ר' אוריי (לה) ב"ר אפרים צבי הירש יולס

(מסמבור (תקצ"ג–תר"ע))

נולד בלבוב ביום כ"ד אייר תקצ"ג (ולא תקצ"ב) לאביו המקובל ר' אפרים צבי (הירש). מילדותו נודע כמתמיד ועילוי. למד עם ידידו רי"י שמלקיס שיעור יומי אצל רי"ש נתנזון, ולא החסיר גם בימי הקרבות של המרד הפולני בתר"ח. נסמך מרבו בשנת תר"ו, ונשא בתרי"א את שרה יענטא בתו של ר' שמשון טנא דומ"ץ ומ"מ בקומרנא. עבר לשם, ובתרי"ז השיב לו רבו בשו"מ, קמא, ח"ב, מז. התפרנס בדוחק מהוראה לשנים־שלושה תלמידים ממשפחת וקסלר. אשתו נשאה בעול הפרנסה ע"י תפירת שקים ומכירתם.

בחסידות דבק ברבי שלום מבלז, ולתמיהת בנו רבי יהושע מדוע קם מפני אברך כה צעיר, ענה מפני שאתמול היה לו גילוי אליהו. נמנה על היושבים בבלז בשנים תר"ט–תרי"א, ורשם את תורות השר שאבדו בשואה. לפי עצתו דחה בשנת תרט"ו את הצעת השו"מ, שיקבל עליו את רבנות סוירז על מקומו של רד"מ פדר. אחרי פטירת השר נעשה חסידו הנלהב של רבי אברהם מסטרטין. בשנת תרכ"ד הוא הסמיכו להיות רבי, וציוה למסור לו פתקאות. גם לפני כן נהג אדמורו"ת בקומרנא, אבל רק נטל פדיונות. אחריו נסע אל רבי אברהם יעקב מסדיגורה, ובעצתו העתיק בתרל"ח את מושבו מקומרנא לסמבור. מכאן יצא שמו לתהילת עולמים, ועל שמה נקרא.

נתפרסם כאישיות דגולה מיחידי סגולה שבדור. בעל הדרת פנים מרשימה, וזקן לבן ארוך. מלא הדר ואצילות, אהבה ומסירות לקהילה ולכל פרט. אהוב וחביב על כל המפלגות, ונערץ גם אצל הנכרים. אלפי משפחות בגליציה התיכונה הסכמת רבי אורי יולס מסמבור מתרנ"ד על ספר אילה שלוחה של רבי נפתלי מרילס מליטוביסק, עם חותמו וחתימתו בסוף.

תלו חייהם ומעשיהם במוצא פיו, ואחרי דברו לא שינו. בתרנ"ג קנו לו חסידיו חצר בעיר, ובה הקים את הקלויז שלו בו החזיק בקביעות שמונים יושבים על חשבונו. היו לו שיעורים קבועים יומם ולילה בכל מקצועות התורה, בקבלה ובחסידות. בזקנותו סיים את הש"ס ז' פעמים, וכשהסתמא בשנתיים האחרונות לחייו, לקח לו מלמד שלמד עמו גפ"ת מעשר בערב עד שמונה בבוקר. תפילתו היתה באש קודש, ברוב אהבה ושמחה עד כלות הכוחות. ביום כיפור עמד על רגליו יחף כ"ו שעות רצופות. הרבה בטבילות גם בימי חוליו ובנדודיו.

במרחקים, ופיזר שם כספים לשיפוץ מקוואות. תמיד היה שרוי בשמחה, ובשבת הרגיש טעם גן עדן. בסעודה ג' האריך בסיפורי צדיקים בהם פעל ישועות. מופלא בדרכי עבודתו, קדושתו ופרישותו, ובמיוחד במעשי צדקותיו. את כל כספו חילק לצדקה, ולא לן אצלו ממון. מאה אלף כתרים עברו דרכו בשנה. כל שבוע חילק בעיר 215 ר"כ לפי רשימה, מלבד מה שנתן לנכבדים ולבאים לפניו. בעש"ק עמדו עניים שורות שורות לקבל את צדקתו. תמך במשפחות נצרכות ואף קנה להם סוס ופרה לפרנסתם, בנגידים שירדו מנכסיהם, ובמוסדות הקהילה, כגון בית היתומים היהודי ואף הנוצרי. יסד חברת סנדק, לעזרת נשים מעוברות עניות. עודד את אספת הרבנים בקראקא תרס"ג. קירב מאד בנש"ק ואנשי א"י.

בשנותיו האחרונות חלה במחלה הנוראה, וסבל מאד. נפטר בן ע"ז עטוף טלית במיטתו, אחרי אמירת כתר במוסף של שבת שקלים בדר"ח אד"ב תר"ע. באותו יום ובאותה שעה נפטר רופא עינים בלבוב כפי שאמר לו ר' אורי, ותהום כל העיר. הניח ג' בנים ומ"ב נכדים ונינים, ולפני פטירתו קרא לבניו, סמך ידו עליהם ובירכם: א. ר' יהודה צבי שמילא את מקומו בסמבור; ב. ר' שלום אב"ד סטרי; ג. ר' נחום האדמו"ר מחירוב ופשמישל. הם ספדו לאביהם בהלויה אליה נקבצו 13.000 איש, ומסרו את חפציו לאב"ד ר' אהרן לוין ידידו הנאמן שיחלק בניניהם. בהספדו החם עורר על כך שהנפטר לא הניח דבר לבניו, ומיד נאסף סך 6000 כתרים.

מספד תמרורים נשא עליו הרב זאב וולף זינגר מליטוביסק, ומדף כג סיפורים מהנהגותיו. בששת הדפים האחרונים דברי תורתו של הנפטר: אמרות טהורות, לעמבערג, דפוס ר' שלום צווערלינג, תרע"א, ב, לא, ט ד', עם הסכמות הבנים, וסדר היחס של המספיד בסוף. ד"ת נוספים כלולים בשלחן הטהור שעל הגדש"פ מאת רב"צ גסנבויאר, למברג תרס"ט, ועם תולדותיו בראש שמן הראש.