מטרווה (תקצ"ב–תרפ"א)
נולד בשנת תקצ"ב (ולא בתר"י) לאביו הרב יעקב. מתרי"ד אב"ד טרווה־וולוסקה יותר משמשים שנה. בכפרו הנידח והמרוחק מעורקי התחבורה היה שקוד על התורה ועל העבודה. נחשב כבעל מדרגה גדול, ואף נתנו לו פתקאות כאדמו"ר. נסע כמה פעמים כאברך אל השר שלום, וחיבה יתירה נודעה לו מהצדיקים רבי חיים מצאנז ורבי אליעזר מדזיקוב. רבי צבי מליסקא ורבי יחזקאל משינאווא היו מידידיו הנאמנים. במלחמת העולם הראשונה ברח לפראג, ואז נשרפו כל כתביו בהלכה ובקבלה. כמה מהערותיו בקבלה על ספר שערי גן עדן נדפסו בראש שו"ת אביר יעקב. תשובות אליו בשדה יצחק, ג, ואביר יעקב, א. כן הוא מובא כמה פעמים בשואל ומשיב. בתום המלחמה שב לעיירתו, ונפטר ביום י"ב אלול תרפ"א [תוקן: י"ב אלול תרפ"ג ↓]. זמן קצר לפניו־כן חתם על קול קורא לטובת כולל גליציה חיבת ירושלים. בטעות נדפס שם ששם משפחתו בעריבורוד, וצ"ל: בר"י אב"ד בראד.
בר אביגדור בהיותו כבן תשעים בזיווג ראשון היה חתנו של רבי מנחם מנדל הורביץ מלינסק, ב"ר אברהם חיים, ב"ר נפתלי מרופשיץ. כמה שנים היה סמוך על שולחנו בלינסק. מזיווג זה נולדו לו חמשה בנים ובת. הבכור רבי חיים נפתלי צבי שפירא האדמו"ר מקלושין שליד וורשא, נספה עם יותר ממאה נפשות ממשפחתו בשנת ת"ש בהיותו בן למעלה משמונים הי"ד. בזיווג שני נשא את חיה רחל בת הרב דוד גלר, הובלה מדרוהוביטש לבלזיץ בחודש תמוז תש"ב הי"ד. ממנה נולדו לו בניו ר' יעקב ור' דוד, ובתו שרה אשת ר' מנחם מנדל פרנקל מדינוב. היא ובעלה נספו בתש"ב בדוברומיל הי"ד.
אהלי שם, 401.