מאורי גליציהאנציקלופדיה לחכמי גליציה

מדינוב (תקמ"ג–תר"א)

נולד בשנת תקמ"ג (ולא תקמ"ו) לאביו הכפרי ר' פסח לנגזם (ת"ק–תק"ע בערך), מלמד דרדקי עני ומוכר יי"ש ביבורניק, נכד ר' שמשון מאוסטרופולי. מעשים פליאים סיפרו על צידקותו שבגינה זכה לבן גדול כזה. מובא כי אמו היתה איטה בת עלקא (אהליך יעקב, בראש ח"ב) אחותו של הגר"א ואשתו של ר' יצחק וסטרייך אב"ד קנטשוגה, אמנם הרבי מבלחוב אמר ששמו צבי אלימלך בן רחל מינא בדיוק כמו זקנו הבני"ש. לפי מסורת משפחתית שבידי ר' ישראל יואל מילר מטורונטו שם האב ר' פסח דוד מיאנוב, חו' נכדת אחות הגר"א מגזע החכם צבי והמעשה רוקח.

נולד בברכת דו"ז הגר"א שהורה לאמו לקרוא לו אלימלך כשמו. ההורים הוסיפו לו שם צבי, וכשנודע לגר"א אמר: צבי אינו מלך, וישיג רק את מחצית כוחו הרוחני. בהיותו בן ארבע ראהו פעם אחת, וכל ימיו זכר את צורתו. נקרא בפי כל ר' הרש מיילך.

לפניו נולדו ר' שבתי אבי משפחת מילר, ור' דוד חתן ר' אליעזר שפירא. אחריו: ר' אפרים שמואל (אבי ר' פסח וחו' שרה מרים צ'רליך, הורי המלמד ר' חיים אפרים שמואל שנולד בבלחוב בטבת תק"ץ, היגר לניו יורק בתרמ"ו, ויסד בה את קהל בלחוב-דגל מחנה אפרים עם ת"ת. נשא את מרים לנדסמן (תרט"ו–תרנ"ג), ובשנית את חנה רחא אספר. נפטר בתרפ"א, והניח בארה"ב צאצאים רבים), ור' חיים ליב (בעל אחוות בבלחוב (תק"ם–תק"ץ בערך, ואולי זו' יעטא).

ילדיו: רמ"מ מבוקובסק – בעל בית מזיגה ונסע תמיד להונגריה לקנות יין, ר' יוסף יהודה, מירל זו' ר' יהושע פיש בדינוב, ורבו צאצאיהם). עוד אחים נפטרו בילדותם, אחד בנפלו מעץ, ונותרו בנות (בנה של אחת מהן ר' אלימלך אב"ד בילקא), ובן ר' אברהם אבא לנגזם אבי ר' פסח דוד מילר.

הסיבה ששינה את שם משפחתו לשפירא נעוצה באימרתו שיהודי לא יכול להיות לנגזם (איטי), ועל כן בחר (וי"א שר' משה מפשוורסק קבע לו את השם) בשם משפחה מיוחס, שהיה כנראה של אחד מאבותיו שבאו משפיירא. נמסר כי נפל עליו הגורל לשרת בצבא כבן אחד ממשפחתו. בפקודת אביו לא השתמט, והלך עם מלוים גוים להתיצב בסנוק. בעברם על הסאן טבעו כולם כשהתמוטט הגשר, ורק הוא נתלה בקרש צף, וניצל בנס. כדי שלא יחפשוהו ויחשבו שטבע עם כולם, שינה את שם משפחתו. לפי נוסח אחר: כשנחקק לאמץ שם משפחה, הגיע לביתו שליח השלטונות לפני חג השבועות, ושמע אותו חוזר כמה פעמים על החרוז באקדמות: מנן ומן הוא רחימך שפירא ברויתא, על כן קרא לו כך.

נסע אל החחה מלובלין שהעריכו ואמר עליו שהוא החנוכיה של העולם, ושפל בעיניו כדוגמת הר סיני בו ניתנה התורה. גילה לו שהוא משבט יששכר, והיה מבית דינו של חשמונאי. על כן מרגיש הארות מיוחדות בחנוכה, ומסיבה זו קרא לספרו בני ישׂשכר. מהרי"ד מבלז אמר כי בספר זה מתגלה אור הגנוז. נכדו ר"א מקוויאשד מסר כי החוזה ראה בחזיון שהוא משבט יששכר, ואמר שהוא חזיון טוב. משפחתו בבוקובסק נהגה להסב לסעודה ביום ב' ניסן בו הקריב נשיא יששכר. נמסר כי ברוב בטחונם בכך, לא אמרו ביהי רצון שבקרבנות הנשיאים את הנוסח שאם אני משבט פלוני, אלא שאין זה ברור. נכדו רח"א קרא אף הוא לאחד מספריו בשם שער יששכר. נשא בצעירותו את חנה מינדל בת הנגיד ר' שמואל מטשיטש.

מילדותו ניכרו כשרונותיו, וכח זכרונו וחריפותו. בהיותו בן שש ידע את המחזור בעל פה, ובעתיד לא הוצרך לספר בעברו לפני התיבה. קרא וכתב בגרמנית שלמד מעצמו מהאותיות הבודדות הנמצאות בשולי הש"ס. גם תלמידו המשכיל שלמה רובין העיד על עוצם חריפותו והמצאותיו על אתר. כתב שני ענינים בשתי ידיו, או שלמד וכתב בענינים שונים. רופאיו אמרו כי בגלל שהשתמש בשני חושים בבת אחת נחלש גופו. לדעת צדיקי דורו היו לו שני מוחות לעשות שני דברים בו בזמן: לחשוב, לכתוב ולדבר.

למד בנערותו אצל תלמיד החוזה ר' לייזר מחמלניק חתן רצ"ה מסטשוב. שאב מבארם של ר' משה מפשוורסק שאותו שימש, ור' יהושע מדינוב שבבית דינו ישב. הסתופף בצל רמ"מ מרימנוב, החוזה, והמגיד מקוזניץ. נסע גם לראי"ה מאפטא, ר"נ מרופשיץ, רצ"ה מזידיטשוב (אמר עליו שבאמרו נשמת באה פמליה של מעלה לומר עמו), ר"ש מבלז, רמ"מ מקוסוב, ר"י מרוזין בהגיעו לס"ג, ועוד. הקביל את פני השרף מסטרליסק ורי"צ מסטרטין. בידידות עם צדיקי דורו, ובמיוחד עם ר"ש מקמינקא, רצ"ה מרימנוב, ר' בנימין זאב וולף מזברז והדע"ק. נסע גם לרמ"מ מקוצק.

כיהן כרב בעשר קהילות, וכל כמה שנים החליף את מקומו. כששמע שהתפנה איזה כס רבנות הציע את עצמו, נתקבל, מינה דיינים, תיקן את בדקי המקום, ועבר לקהילה אחרת. כבר בתקנ"ט בהיותו בן ט"ז כיהן כדיין בבית דינו של ר' יהושע אב"ד דינוב. התפרנס בדוחק, ובגלל קולו הערב שימש גם כחזן העיר. ידו לא השיגה לקנית דברים נחוצים ביותר, וכעני מרוד ליקט ברחוב ניירות לכתיבת חידושיו, שעה שזו' ליקטה נסרי עץ וזעירים לחימום דירתם. בתק"ע היה כבר בריבטיטש בה כיהן כעשר שנים, אך חזר לבסוף לדינוב ועל שמה נקרא. בשנות הישרדותו כיהן במקום בעל מלוא הרועים עד תקפ"ה. מחשובי חסידיו בדינוב: ראי"ה אבי רצ"א שנספה עם זו' זלדה רחל בת ר' משה שר"ב פרוכניק ובתם יוטא. שרד רק בנם ר' יחיאל מיכל חו' שינדל בבלטימור.

תשובת רצ"א מדינוב בשאלת ריאה
תשובת רצ"א מדינוב בשאלת ריאה

מריבטיטש נקרא לכהן בשנים תקפ"ה–תקפ"ט כרבה של העיר מונקטש ומחח בערעג, על כס הרב צבי אביגדור אשכנזי, במשכורת של אלף זהוב שיין לשנה. בתקנותיו כתב עליה: באתי בעוהי"ת למתקאטש, עיר שאין לה דוגמא בכל המדינה, ביהודיה החרדיים הצמאים לתוי"ש. בתוך דבריו אמר פסק ששמע מריי חריף ומאב"ד דוברומיל (רא"מ רימלט). חברי בית דינו: ר' ליבוש קליש ור' צבי הירש תלמידי החחה.

