה אמן, ובהם קריאה לשמור תורה ומצוות. ספריו: קהילת רוהאטין, ת"א תשכ"ב; זכרון זמר, זמירות מנגינות רוהאטין, גבעתים תשל"ג, 114 עמ'; רשפי תורה עה"ת, תשמ"ז, 400 עמ'; משלוח מנות א־ב, תש"ם–תשנ"א, 176; 192 עמ'; פסח שפיר כהלכתו כשבתחילתו הגרש"פ, תשנ"ג, 320 עמ', עם הסכמות הרבנים הראשיים.

ההדיר את ספרו של אביו אוד מוצל, חי' על עירובין ומנחות וליקוטים. ת"א, דפוס מ. גרינברג, תשל"ו, 112 עמ', עם הקדמת העורך הרב חיים זוננפלד. הבן המו"ל מוסר פרטים לתולדות אביו, ואומר שהכתבים נמסרו לו ע"י בן עירו ר' נפתלי שיין ב"ר יצחק בן הדומ"ץ ר' יעקב קוה"שיין.

אהלי שם 286; רוהטין, 61, 84־85, 87, 115, 118, 162־171.