ר' חיים יעקב ב"ר נפתלי נתן נטע הירש דומיניץ

מניישטט (תק"ף*–תרמ"ד)

בנו של הרב נפתלי נתן נטע הירש. גדולי זמנו קראוהו בשם ר' חיים, ובצאנז נקרא דער ניישטטר קבלניק. בצעירותו גר כאדמו"ר ברדים, ואח"כ כהן כאב"ד עיר חדש־ניישטט. המו"ל הראשון של ספר קישוטי כלה מזקנו חפץ בו כחתן, אך הוא סרב. היה נמוך קומה. חמיו ר' ישכר דב בריש נפטר בי"א אדר. מילדותו עסק בקבלה ובגימטריאות, בעידודו של רבי שמעון מירוסלב. היה חסידו של רבי חיים מצאנז, והחליף עמו מכתבים. נסע אל מהר"י מבלז, והפסיק כאשר לא נענו הפצרותיו לתת לו להדפסה כת"י של זקנו שמצא בין ספרי המהר"י. אז התחיל לנסוע אל הרבי מאלסק שציפה לחסיד כזה. בשנת תרמ"א זעק פעם באמצע הלל דר"ח: אוי, נצחוני! ואיש לא ראה כיצד הושלך בחצר ליד פתח ביתו. חלה שלוש שנים בשיתוק, והוסיפו לו שם יחיאל. נפטר ביום כ"ו שבט תרמ"ד, כשידו המשותקת אוחזת בזקנו, כמנהגם של צדיקים. ילדיו: א. ובקה אשת רי"י איגרא ד"ץ סטרי; ב. ו' יהודה ליבוש; ג. ר' משה, נפטר על פניו והספידו. הניח את הבן ר' אלטר שניאשא לאלטשטט; ד. ר' שמעון; ה. פיגה אשת ר' אברהם מרדכי ספרין מקומרנא.

שנים רבות חיבר את חידושיו בקבלה, וסידרם בשלושה כרכים. עולת שבת, דרושי קבלה לשבתות השנה, והראשון הוא על שבעת האותיות בג"ד כפר"ת שבספר יצירה, שבעת ימי השבוע ובמיוחד שבת, וענייני ארבע הפרשיות ושבת הגדול. נדפס בפרעמישלא תרל"ב, עם הסכמות בתרכ"ט מהדב"ח (איקלע לאתרן הרב הגדול, חכם משכיל בספרי הקבלה, נאה דורש ונאה מקיים); ר' דויד שפירא מדינוב (הפציר בי לחדא, וההכרח היה למלאות רצונו, כי רצון יראיו יעשה כתיב); מהרי"א מזידיטשוב שהעיד עליו שהוא קדוש וחיבוריו קדושים (הרב הגדול החסיד ובקי בדברי הזהר הקדוש והאריז"ל עד לחדא); מהרי"א מקומרנא (והיה עלהו לתרופה להתיר עקרות... ואימחי גברא גבר אשר הוקם על בתורה ועבודה). הפתיחה קבלית וכן ההקדמה, ובה כותב שיגע הרבה בנגלה ובנסתר, שימש צדיקי הדור, וברשותם כתב את חיבוריו הרבים. מתרעם על הלועגים למחברי ספרים חדשים, וקובע שהם בכלל אם בחוקותי תמאסו "ולמה להבדיל במעשה בוך קורין בכל יום וכו' ובזמננו בעוה"ר גיזעטין גם נייא צייטיקינג".

בסוף הספר מאמר המילואים, שיר על עשר הספירות, ולוח הטעות והתיקון.

עולת החודש, דרושי קבלה על י"ב חדשי השנה והמועדים, מיוסד על י"ב אותיות הפשוטות בספר יצירה. זהו המשך לספרו הקודם, אבל נדפס ממנו שם בתרל"ג רק החלק הראשון על החדשים ניסן-תשרי, והחלק הנוסף על תשרי-ניסן נשאר בכת"י. בראש הספר ההסכמות הקודמות ופתיחה קבלית, ובסופו שיר על החדשים הכללים כאן, ולוח הטעות והתיקון. הרבי משיניבה עיין בספר בר"ה תרמ"ה לפני התקיעות.

מגלת ספר, פירוש מוסרי קבלי על מגילת אסתר, מלא גימטריאות וצירופים. כתב היד היה מונח בניישטט אצל בנו ר' שמעון, והוא מסרו לבן אחיו ר' שלמה שהעתיק את הפירוש, והביאו לדפוס בקראקא תרפ"ח עם ההסכמות הישנות. גם הקדמת המחבר היא זו שנדפסה בעולת שבת. בסוף הספר הערות המחבר שכתבם בגליוני ספר תהילים והעתיקם נכדו המו"ל, עם כמה ד"ת משל עצמו.

בכתב-יד נשארו ממנו חיבורים נוספים: אור תורה עה"ת. מנה כשלוש מאות דפים ונעלם; נר תמיד על ספר ליקוטי רב האי גאון; ברית אחים על מגילת רות; ביאור על מגילת איכה; ביאור על הזוה"ק. בתרל"ב כבר הושלם על בראשית. רבי יצחק שמלקיס העריכו מאד כאיש מופת, ושלח אליו את בתו עם פתקא. בשנים תרל"ו–תרל"ח השיב לו בבית יצחק, יו"ד, ח"ב, מח, קנח. תשובה אליו גם בשו"מ, קמא, ח"ב, יז.