שימשו שם תלמידו ר' שלמה ב"ר שמואל כ"ץ אבי ר' שמואל צבי מגזע היחס, ועליו העיד שהוא מיחוסי כהונה. רק אותו לקח עמו בנסיעתו ללוית ר"נ מרופשיץ. הזכירו בתקנת תמכין דאורייתא (דף יז ע"ב), וכן את חותנו ר' שלום יוסף בהישיש ר' חיים משה כהן וגיסו. ברבות הימים לימד קבלה בביהכ"נ הגדול, ובין שומעיו האב"ד ר' שלמה שפירא. מתלמידי רצ"א בעיר הראב"ד ר' שמואל צבי ואחיו ר' יצחק איזיק וייס, והדומ"ץ ר' אברהם הרשקוביץ מח"ס ברכת אברהם עה"ת. נהג נשיאותו ברמה, ועבריין נישואין הובא לעיר באזיקים לסידור גט. תיקן עירוב לקהילה.

לחם בפירצות של קצבים המוכרים בשר שאינו כשר, אוזות פטומות (היו מותרים שם לפניו על פי החת"ס ועוד. ר"מ בנט פסק שאפילו המתירים יודו שבמונקטש אסור, כי יש שם "רב גדול וחסיד מפורסם"), ריקודים מעורבים, מוסרים ופורצי גדר. הכריז על ממזרים למורת רוחם של שונאיו, עד שנאלץ לברוח מחמת סכנה עקב מסירה לערכאות. מאוחר יותר שב לשבתות לבקרה. גם בשבתו האחרונה היה שם, ושוחח הרבה מעניני עוה"ב.

כיהן עוד אחרי ריבטיטש בקהילות סטריזוב (על מקומו שם בנו ר' אלעזר), לנצוט (י"א שלכך כיון העט"צ במכתבו לחסידים בברודי: בהיותינו עם הרה"צ מרופשיץ ומרא דרזין אבד"ק לנצוט), קולומיאה, הולשיץ (בין תק"ף לתקפ"ד), ברטש, מדזילברץ ודובצק. בדרך כלל כיהן בהן תקופות קצרות של כמחצית השנה. מתקע"ה אדמו"ר לאלפים, והעמיד דור של צדיקים מפורסמים. לר"ה נתכנסו אליו 800 חסידים. רומם את הבאים אליו בתורותיו ובשיחותיו, וכן בתפילותיו הנלהבות ובניגוניו. היו לו שבעים תלמידים קבועים להם אמר שיעור יומי בנגלה ובנסתר. מתלמידיו והנוסעים אליו: מח' ר' אברהם גלר מקריפטש, רי"א מקומרנא, ר' יהושע מטומשוב, ר' יחיאל קוהל מסנוק, ר' יקותיאל שמלקא מססוב, ר' ישראל מבקוי, ר' מרדכי גרסטל מיריטשוב, ועוד.

מימיו לא עבר עליו חצות הלילה בשינה. שלט בכל מכמני תורה, וכל ימיו כתב כמעין הנובע את חידושיו המבוססים על יסודות קדומים. כתב גם בעת קבלת הפתקאות, ונשים ופשוטי עם אמרו שהוא רבי טוב מכיון שרושם את כל מה שמספרים לו. מפליא כיצד הספיק בחייו לנהל רבנות פעילה, הנהגת העדה, שיעורים קבועים, כתיבת תשובות וחידושים, ס"ת ותפילין, ומלחמה במשכילים.

בשובו במוצ"ש ממונקטש לדינוב חלה ימים אחדים, ויצאה נשמתו כשנשען על הספה (נכדו ר"ש, בית שלמה, 56). נפטר ביום י"ח טבת תר"א בן נ"ז וחצי, כמנין נח המצוות שפירש בספר דרך פקודיך. בספרו רגל ישרה מערכת טבת כתב, שהנפטר בחודש זה נדבק בשכינה. פטירתו יוצאת תמיד בפרשת ויחי או שמות עליהם יש מעט מאד בספרו אגרא דכלה, וכמו שאירע בספרים נר"א ועט"צ (נכדו רח"א, דברי תורה, ח"ח, אות לה). נוסח מצבתו נשתמר, אף כי אהלו חרב בשואה, והמקום הפך למגרש משחקים. בתש"ם הראה זקן אחד לד"ר יצחק לוין את מקום האהל, והנכדים הקימוהו מחדש. נטמנו בו גם זו', בנו ר' דוד, ובן בנו רינ"ה.

המלצת רצ"א ממונקטש לאלופי קהל וינא
המלצת רצ"א ממונקטש לאלופי קהל וינא

ילדיו: א. ר' משולם זושא הבכור. נפטר עם זו' בחיי אביו בהניחם צאצאים. לר' ישעיה דוד מבניו היו טענות על הדפסת ספרי זקנו, והוצרכו לפייסו בדמים. ג' רבנים פסקו שאגרא דכלה שלו, ואח"כ מכרו לר' מאיר משולם. בתם נתגדלה על ברכי זקנה, ונישאה לר' משה אליעזר גלר אב"ד קריפטש;

ב. ר' אלעזר אב"ד לנצוט (הרביעי);

ג. ר' שמואל בפרמישלא מהדיר ספריו (החמישי);

ד. ר' דוד אב"ד דינוב על מקומו (הששי).

הם וחתניו חתומים על תקנת מונקטש: ה. בילא הבכורה (ולא שפרה) שרה זו' ר' נחמיה ב"ר צבי. אחרי שטבע בנהר בחיי חמיו, נישאה לר' שמעון ישעיה רייך רבה של לודומיר בהגר, דולינא, ריבטיטש, ודומ"ץ דינוב. אמנם לפי מסורת הנכד ר' סנדר אורי היה הטובע נכד בשם ר' אברהם;

ו. שרה זו' ר' משה ב"ר אליעזר שנפלד (השלישית);

ז. רבקה הצעירה זו' ר' יעקב ארי ב"ר פנחס אריה אב"ד טורקא. נפטרה בדמי ימיה אחרי תקפ"ה, ואביה החזיק את בנה ראי"ה מברטש על ברכיו גם בכתבו את חידושיו. ר' יעקב נשא בשנית לפני ת"ר את יוטא לאה בת גיסו ר' משה שנפלד, ואף היא נפטרה צעירה. יש שחשבו בטעות כבנו גם את ר' ישראל יעקב אב"ד בילקמין שנפטר ביום ט' שבט תקפ"ז (זכרון צדיקים, של"ש). נרשם גם כחתנו בזוו"ש ר' שמעון חתן ר' דוד ליב בוים (בראש מגן שאול ליטשיקר). מכתבו של הדב"ח לרבני לנצוט על נכדיו: עטרת חיים, ח"ב, צ בתרל"ה. בין הצאצאים גם המשפחות בדינוב: ויינברגר, הרצברג, שטרן, וגרינבוים לפי בדרכים ובצידי הדרכים, 54.

פירוט רב של הצאצאים ומסורות משפחתיות: תולדות משפחת לנגזם-שפירא באנגלית, ע"י צאצאיהם בארה"ב, תשמ"ו, עם הקדמת סחן וין, לוחות גניאלוגיים, מפות ותמונות. ספר זכרון נוסף באנגלית למשפחות שפירא, לנגזם ופיש, רובו לוחות יוחסין עם מעט תמונות, ירושלים תשמ"ה. הדפיסה בשכפול נכדתם הילדה פיש-ברוידא מיונגסטון-אוהיו, קליבלנד ובית וגן, ואינו נקי משיבושים.

אחרי פטירתו מצאו בחדרו כתבים עד לתקרה. הדב"ח אמר שהיתה לו השבעת הקולמוס, כי אחרת אין להבין כיצד כתב כה הרבה. סיפר נכדו רבי ישראל מבלחוב, כי כשהגיע עם אביו לריבטיטש, מצאו בעלית הגג של הבית בו גר זקנם, כמות עצומה של כתבים שלא היה יכול לקחת עמו. רבים מהם עסקו באותיות הא"ב, מדוע דוקא אותיות אלו. הם החלו לסדרם לדפוס, אלא שבפרוץ מלה"ע א' עברו לרישא. הכתבים נשארו בריבטיטש, ושם נשמדו. יחיד במינו היה בין הגאונים והצדיקים שכתב בשפע כה רב בכל מכמני התורה. ר"נ אורטנר השתדל לברר מתי נכתב כל אחד מספריו, אבל כולם נדפסו אחרי פטירתו.

נקרא על שם ספרו הראשי בני יששכר אותו זיקק וסידר ג' פעמים. הדב"ח היה רגיל לעיין בו בר"ה לפני התקיעות, ואמר שנכתב ברוח הקודש ממש. ר"ש מבלז אמר שמאור ושמש עוד היה מקבל על עצמו לחבר, אך לא בני"ש. מהרש"ק הופתע שלא ידע עד כה מעצם גדולתו בתורה כפי שנראה מספר זה. מהרי"א מקומרנא נמנע מלכתוב הערות על הספר בגלל חזון שראה. הרבי מסטמר אמר שכל דבריו ברוה"ק (ויואל משה, מאמר ג' שבועות, סי' קעט). רח"מ מויזניץ החיה את נפשו אחרי השואה בלימוד בני"ש. שמעו הגיע עד תימן, וידעו שם את ספרו בעל פה.

בני יששכר, דרושי שבת ומועדים בדרך פרד"ס. בנו ר' שמואל הביא לדפוס את ח"ב בזולקווא תר"ו, בלי שער מודפס רק מצויר ביד, בגלל התנגדות הצנזור יוסף טרלר המשכיל שהשתמד בעטיו (פתחי שערים, 69–78, עם רשימת המהדורות). הופיע רק חלק אחד, כי לא היה לו כסף להמשיך. שני החלקים בזולקיב, דפוס ר' שאול דב מאירהאפער, תר"י, א, כד; עב; פא, כא ד', וכן עם שינויים, א, כג ד'. ר' אברהם ניסן זיס סג"ל הדפיס בלבוב, דפוס פ. גלינסקי ח. ל.

השער המצויר של ספר בני יששכר ח"ב
השער המצויר של ספר בני יששכר ח"ב

פלקר, תר"ך, א, פח; א, פח ד'. ח"ב בדפוס מ. פ. פורמבה, וכן הוצאות תרכ"ה ותרכ"ח, א, קכ; קכ ד'. פעסיל באלאבאן הוציאה לאור בתרל"ה, קיח; קיג ד'. יש הוצאת פיעטרקוב, דפוס בעלכאטאווסקי, תרמ"ד. ר' מאיר יהודה קטינא מו"ס בחוסט הוציא במונקאטש, דפוס קאהן עט פריעד, (תרס"ה), א, קכט; קכח ד'. הוצאה מוגדלת ומהודרת בתיקון השגיאות, ושילוב השורות שנשמטו בהדפסה הקודמת (בלבוב) בכל גליון, ע"י ר' יהושע צבי וילף והאחים עבנער, לבוב, דפוס ר"א סלט, תרס"ט, א, קכד; א, קכד ד', ושוב בתרע"ג. יש גם הוצאת ר' יהושע וילף לבד, (תר"ע), א, קכ ד'. ממהדורה זו צולמו ההוצאות הבאות, אלא שגם היא לקתה בשיבושים וחסרון שורות.

הוצאת בימ"ס השותפים ר' אלטר ברוך וידר ור' אהרן סמו"ט בפורמט גדול, עם השלמת שני עמודים לחודש ניסן שחסרו בהוצאות הקודמות. מונקאטש, דפוס ר' אליעזר יחיאל קאללרש (ח"ב עם גראפיא), ת"ש, א, קיב; קיב ד'. יש מהדורות ניו יורק תש"ו ופרנוולד תש"ז.

דפוס צילום של תרס"ט, ניו יורק, ישראל זאב, דפוס נאבעל, תשכ"א ותשכ"ד. מעבר לשער רשימת ספרי המו"ל ר' ישראל וולף. ד"צ מוקטן של הוצאה זו, ירושלים תשכ"ב ותשכ"ח, מוגדל (תשכ"ו), ע"י המסורה, תשמ"ג, כשבהתחלה ד"צ של קיצור תולדותיו מר' ישראל קלפהולץ, ובסוף יב דפי מפתחות. הוצאות צילום נוספות: ניו יורק, חיים וברכה, דפוס סעטערי פרעס, תשל"ה, ושוב בברוקלין, דפוס מוריה, תשד"מ ותשמ"ו. כמו"כ: ב"ב, היכל הספר, (תשנ"א). מהדורה מוגדלת ומפוארת, מסודרת מחדש בדייקנות באותיות מרובעות ומוגהת, ירושלים, ישיבת תולדות אהרן, תשמ"ג–תשמ"ה, ג, קעה; קעב ד'. מהד' ב מתוקנת בתשמ"ח.

הקדמה מרבי אברהם יצחק קאהן, ומבוא מהעורכים רי"ה ב"ר פנחס הלוי איזן ור' יצחק יעקב ב"ר שמעון עהר וייס. הם כותבים שבדף הראשון של מהד' תרס"ט הנפוצה יש יותר מעשרים טעויות, וכן במהד' מונקטש המדויקת ממנה. על כן הגיהו לפי דפוסים ראשונים, וכתב יד שהשאיל להם נכדו ר' סנדר אורי — ממנו מצולם עמוד אחד, והוסיפו הערות וביאורים קצרים. בסוף ח"א כללי קבלה למעיין, וי"ח דפי מפתחות. יש גם בסוף ח"ב, צג עמ'.

גלי ההשכלה שהחלו לסחוף הניעו את בנו ר' שמואל להביא לדפוס את ספר אור החיים לר' יוסף יעבץ כשסביבו פירוש מעין גנים מאביו. זולקיב, דפוס שאול מאירהופר, תר"ח, א, לד ד'. מעבר לשער כתב הבן בהקדמתו שהזמן גורם להדפיס ספר זה, כדי שלא יתפסו בדעות זרות. שנית בלמברג, דפוס יוסף שנידר, תר"י, לד ד'. בהידור ע"י המו"ס ר' יעקב משה אמקרויט, פרמישלא, דפוס זופניק, קנלר והמרשמיט, תרמ"ג, א, כח ד'. הופיע אח"כ יותר מעשר פעמים.

כלי הרואים, פי' על ספר עובדיה עם הפנים. בצירוף הנהגות ישרות וליקוטי משלי. (לבוב) תר"ח, (יג) ד'. מעבר לשער הקדמת המביאים לדפוס שחתמו שמם בקולופון ספר עובדיה: ר' שמואל בן המחבר, ורמ"מ פנחס מריבטיטש. הם הדפיסו על ספר זה כדוגמא בכוונה להוציא על כל התנ"ך, אלא שכתב היד אבד. בסוף בראשי הדפים: הנהגות אדם. יש ונקראו גם הנהגות טובות. כתבן לשבעים תלמידים מקשיבים בני עליה, ובהן תקנות ללימוד כל מקצועות התורה, תיקון חצות וכדומה. ר"נ אורטנר כללם בספרו, ח"א, קפד-קצא. הוצאה נאה יותר, למברג, דפוס פרנץ סלינסקי, תר"י, טז ד'. בהקטנה, ראי"ה דרוקר בהצדיק ר' יהודה גרשון ז"ל, תרכ"ב, בלי סיפרור.

מוגדל עם תיקוני שגיאות, פרעמישלא, המו"ס ר' יעקב משה אמקרויט, דפוס זופניק, קנלר והמרשמיט, תרמ"ג, א, ו ד'. מעבר לשער דברי השותף ר' משה ב"ר שמואל ז"ל שפירא, הרוצה לחדש הדר ויום של הספרים שהוציא לאור אביו. מוקטן כשהנהגות אדם בהתחלה, טירנוי, הוצאת ודפוס ליפמן הכהן קאטצבורג, תרפ"ח, נא עמ'. בניו יורק תשכ"א צולם רק הפירוש על עובדיה. ההנהגות כמה פעמים בירושלים, ובשנת (תשל"ט) ד"צ תר"י. הוצאת תרמ"ג צולמה עם רגל ישרה ע"י ר' יצחק ליב רוזנצוויג בתשל"ה; עם דרך פקודיך ואגרא דפרקא (בתשמ"ה); בתוך ספרי מהרצ"א מדינוב, וכן (ניו יורק תשנ"א), יד, כב ד'. הנהגות אדם מהגר"א ומהבני"ש שנדפסו בתר"ח עם כלי הרואים. צפת, ר' מרדכי ב"ר שלמה, (תר"ל), טז ד' מוקטנים.

סור מרע ועשה טוב, והוא הקדמה ודרך לעץ החיים לרצ"ה מזידיטשוב, נדפס בפני עצמו, ושנית עם הגהות והוספות רצ"א שקיבל המו"ל מהבן ר' שמואל, למברג תר"י, ל ד'. הופיעו יותר מעשר מהדורות, ותמיד עם ההוספות. הוספות מהרצ"א השלם מכתב ידו, מונקאטש תרס"א, ואח"כ בבודפשט תש"ב וירושלים תש"ח.

דרך פקודיך על תרי"ג מצוות עד מצוה נ"ח. במצות בנו ר' שמואל, ובהוצאת האברכים ר' יוסף מאיר פרנקל ור' לוי לובלינר. למברג, דפוס פרנץ גלינסקי, תרי"א, א, צא ד'. שנית ע"י ר' לוי לובלינר, דפוס ד. ה. שרנציל, תרט"ז. בשלישית ע"י ר' לוי לובין, דפוס האינסטיטוט, תר"ך, א, פט ד'. ברביעית על ידו באותיות מרובעות, דפוס מ. י. פורמבה, תרכ"ה, א, פט ד'. כמו"כ ע"י ר' יעקב משולם ניק, דפוס ש. ל. קוגל-לוין, תרל"ב, בלי סיפרור. שוב בתרל"ד כשחלקו באותיות רש"י. הוצאת בימ"ס ר' שמעון נאמיס, מונקאטש, דפוס בלייער עט קאהן, תרנ"ה, קכז ד'. מעבר לשער שטר מכירה למר"ל ובנו ר' מאיר מאת ר' מאיר משולם שפירא, בפני העדים רב"ז עסל ור' יצחק יהודה הלוי איש הורביץ.

הוצאה מוגדלת ומהודרת מוגהת משיבושים, לעמבערג, בימ"ס קלינגהופר ור' משה באב"ד, תרע"ד, קטו ד', ושוב בתרפ"א. בתוספת הגהה ועם הנהגות ישרות מהדורת ר' אלטר ברוך וידר, מונקאטש, דפוס ר' אליעזר יחיאל קליש, תרצ"ז ותש"א, קמא ד'. בד' הדפים האחרונים: דרך דוד — הערות ותירוצים מהראב"ד ר' דוד שליסל, נמסרו ע"י בנו ר' נטע שלמה. ד"צ מוקטן של הו' תרע"ד ע"י ר' שלמה יוסף ב"ר משה מייזליש מאוסטרו-מזובייצק, שנגהי תש"ו. ד"צ הו' תש"א בהשמטת דרך דוד (גרמניה תש"ח). מהדורה מסודרת מחדש באותיות מרובעות, עם הנהגות ישרות, ירושלים, דפוס ספרא, (תשט"ז), רטז עמ', ושוב בהוצאת אשכול, תשי"ז ותשכ"א, תשכ"ד ותשכ"ז, בהדגשה שנוספו כאן י"ד סי' שנשמטו בהוצאות הקודמות.

בניו יורק תשכ"א צולם בלי ההוספות. ד"צ מהדורת תרע"ד בראש ספרי מהרצ"א מדינוב, ועם כלי הרואים, דרך עדותיך ואגרא דפרקא, (ירושלים תשמ"ה ותשנ"א). ד"צ מוגדל של הו' תרפ"א, ניו יארק תשל"ז, בתוספת המערכת שלו בעשר צחצחות, ושוב בברוקלין, דפוס אופסט מוריה, תשמ"ו, עם אגרא דפרקא.

אגרא דפרקא, שנ"ב דברים ושיחות בענינים שונים. למברג, דפוס מ. פ. פורמבה, תרי"ח, לא ממוספר. בהקדמת חתנו המלבה"ד ר' משה שינפלד ממדזילברץ כותב, שמצאו בין כתבי חמיו ומסרו למעתיק. בהקדמת מעין גנים תר"ח כתב הבן ר' שמואל, שכתב היד אצלו. רש"פ שטיללער הדפיסו בזאלקוויא תרכ"א, סד ד', ומהדורה נוספת באותה שנה, ע ד'. שנית(!) ע"י רצ"ה שטילר בנו של רש"פ, למברג, דפוס מ. ל. רכלס, תר"ם, עה ד'. מעבר לשער הודעה שהוגה מכתב היד. בקולופון מביע תקוה להדפיס את יתר הכתבים שעמו.

העתקת הנכד ר' שלום קליש ממונקטש בתוספת הנהגות טובות, בימ"ס ר' שמעון נאמיס אבי גיסו ר' מאיר, מונקאטש, דפוס בלייער עט קאהן, תרנ"ד, א, צה ד'. מעבר לשער מספר הנכד רצ"א שנפלד אב"ד מדזילברץ, שאביו קיבל את כתב היד מר' אלעזר ור' דוד בני המחבר. הדפיסו בתרי"ח בשיבושי העתקה או הדפסה, ומרוב צער רצה להדפיסו שוב, אלא שכתב היד אבד או נגנב. כעת נזדמן לו כת"י שאצל האב"ד הדרכי תשובה, ומסרו לחתנו ר' מאיר ב"ר שמעון נאמיס להדפסה. הלה מסרו לחתן שני שלו להעתיקו בדייקנות.

הוצאה מוגדלת בהידור ובהגהה ע"י השותפים יהושע צבי וילף והאחים עבנער, למברג, דפוס ר"א סלט, עת"ר, נח ד'. עוד הדפסה במונקאטש, דפוס ר' אליעזר יחיאל קאליש, תש"ב, א, סז ד'. מעבר לשער הקדמת המו"ל ר' דוד ב"ר יעקב צבי רנד שנפטר בט"ו בשבט תרפ"ד, ב"ר שמואל זנויל הכהן מטורקא, חתן רצ"א (שנפלד) נכד המחבר. מזכיר את אמו פיגא עלקא בת חוה לאה, ואחיו הגדול ר' יוסף. בעמוד האחרון קיצור תולדות המחבר.

ד"צ עת"ר, (גרמניה), אשע, (תש"ח), וניו יורק תשי"ב, ועטרת תשל"ה. ד"צ תש"ב מוקטן (ירושלים תשכ"ג), ומוגדל, ער"ה תשל"ג, בתוספת י"ב דפי מפתחות שנערכו ע"י רש"א מרגליות. הרציא מהדורה זו הנכד ר' שלום אייזיקאוויטש, ב"ר צבי מאיר (נספה באושוויץ עם זו' רבקה מאנצא ביום כ"ז אייר תש"ד), חתן ר' שלום קליש ממונקטש, חתן רצ"א שנפלד נכד המחבר. ד"צ גם בתוך ספרי מהרצ"א מדינוב. הוצאה מסודרת מחדש באותיות מרובעות ע"י הרב חיים צבי בן פיגא שבארץ, (ירושלים), כולל מקור חיים לתולדות ישראל בצפת, תשמ"א, ח, קעו, 8 עמ'. המסכימים: בד"צ העדה החרדית ורד"י וייס; ר' משה ארנסטר.

בהקדמת המהדיר כותב שתיקן שגיאות והוסיף מראי מקומות ע"י הרב יהושע ליבוביץ מב"ב, ומודה לר' אליעזר צבי הכהן שטרח בהדפסה. בסוף מפתחות, הנהגות אדם, דברי ר' שניאור זלמן בן המהדיר לזכר אמו סלבה בת ר' שניאור זלמן זינגרביץ שנפטרה השנה, הנצחות וסגולות. בשני חלקים עם פירוש אגרא דצבי לרצ"ה מייזליש, ברוקלין, תשמ"ה ותש"ן.

רגל ישרה בקבלה בסדר א"ב. למברג, דפוס מיכאל י' פורמבה, (תרי"ח), נב ד'. רגל בגימ' צבי אלימלך, וישרה רמז לשם החול שלו הירש. בפנים הסביר המחבר את השם בצורה שונה. רד"ב ב"ר טוביהו זאב ז"ל קנה את כתב היד מהבן ר' שמואל, והביאו לדפוס. יש גם הוצאת תרנ"ח. ד"צ אחרי כלי הרואים ע"י ר' יצחק ליב ב"ר ישראל הלוי רוזנצויג, ירושלים תשל"ה. פעם נוספת מהמקור אחרי שבעים ושתים ידיעות לרמ"ע מפאנו, (תשמ"ג).

הלכות ותקנות של חבורת תלמוד תורה לרגל יסוד ת"ת תמכין דאורייתא בעיר, ונשלח העתק מקולומיאה לבקשת ר' יוסף צבי סג"ל ור' גרשון ריינער. טשערנאוויץ, דפוס רודולף עקהרדט, תרכ"ד, יב ד' (חסר). מעבר לשער הקדמת המביאים לדפוס. בסוף: מהל' ת"ת בשו"ע הרב; דברי הגיסים המדפיסים על שבלולי דפוס, שאינם מקמצים בטיב הנייר, אותיות הדפוס וההגהה; בקשת ר' ישעיה אשר הורביץ — מייזליש בן האב"ד להודיע לו על כתבים מאבותיו, כי מוכן לרכשם במיטב.

תקנות תמכין דאורייתא שיסד הבני"ש וכתבם בידו בפנקס. הוגה ע"י נכדו ר' שלום קליש מפה. מונקאטש, דפוס בלייער עט קאהן, תרנ"ו, כב ד', מחירו 30 צל. יצא לאור ע"י חברת תמכין דאורייתא שיסדה המחבר, עם הקדמת הגבאים המנהלים. נוספו דברי חיזוק בתרמ"ב מהאב"ד ר' שלמה, ושמות החברים. בסוף מכתב עידוד מערב סוכות תקצ"ב אחרי המגיפה, מיועד גם לוורצקי וברגסז, ונזכרים בו שמות ידידיו והנוסעים אליו לחגים. באותה שנה נדפס גם בלעמבערג בראש ספר מאזנים לתורה של ר' דוד תאומים, א-ט ד', בלי השמות. קונ' כך הוא דרכה של תורה, ובתוכו קונ' תמכין דאורייתא. הובא לדפוס ע"י בני ישיבת אלט ראדנא בטרנסילבניה.

קלוזש, דפוס ווינשטיין עט פריעדמאנן, תרפ"ז, טז ד'. מעבר לשערים הקדמת האב"ד ר' אשר רובין לתמוך במפיץ שיחור בעיירות. מסר להדפיס בסוף ד' מכתבי דו"ז רשי"ב מצשינוב בעניני חינוך, שקיבל מש"ב ר' ברוך אברהם בינדיגר מרעש חתן האב"ד ר"מ פנט. הם נכתבו בתרס"ג–תרס"ו אל ר' חיים קנלר, ר' אהרן הכהן, ור' יהודה אייכנשטיין. קונ' תמכין דאורייתא צורף לספר דברים נחמדים מהדורות ירושלים, ור"נ אורטנר כללו בח"א, קד-קלז. נדפס מחדש בהידור ע"י הנכד הרב ברוך כ"ץ, ב"ב תשנ"ה, מ עמ'. מעמ' כא תולדות הבני"ש, עם הוספות שטרם נדפסו.

בשם אזהרות והנהגות נכללו במהדורות תהילים עם פירוש תוספות חיים להרב חיים ישעיה הכהן הלברסברג. בנפרד בשם אזהרות מהרצ"א לק"ק מונקאטש, פרעמישלא תרס"ט, ט עמ'. בשם זה נדפסו אז לראשונה עם קהלת יעקב (יולס) עמ"ס ברכות, ושוב עם משמיע ישועה, ירושלים תשט"ז. ר"נ אורטנר כללם בח"א, צה-קא.

אגרא דכלה עה"ת. למברג, דפוס מ. פ. פורמבה, תרכ"ח, מחירו ג' רייניש ע"וו 3 פל'. בח"א ו, קלד ד', בח"ב ספירות רבות. כתב היד של הספר היה בתר"ו בידי הבן ר' שמואל, אך לפי פסק ג' רבנים העבירו לר' ישעיה דוד שפירא בן אחיו ר' משולם זושא. הוא מכרו בתרכ"ו לר' מאיר משולם שפירא שחפץ להוציאו, ועל שטר הקנין חתמו בלנצוט העדים דוד ספיר ונפתלי יהודה ליבש סג"ל. בראותו שאינו יכול להוציאו מכרו בתרכ"ח לר' אברהם ניסן זיס סג"ל, וחתמו בלבוב העדים רמ"מ בודק ונחמן מורגנשטרן. המסכימים: השר"מ לתלמידו המו"ל (דבריו יקרים מאירים ומזהירים בספריו הנפוצים על פני תבל); הדב"ח (נודע ומפורסם בכל העולם גדלותו וצדקתו וקדושתו, ועל מי לא יהל אורהו).

המלבה"ד מספר בהקדמתו את גלגולי כתב היד. בסוף הקדמת המחבר כותב, שלא יעתיקו מזה בלי ידיעת חברים מקשיבים, עד אשר ידעו את האיש ואת שיחו אשר בתומו ילך ונוכח ה' דרכו. בראש צירופי בראשית גרשם התאריך תקע"ט. מובאים בו דברים מפירושו בארות עמוקים על המג"ע. צורפו גם למג"ע למברג תרמ"ב וניו יורק תשי"ח. יש כאן אריכות רבה על הפרשיות הראשונות, כי בהן התחיל והיו בתחתית ערימת הכתבים. הגשם ירד על הגליונות העליונים וקילקלם.

קונ' השמטות מאגרא דכלה, ביאור על רש"י ועה"ת. היה בידי ר' טוביה שפירא מפשמישל ב"ר משה ז"ל נכד המחבר, ונמכר בתרס"ח לרצ"ה פניג מפרמישלא. רמ"י מבוקובסק הורה לו לצרפו לספר שעמד להדפיס: קהלת יעקב עמ"ס ברכות של רי"צ יוליש. הוא עשה כן והדפיסו שם בסופו, תרס"ט, יב ד'. בשני הדפים האחרונים אזהרות שחיבר בהונגריה בשם: מנחה היא שלוחה לאחינו בני ישראל.

ההוספות וההשמטות שובצו במקומן במהדורה השניה המוגהת משגיאות, עם תוספת מכתב יד. פרעמישלא, אמקרויט עט פריינד, דפוס רנ"נ קרונברג בבילגוריי, תר"ע, קסד; קח ד'. בסוף ח"א ההסכמות ושטרי הקנין, בתוספת זה של ר' שמחה פריינד מר' שמואל זיס בן המהדיר הראשון, גם בשם אחיו ר' ישראל דוד זיס. חתמו בתר"ע בד"צ פשמישל: ר"ג שמלקיס, ר"מ מייזלש, ר"נ הבנשטרייט, ר' משה יעקב פלדשטיין, והעדים ר' צבי זאב זינגר ור' מאיר יעקב צינץ שמסר את כתב היד שהיה אצל אביו ר' אברהם יששכר. בהקדמת המו"ל מפרט את שכלולי המהדורה. בקולופון מתאר את יגיעתו בסידור הספר, ר' דוד ארי שאמו בת בתו של ר' משולם זוסיא בן המחבר.

מהוצאה זו צולמו המהדורות הבאות: ניו יורק, יוסף סאקס ושותפיו, תשכ"א, תשכ"ד, (תש"ל) ותשל"ז, ובהקטנה בשני חלקים בירושלים תשכ"ד ותשכ"ה, כששטר הקנין מעבר לשער ח"ב. מוקטן בכרך אחד ובהשמטת שטר הקנין, ב"ב, היכל הספר, תשמ"ג.

הוצאה מוגדלת ומהודרת, מסודרת מחדש באותיות מרובעות, א-ב, ברוקלין, אמת (אור תורה מונקאטש), אדר תשנ"ג, וד"צ מוקטן באייר בירושלים, ז, רמג; ב-,תח ד'. בהתחלה מכתב האדמו"ר ממונקטש, תודה לתורם ר' ברוך הולנדר, והקדמת ההוצאה על שכלולי מהדורה זו: חלוקה לקטעים, פיענוח ר"ת, ציונים ומראי מקומות, הדגשת פירושיו לרש"י, הנצחות, ובסוף מפתחות מפורטים, קכח עמ'.

סדר הקרבנות לי"ג מדות שנתיסד ונתחדש ע"י רצ"א מדינוב, עם קיצור דינים מספר מצות השם. הוציא לאור ליקט וסידר ר' חיים קנלר, הכותב בהקדמתו שהסכים לזה ר' דוד מדינוב, פרעמישלא תרל"א. שנית עם תיקונים, דפוס זופניק, קנלר והמרשמיד, תרמ"ח, כ ד'. כמו"כ במונקטש תרמ"ח ותרפ"ב, וניו יורק תשט"ו. ד"צ תרמ"ח, ירושלים, ישיבת תולדות אהרן, תש"ן.

והיה ברכה ח"א על משניות ברכות ותוספתא. יצא לאור ע"י נכדו ר' מאיר משולם מלנצוט ב"ר שמואל ז"ל, שקיוה להדפיס גם ח"ב בשם מגיד תעלומה הגדול מהראשון פי שלוש, וריח דודאים. פרעמישלא, דפוס רח"א זופניק וקנאללער, תרל"ה, ג, לז ד', פתיחה. המסכימים: הדב"ח (אקלע לאתרן...וכמדומה לי שהחיבור הלז הראה לי בחיים חיותו, וראיתי בו דברים נחמדים...וזה שם הספר אשר יקרא לו (לח"ב) מגיד תעלומה); השר"מ (מחברו נודע בין החיים...הגאון הקדוש והיה למאורות...כל הרואה בו ימצא טעם בעיקר בפירוש וביאור, וגם מתנוצץ בו מקצת קבלה...זכותא דמר דנפיש טובא ימליץ טוב בעד החותמים); ר"י שמלקיס (כבר יצא לו מוניטין...וזכותו של הגאון הצדיק יתנוסס ויגן על התומכים).

בהקדמת המו"ל כותב שבני דודו ר' דוד מדינוב מסרו לו את כתבי היד בהשאלה להדפיסם. היו על כך טענות לש"ב ר' ישעיה דוד שפירא ב"ר משולם זושא שירש חלקו לפי פס"ד ג' רבנים, ובתרל"ד קיבל ממנו בתשלום שטר מכירה בחתימת העדים ר' ישראל ניסן פלד ור' נפתלי יהודה ליבוש סג"ל. מקוה להדפיס בח"ב את יתר ההסכמות ושאר המנויים. בין החותמים גם קרוביו: שב"ז ר' פישל אבורדם מעיר ישן, ש"ב ממדזילברץ ר' אליעזר שנפלד, ר' מרדכי יוסף, ר' אשר, ר' דוד מייזלש, דודו הגביר ר' יצחק לבין ובנו ר' ליבש מביאלע. מהד' מוקטנת מסודרת מחדש באותיות מרובעות, עם הגהות וציונים מת"ח ירושלמי (רח"צ אייזנבך). ירושלים, דפוס התחיה, תשי"ח, קד עמ'. במקום המנויים ושטר המכירה נספחים אחרים. ד"צ מהד' תרל"ה בניו יורק תש"ך, ובסוף מגיד תעלומה תשכ"ב ותשד"מ.

והיה ברכה (ח"ב), על משניות זרעים ומסכת שבת עד דף מב. פרעמישלא, דפוס זופניק, קנולר והמרשמיט, תרמ"ח, ב, מז ד'. בהקדמת המו"ל נכדו ר' מאיר משולם מבקש לסייעו להוציא את המשך מס' שבת, מבלי שיצטרך עוד לנדוד. בידו חידושי חנוכה שנשמטו מהספר שנדפס, ויעץ לו רצ"א מבלחוב שלא ידפיסם בנפרד, אלא שאין ביכולתו להדפיס הכל. הדברים נראים מועתקים מגליון גמרתו עם הרי"ף. בסוף שתי תשובות: הראשונה מתקע"ט בריבטיטש לר' יוסף ממוסקבה בהיתר עגונה, והשניה לר' אפרים צבי אב"ד סאהל על שבויה לכהן. יש ממנו רק עוד תשובה אחת בהל' טריפות, ותו לא. הרבי מצשינוב סיפר בשם חסיד בלחוב, שרמ"מ מרימנוב הורה לו שלא לכתוב תשובות בהלכה.

על כן נסע פעם לעיר סמוכה לפגוש את הדב"ח לדון עמו בפסק הלכה, כי לא רצה לשגר לו את דעתו בכתב. הוצאה מסודרת מחדש ומוגהת ע"י ר' שמחה ב"ר אלעזר רובין, ברוקלין, דפוס שמחה, תדש"ם, קכח עמ'. בסוף הנצחות ומנויים מתלמידי ישיבת תורה ויראה בקרית יואל. מימן רד"ב פרייער נכד המחבר, בנם של ר' חיים אלכסנדר יוסף ב"ר דב ושרה בת ר' שמואל לויפר, וסייע רח"ו גליק תלמיד ר' אלעזר שפירא אב"ד קיוואשד.

כתב ידו של רצ"א מדינוב בחידושיו למשניות
כתב ידו של רצ"א מדינוב בחידושיו למשניות

מגיד תעלומה עמ"ס ברכות, המשך לספרו והיה ברכה ח"א. פרעמישלא, דפוס רח"א זופניק וקנלר, תרל"ו, ב, קיד ד'. אחרי ההסכמות שמח"א נוספו מרש"ס (רבים שתו ורבים ישתו בצמא את דבריו הקדושים); רמ"מ מויזניצא שהקדים ה' רייניש בכסף; הייטב לב (פלאי פלאים מלא רוח חכמה); ר' אליהו מדרוהוביטש (דבריו מועילים על פי פשוט, וגם לענין יראת שמים הרי המה כגחלי אש). בהקדמת המו"ל נכדו ר' מאיר משולם כותב, שבגלל פאר ההדפסה אינו מדפיס את יתר ההסכמות. מבקש גם מהחותמים לקנות את הספר. בסוף רשימת המנויים שרובם מגליציה, ובהם רבים מקרוביו. שער שקרי נדפס לצורכי למדנים שאולי לא ירצו ללמוד מספר של רבי חסידי, וביחוד בהונגריה.

נאמר בו שחיברו הגאון ר' צבי תלמיד הב"ח(!), נדפס לראשונה בקראקא ת"ו(!), השנה תרל"ב(!), והושמטו ההסכמות. ד"צ ע"י ר' יוסף סאקס ושותפיו, ניו יורק, דפוס אדיסון, (תשכ"ב), כשאחריו והיה ברכה. שוב בדפוס יצחק אייזיק גראס, תשד"מ. מהדורה מוקטנת מסודרת מחדש באותיות מרובעות, עם הגהות וציונים הערות והשוואות ע"י ת"ח ירושלמי (רח"צ אייזנבך). ירושלם, דפוס התחיה, (תשכ"ב), שטז עמ', עם נוספות אחדות. כדוגמת ספר זה היה לו על כל הש"ס אלא שהתקלקל בגשם, ונשתמר רק מה שהתחיל והיה מונח למטה.

חכמת הנפש ממקובל קדמון עם פירושו נחל אמונים. למברג, דפוס ר' אברהם ניסן זיס סג"ל, תרל"ו, ב, לו ד'. המסכימים: השו"מ (זקנו כתבם דרשם חקרם והגיהם, ועשה זר זהב סביב, וחיבב את כתבי קודש האלו, עד שבכל מקום שהיה הולך ונוסע היו עמו...נהג נסיעתו במכוון לכאן לקחת הסכמתי); הדב"ח (מה' בקדושת שקידתו שם עיונו עליו להסר חרולים ושיבושים אשר מרוב עתים, גם סילת חיכך האמרים ועשה סדרים כדרכו בקודש). בהקדמת נחל אמונים מאת המעתיק נכדו ר' פסח אברהם שנפלד אב"ד קורימא בחיי אביו ר' משה, מבאר את הסימנים השונים שקבע המחבר בפירושו שלא הספיק לסיימו, ומזכיר את חיבוריו על הרמב"ם והטור.

בהבאה לדפוס טרח בנו האברך ר' יוסף. מדף לד ע"ב: טעמי המצות בקבלה מזקנו. נדפסו בסוף טעמי המצוות לריקנטי, לונדון תשכ"ג. שנית בצפת, דפוס הגליל, תרע"ג, ב, לד ד'. הסכמות חדשות בלבד מרבני העיר: ר' רפאל זילברמן (בא לפני ר' גדליה קליין מדעש, ואמר שגיסו ר' יעקב יצחק שנפלד שלח לו את הספר להדפסה, וכיון שטורח לו לקבץ מנויים — מסר את הזכות למו"ל ר' אברהם בן השו"ב ר' יונה אלטרמן), ור' חיים סתהון (לפי שמות שבספר נראה שחיברו רבי אלעזר מגרמייזא בעל הרוקח); אב"ד טבריה ר' משה קליירס. רשימת המנויים שבהתחלה היא תעודה לשמות יושבי צפת וראש פינה. פעם שלישית במונקאטש (בשער: נדפס רק פעם אחת זה קרוב לשבעים שנה(!), המו"ס ר' אלטר ברוך וויערער, דפוס ר' אליעזר יחיאל קאליש, (תש"ג), נו ד', עם ההסכמות הראשונות. ד"צ מהד' צפת, ירושלים, פאר הספר, תשכ"ח.

ריח דודאים עמ"ס מגילה. מונקאטש, דפוס ר' פנחס בלייער ב"ר דב בר ז"ל מדאראג, תרל"ט, מב ד'. בהסכמת הדב"ח מתרל"ה כותב: בא אלי שנית... רבים שתו ורבים ישתו בצמא את דבריו הקדושים. בהקדמת נכדו המו"ל ר' מאיר משולם כתב שנדר ג' שנים להדפסת הספרים, וכשיהיה לו כסף מקוה להדפיס עוד מהכתבים שעמו: ריח דודאים על חנכה, וחיבור על משניות זרעים (והיה ברכה ח"ב). בקולופון מודה לתומכיו, ובהם שב"ז רא"פ אברדם מעיר ישן. סודר מחדש באותיות מרובעות ע"י ר' חיים צבי ב"ר משה יהושע אייזנבך. ירושלים, דפוס התחיה, תשי"ז, ד, צג עמ'. הקדמה מר' יהושע סג"ל דייטש נשיא מעין החכמה שסייע להדפסה. בעמוד האחרון אזכרה לאבי המהדיר. שוב בהשמטת האזורה, אשכול, (תש"ך). במקום ההקדמה דברי המחבר בשיטת הלימוד.

חדושי מהרצ"א על הל' חנוכה (בראשי הדפים: חידושי). פרעמישלא, דפוס רח"א זופניק ור"ח קנאללער, תרמ"ב, ב, לט ד'. בהקדמת נכדו המו"ל ר' משה ב"ר שמואל שפירא מספר, כי הכתבים היו בידי ברנדיל בת ר' ברוך צבי אלמנת הרב ליבוש, ויתומיה עטיל ומנחם מאיר. הם הכילו שמונים גליונות שבהם פי' בראשית ויהושע, גמ' דחנוכה, ופי' ספר יצירה, כמפורט בשטר המכירה של ר' יהושע צבי שטיין מהוסקוב. נמכרו בתרל"ז בהרשאתם ע"י בעלה השני ר' יחיאל דב מוסזינגר ממושציסק, בפני ר' יעקב מנחם הכהן ב"ר אברהם ור' אברהם חיים ב"ר אפרים זקן, וקוים ע"י ר' אברהם מנחם מניס אב"ד פלשטין.

נמסרו לר' יצחק צבי המרלינג מפרמישלא לסדרם לדפוס. במצות ב"ד רינ"ה מדינוב קנה כתבים נוספים מב"ד רצ"א שפירא מברטש, ושוב מסרם לת"ח שיראה מה כבר נדפס. בינתים אזל כספו, וקיוה להדפיס שוב בשלימות עם שמות המסכימים והתורמים. נדפס שנית בתחילת תרמ"ו בדפוס זופניק קנלר והמרשמיט. הוצאה זו צולמה בהשמטת ההקדמה ושטר המכר ועם תפילה לחנוכה בסוף, (ירושלים תשכ"ח), א, מ ד'. שוב בהקטנה, תשל"ד, כשבסוף נימוקי או"ח הל' חנוכה לנכדו רח"א, קכא-קכו ד'.

הוצאה חדשה, ברוקלין, חברה קנין ספרים של ישיבת צאנז קלויזנבורג, תשי"ד, ה, מח ד'. הביאו לדפוס הבחורים הגבאים ר' שלמה מנחם ב"ר דוד הכהן כ"ץ ור' משה חנוך הניך ב"ר שלום גרינפלד, עם הוספות מכ"י המחבר שמסר להם האדמו"ר מקלויזנבורג. בהקדמתם כותבים שהת"ח לא הספיק לסדר את שני כתבי היד, ועברו מהמו"ל לאחיו ר' מאיר משולם שנתנם לרבי מקלויזנבורג בבחרותו. בימי הזעם הטמינם בנו חיים צבי שעל שמו נוסדה ישיבה במקסיקו סיטי בכלי זכוכית בארץ, חברותא של הבכור רחי"ל ראה זאת, ובשובו מאושוויץ בדק וראה שרק זה ניצל. כמו"כ ניצלו יחד כתבים שכבר נדפסו כגון רגל ישרה, וכן שופרו.

ר' אלעזר בנו של המו"ל הראשון מסר להם את זכות ההדפסה. הציגו פקסימיל של המחבר. שוב בתשי"ן ע"י מכון להוצאת ספרי קדמונים, דפוס האחים גרויס, כשמעבר לשער תודה לתורם ר' יוסף שלמה מייער.

לקוטי מהרצ"א עה"ת, נ"ך, אסתר וש"ס. פרעמישלא, דפוס רח"א זופניק ור"ח קנאללער, תרמ"ה, מו ד'. ר' אברהם ארום גדל בפשמישל בבית אביו ר' גדליה נ"י. כשנעקר מעירו לעיירה טרווה הרחוקה לרגל נישואיו חיפש לו רב להתחזק, ומצא את רמ"י מבוקובסק. הוא נתן לו להעתיק מכתבי זקנו שהיו ברשותו, ובמשך שנה וחצי העתיק את הכתבים הכלויים, השמיט מה שכבר מצא מודפס בספריו, והוסיף במרובעים את תיקוניו שלו. זהו הספר הראשון שמוציא לאור. ד"צ ע"י רש"א מרגליות בירושלים (להלן); בתוך ספרי מהרצ"א מדינוב, בתוספת דף בהתחלה, ג-פח עמ'; ובתוך ספרים קדושים מתלמידי הבעש"ט, כג.

שני ספרים נפתחים: א. לקוטי מהרצ"א; ב. הגהות מהרצ"א. ירושלם, דפוס י. מונזון, תש"ל (בפנים תשל"ב), קצב עמ'. לקוטי, פח עמ'; הגהות, פט-קעח עמ', כשבראשי הדפים בהתחלה: חידושי מהרצ"א. מעמ' קעט שמות הספרים הנזכרים בזוהר שערך ריא"ז מרגליות, ותשובות מהדרכי תשובה.

דברים נחמדים על משניות וגמרא, דינים, רמזי חז"ל מתנ"ך, ישעיה תהילים ומשלי, פירוש הל' יסודי התורה לרמב"ם, דבש לפי לחיד"א, ומסכת אבות. העתיק והוציא לאור ר' אברהם מטרווה, ב"ר גדליה ולאה מחלה ארום מפרמיסלא, בציווי רמ"י מבוקובסק שאצלו היה כתב היד. פשמישל, דפוס זופניק קנלר והמרשמיט, תרמ"ז (פרידברג בטעות: תרמ"ה), וכן בתחילת תרמ"ח, ב, לח ד'. בהקדמת המו"ל בחתימת אב"ג מטרווה כותב שאינו נכד, רק בגלל שהעתיק ברוב עמל — נתן לו רמ"י מבוקובסק את זכות ההדפסה. מכתבים המאשרים כי הדברים מהמחבר, נתנו לו הנכדים רצ"א מבלחוב הסומך על אחיו רמ"י מבוקובסק.

השני מאשר שנתן לו במתנה גם את זכות ליקוטי מהרצ"א, ובלבד שיחזיר לו את כתב היד. הוא מכיר את כתב ידו של זקנו שנפל לחלקו מעזבון אביו, ואין צורך בהסכמות. הוצאה מסודרת מחדש באותיות מרובעות ע"י ר' חיים צבי אייזנבך. ירושלים, דפוס התחיה, תשי"ז, צו עמ'. נספחו בסוף: ליקוטים, שתי תשובות, קונ' כך היא דרכה של תורה, וסגולת ר"ש מאוסטרופולי לערב פסח מסודרת ע"י ריא"ז מרגליות. שוב ע"י אשכול, בתש"ך כנראה, ובספרי מהרצ"א מדינוב. לקט נדפס בספר דבש לפי מהחיד"א, ניו יורק תשכ"ג. ד"צ מהדורת פרעמישלא, ברוקלין, בית הספר, תשל"ד, בתוספת ב' דפים בהתחלה: אזהרות והנהגות. נספחו: ד"צ כלי הרואים, וטעמי המצוות כסדר שנדפס עם חכמת הנפש בתרל"ו ובתרע"ג.

פי' הר"א מגרמיזא (בעל הרוקח) על ספר יצירה, נמצא בכתב יד רצ"א מדינוב שהעתיקו בתקפ"ז במונקטש מכתב יד, והוסיף בהם בסוגריים הגהות מהרצ"א. בסופו דרך עדותיך, פי' על מקצת ס' יהושע, ליקוטי תרגום רות, השמטות לאגרא דכלה ודרך פקודיך. פרעמישלא, ר' משה ב"ר שמואל שפירא, דפוס רח"א זופניק ור"ח קנאללער, תרמ"ח (ולא תרמ"ג), ב, כב; ח; כ ד', ציורים ולוחות קבליים של אותיות.

המסכימים: רמ"מ מוזניצא בתרל"ח (בא לפני); הייטב לב בתרל"ט; ר' יעקב שמשון הגר מקוסוב (בא לפני); ר' אליהו הורשובסקי מדרוהוביטש בתרל"ז (כל הספרים של הקדוש המה מתוקים); רצ"ה אורנשטיין (כבר נודע בשערי ציון המצוינים בהלכה פרשת גדולת חכמתו וצדקתו); ר"י שמלקיס (אין בפי ממלל להלל הספר הלזה. מחברו רב וגאון עיר וקדיש. כל רואה בספרי הקדושים ישתומם על המראה הגדול הזה, כידודי אש יתמלטון מפיו הקדוש בנגלה, וכל קורא בספריו ימלא חרדת קודש ושמחה וגיל להבין דברי חז"ל). בתרל"ט רמ"מ פנט מרעש (נסע בזה), רא"ל הלוי ממושציסק, ור' שמואל צבי וייס ממונקטש (היה למראה עיני בעדו בחיים חיותו, והייתי משתוקק שיבוא לדפוס).

בהקדמת המו"ל כותב שקנה את הכתבים, וקרא להם חדושי מהרצ"א. אח"כ התנצלות המגיה ר' צבי ב"ר יצחק ז"ל. בב' הדפים האחרונים שמות המנויים מהונגריה, ובהם כמה מקרוביו. ד"צ (ירושלים תשמ"ב).

ברכה משולשת פירוש על המשניות (מועד-קדשים), כולל ישובים להשגות התוי"ט על הרע"ב וביאור סדר המסכתות. פרעמישלא, דפוס זופניק קנאללער עט וואלף, תרנ"ז (או תרנ"ו), א, נה ד'. יצא לאור ע"י ר' אברהם ארום מפרמישלא בטרווה, ואת ההסכמות הציג בספר דברים נחמדים שהדפיס בתרמ"ח. אביו נסע ה' שבועות לקבץ מנויים, ואף כי ההוצאות רבו על ההכנסות, ירשמם בספר על הש"ס שמתכוין להוציא לאור. מעבר לשער תפילת המחבר לחנוכה. ד"צ ע"י ר' ישראל קלפהולץ עם תיקונים, ובסוף קונ' שליקט מספרים לתולדות המחבר, כג עמ', (ב"ב) תשכ"ט.

הגהות מהרצ"א על הזוהר והתיקונים. פשמישל, דפוס זופניק וקנאללער, תרנ"ט, ב, מד ד'. בהקדמת המעתיק המו"ל ר' אברהם ארום מבאר את הסימונים מה מהמחבר, ומה צירף מלשון הזוה"ק כדי שיובן. בסוף ב' ד"ת מחיבור רצ"א על הש"ס שנמצא ברשותו.

נר מצוה, סדר הדלקת נר חנוכה עם התפילות והזמירות שתיקן רצ"א ונוספות, ע"י ר' חיים פוטרמן. סאניק, דפוס ר' מנדל מושעל, תרע"ג, ב, סב ד'. ד"צ מוגדל, בארא פארק, ישיבה מחו"ה דחסידי בעלזא, דפוס האחים גרויס, תשמ"א.

חדושי בני יששכר, עשירית מספרו על הש"ס שהציל ר' אלעזר מקיויאשד, ונוספות מבני המשפחה. ניו יורק, דפוס ספראגראף, תשי"א, ב, צד עמ'. כמחצית הספר הקדמת המהדיר. מוסר בה פרטים על משפחתו, ותקנות לפירצות אמריקה. ד"צ בתוספת רגל ישרה, חכרון יעקב ויהודה מבעל מלוא הרועים ובנו, בתוספת ב' דפים בהתחלה לסדר יחוסו, ברוקלין תשל"ד.

סדר הקפות על פי מנהגו, (ירושלים תש"י ותשט"ז), טז עמ', ללא שער.

תורת בני יששכר, ילקוט מאמרים וחדו"ת מספריו עה"ת והמועדים. הרב טוביה הלברשטם. ברוקלין תשל"ג, הד"צ ירושלים, וגשל, תשל"ד, תטו עמ'. בהסכמת רבי ישראל מבלחוב אחי אמו כתב, שעשה בזה דבר נאה ומתקבל. בהקדמה מבואר שליקט ענינים שאינם קבלה, וצירף מראי מקומות. יש וקיצר ומסר בלשונו הוא. מעמ' שס-טעמי דינים ומנהגים. מעמ' שצ-ליקוטי תנ"ך. מעמ' תז-מפתחות והנצחות.

הגדה של פסח עם פירוש רצ"א, מלוקט וערוך מספריו ע"י הרב נתן יהודה אורטנר. ב"ב, המכון להנצחת חסידות גליציה, דפוס ליפא פרידמן, תשל"ג ותשמ"ז, ד, ק עמ'. בהקדמת המלקט כותב שלא כלל מאמרי פסח שאינם קשורים ישירות להגדה, או עניני קבלה. מנציח את ש"ב ר' דוד ב"ר מרדכי הלוי רבהון שנפטר ביום ל' סיון תשל"א. לקוטים מהבני"ש גם בהגדת חיים ושלום של נכדו רח"א ממונקטש, ברוקלין תשמ"ה.

ספרי מהרצ"א מדינוב בעל בני יששכר. ירושלים, נכדיו, כולל עט"ץ והוי"ש בנשיאות האדמו"ר מטעמעשוואר, תשמ"ז. בכרך א: מגיד תעלומה, והיה ברכה, ריח דודאים, חי' מהרצ"א. בכרך ב: דרך פקודיך, כלי הרואים, דרך עדותיך, ליקוטי מהרצ"א, אגרא דפרקא, דברים נחמדים, תמכין דאורייתא, אזהרת מהרצ"א.

תהלים עם פירוש אגרא דהלולי, מלוקט מספריו ע"י ר' נפתלי הערץ מנדלוביטש. ברוקלין, אמרי שפר, דפוס עדיסאן, תשמ"ז, ד, קפח; תטז עמ'. המסכימים: בד"צ העדה החרדית בירושלים עם רי"י וייס; הרבי מבלחוב; ר' משה שטרן מדברצין. בהקדמת המו"ל שילב את תולדות המחבר, כספר המבוסס בעיקר על דברים ששמע בע"פ מנכדי רצ"א. השתמש גם בספרי ר"נ אורטנר, אלא שמבקר בעמ' כד את מה שהשתמש במקורות חוץ כאלו שהבני"ש לחם נגדם. בסוף מפתח הענינים.

סידור בני יששכר, לקט מספריו של פירושים ע"ד פרדס, הלכות וכוונות. בהתחלה קונ' הכנה והתעוררות לתפילה, וסדר הנהגות האדם. בסוף שולבו סדר אמירת קרבנות ליום י"ג מדות, הושענות והקפות לשמחת תורה. ליקט ערך וסידר הרב נתן אורטנר, ויצא לאור לע"נ אביו ר' משה שמואל ברד"ב שנפטר ביום ה' ניסן תשנ"ב. ת"א, המכון להנצחת חסידות גליציה, תשנ"ג, תתתפח עמ'. ר"ש וזנר כתב בהסכמתו שהכל נערך בכשרון רב.

בהקדמת המחבר כותב שלא שינה את הלשון. הציג רק פעם אחת כל דבר, ואף אם הוא קבלה.

האדמו"ר מקלויזנבורג ראה לפני השואה את ספרו בחכמת התכונה ואבד. ברשות משפ' ולצר מנכדיו, היה לפני החורבן תהילים עם חידושים בכתב ידו. בשריפת דינוב עלו באש ארגזים גדולים גדושי חידושיו. הספרים שנותרו ממנו מעוטרים בהערות שרשם בשולי הגליונות.

על תולדותיו כתבו: עשר צחצחות, הרב ישראל ברגר מבוקרשט, פיעטרקוב, תחילת תר"ע, מערכת ח, עמ' 106-118. נכלל גם בספר זכות ישראל. הועתק לספר אהלי שם הכולל חדו"ת, שיחות וסיפורים משבעה צדיקים, ר' יהודה אריה תאומים־פרנקל, בילגורייא, דפוס רנ"נ קראנענבערג, תרע"א, מערכה ו, עמ' 74-83. כמו כן: תולדות גדולי ישראל חלק ב: רצ"א מדינוב ור' מאיר מאפטא. ליקט מספרים הנקובים בשם ר' ישראל יעקב קלפהולץ. ת"א, פאר הספר, דפוס ערבה, תשכ"ח, ד, כג; כ עמ', הקדמה. הרבי ר' צבי אלימלך מדינוב, פרקי חייו ומשנתו, א-ב. הרב נתן אורטנר. ת"א, המכון להנצחת חסידות גליציה בב"ב, דפוס ליפא פרידמן, תשל"ב, תרמ עמ'. מהד' ב עם השלמות ותיקונים בסוף, תשל"ט, תרעא עמ', מפתחות. מהד' ג עם השלמות והערות, תשמ"ח, תרפח עמ'.

תשובתו על טריפות הריאה בתוך קובץ מכתבים מקוריים, וינה תרס"ב. אליו: מראה יחזקאל, עט. מכתבו בסוף משיב בהלכה, יו"ד. מכתבו מתק"ץ לר"ש מקמינקא, כר"ש, שבט תשמ"א, כא-כב. המלצת פקסימיל לר' נתן יעקב מסקוליע, נחלת צבי, ב, צ-צא. הגהות ותיקונים לספר תקו"ז, שנה בשנה, תשל"ג, 191-202. הספדים עליו: אמרי יושר למהר"ם א"ש; דודאי השדה (דויטש), נו; דרך יבחר (פנט), פח-פט. קנת סופרים, דף קד ע"ב (משובש); יעקב קלצקין ושמואל אבא הורודצקי, אשכול, ב, 564 (באות א' לפי ר' (צבי) אלימלך); ישראל סבא, סוף חו' סה, תשל"א, ה עמ'; דינוב, 47–68, 74–75, 83–84, 138; סטריזוב, 13, 26; זרע יצחק, תנג-תנר; זכרונות המאור, ח"ב, קעז; טל אורות, ח"א, קעג-קעה; שפר הררי קדם, ח"א, קנז-קנח; אגרות שפירין, כא-מט, עם הקדמותיו, הסכמותיו ואיגרותיו; הרב מנחם רוקח, דאס אידישע ווארט, כסלו-טבת תשמ"א, 33-36.

מקור: מאורי גליציה, חלק ה׳, טורים 532–552; חלק ו׳, טורים 1224–1225 · הטקסט הועתק בזיהוי אוטומטי מסריקת הספר וייתכנו בו טעויות

אילן יוחסין וקשרים

מסגרת זהב = יש לו ערך · מסגרת מקווקות = מוזכר בערך בלבד · ריחוף או הקשה על שם מציגים פרטים; לחיצה פותחת את הערך

לאילן המורחב ←